Page 434 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 434

‫שים ו ר י פו ם י מ ו גרתב ‬
  ‫‪<	.15‬עמנו> ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬עת ‌ס‌<פוד> הדה ‪+‬ו ‌ק‌<'> אנ ּדב ולמנחה אלדי	‬
‫‪. .>. . . . .<	.16‬נא אלה ‪  28‬בית אלמקד' כמא ק' על זאת אספדה ואלילה וק' על שדים‬

 ‫‪<	.17‬ספ‌>‌דים וק' ויקרא יי אל?ק? ׄם צב ביום ההוא לבכי ולמס ולק ולח ֯ו ֯ק' על ההר‬
   ‫‪<	.18‬אש‌>‌א בכי ונהי ‪<+‬ו‌>‌על נאות מדבר קינה ועת רקוד ללא ׄגיל יקליב אל ׄה‬

         ‫‪ .	19‬דילך אנדב ולמנחה לט ַרב ורקץ חתא ללגביל אן כדא ק' ההרים רקדו‬
‫‪ 	.20‬כאלים {וק'} גבעות כבני צא ‪+‬ו ‌ק‌<'> ההרים והגבע יפצ לפנ רנה וק' ובני ציון גילו‬

‫‪ 	.21‬ושמ ביי אלכ וק' אז תשמח בתו במח ובחורים וזק יחדיו עת להשל' אבנ' [ג‪:‬ה]‬

           ‫‪ .	22‬וקת טרח אלח ׄגרה אדא כן חיט אן מייל ואותכויף מן יסקוט ויו ׄדי פי‬
‫‪ .	23‬דילך אלוקת ינב ׄגי אן יוטרח ולא יקע פיקתול ‌‌א(ח‌)‌[ ‌ת]‌ח' ‪  28‬ועת כנוס אבנים‬

        ‫‪ 	.24‬וקת גמע אלחג' וקת אלב ֵני עת לחבק וק' אתזויג ועורס וכל חלאל‬
      ‫‪֯ 	.25‬ה‪. . . .‬אל‪ . . .‬ולמו ַענקה ועת לרחוק מח' וק' אן יתואפא ללאנסן באב‬

           ‫‪ .	26‬אלחרם מתל מא אצאב יוסף אלדי תעלקת ביה מרת מוולה ֯כ ֯מא קל‬
       ‫‪ 	.27‬ותתפשהו בבגדו או ֯פ ֯י וק' אן תכון אלמרה טאמית פפי מתל הדה {אלא}‬
   ‫‪ 	.28‬אלאו ַקאת ואשבההא ינב ׄגי אן יית ַבעד מן אלמוענקה ופי' א ׄכר עת להש'‬
     ‫‪ֵ 	.29‬הדה אלחגרה פי הדה אלמו ׄדיע היא ׄגויהיר כקול!ך! ולק!תה! את שתי אבנ‬

‫‪ 	283‬בטקסט זה ’אלהים‘ בערבית נכתב אלה = الله ללא נקודה (כמו כאן‪ ,‬והשוו להלן ג ‏‪ 2‬בהערה לדף‬

‫א עמ‘ א ‏‪ ,)4‬בנקודה אחת מעליו (א‪ ,18:‬ב‪ )25:‬או בשתי נקודות (ב‪ .)24 ,14:‬בטקסט עברי כתיב ה‘‬
          ‫הוא ׄאל ׄה (= ’אלהיך‘) עם מעין קמץ במקום ה”א (ב‪4:‬‏) וב־א‪ 17:‬נמצא כנראה אל?ק? ׄם‪.‬‬
                                                        ‫‪ 2	 84‬הבננו קיצור של אלה תעאלא חפ ׄדנא‪.‬‬

                                                                          ‫‪426‬‬
   429   430   431   432   433   434   435   436   437   438   439