Page 433 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 433

‫שים ו ר י פו ם י מ ו גרתב ‬

                         ‫ב ‪4‬‏ ‪ -‬פ י ר ו ש ל ס פ ר ק ה ל ת [ ג ‪ :‬ד ‪ -‬ו ]‬

                                                                                      ‫עמ' א‬

                                                        ‫	<עת לבכות [קהלת ג‪:‬ד]>‬
      ‫‏‪? >. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.1‬ש?העולם הזה בית דאגות והעולם הבא‬

          ‫‏‪ . . . .>. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.2‬על מה שחלף מחייהם‪ ,‬כיצד לא‬
    ‫‏‪? >. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.3‬ש?בעקבות הבכי ההוא צחוק כשבאה ה‪. . . .‬‬
‫‏‪ . .>. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.4‬צחוק כמו שאמר והפכתי אבלם לששון ונחמתים‬

                                                              ‫ושמחתים מיגונם  ‬
‫‪5‬‏‪ .>. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.‬יהפוך מספדו לשמחה כמו שאמר הפכת מספדי‬

                                                                ‫למחול לי פתחת‬
‫‪6‬‏‪‌‌‌<	.‬שקי ותאזרני שמחה   עת ‌ל‌>בכות [ג‪:‬ד] אלה צדיקי האומה אשר עמדו במה‬

                                                                    ‫שהתנסו (בו)‬
 ‫‏‪ . . . . . >. . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.7‬והיו בוכים על מה שעבר מהחטאים ל ָפנים‬
‫‪8‬‏‪ . . . . . . . . . .<	.‬מה (שפקד) את ב‌‌>ית המקדש מהפגעים כמו שאמר הכתוב בכ!ה!‬

                                                          ‫תבכה בלילה ודמעתה‬
   ‫‏‪‌‌‌<	.9‬על לחיה   וכמו שאמר קול ברמה נשמ ‌‌ע> נהי בכי תמרורים רחל מבכה על	‬

                                     ‫בניה   ועת לשחוק [ג‪:‬ד] זה לעתיד לבוא‬
‫‪ >. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.10‬כמו שאמר הכתוב כה אמר יי מנעי קולך מבכי‬

                                                                 ‫ועיניך מדמעה  ‬
‫‪< . . >. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .< .11‬ואמר וגלתי> בירושלם וששתי בעמי‬

                                                    ‫ולא ישמע בה עוד קול בכי  ‬
‫‪ . . . . . . . . . .>. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.12‬כאן הבאנו ְר ָא ָיה ש‪-‬‬

   ‫‪ . . .<. . . . .>. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.13‬בית> המקדש חרב עד איזה‬
‫‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .<	.14‬כ‌‌>מו שאמר הגד‌י‌<ל יי> לעשות עם אל!א!‬

                                                               ‫הגדיל יי לעשות‬

     ‫ירמיה לא‪:‬יב‪.‬‬  ‫	‪1‬‬
      ‫תהלים ל‪:‬יב‪.‬‬  ‫‪	2‬‬
                   ‫‪	3‬‬
        ‫איכה א‪:‬ב‪.‬‬  ‫	‪4‬‬
     ‫ירמיה לא‪:‬יד‪.‬‬  ‫‪	5‬‬
     ‫ירמיה לא‪:‬טו‪.‬‬  ‫‪	6‬‬
     ‫ישעיה סה‪:‬יט‪.‬‬

‫‪425‬‬
   428   429   430   431   432   433   434   435   436   437   438