Page 428 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 428
שים ו ר י פו ם י מ ו גרתב
ב4
פירוש לספר קהלת
) .T-S C7.41( 2כתב היד T-S C7.41מורכב משני דפי קלף מחוברים ,אך לא רצופים.
לא זו בלבד אלא בכל דף חיבור אחר .דף א כולל חלק מאחת הגרסאות של אוסף
התשובות על שאלות בהבנת כתובים המובא להלן בסימון טקסט ג .2בדף ב של כה"י,
המתפרסם כאן ,נשמר קטע מפירוש ארכני לקהלת ג:ד-ו ,המאופיין בהבאת פסוקי
מקרא רבים .בגלל הארכנות ,ההפניות לטקסט לא נעשו לפי פסוקים אלא לפי עמוד
ושורה .בעמ' א 34שורות ובעמ' ב .31
מכיוון שהדף מחובר לדף מתוך חיבור קראי מובהק (להלן ג ,)2מתקבל על הדעת
שכתב היד T-S C7.41המקורי השלם הכיל אוסף של טקסטים קראיים שונים ,ואם
כן ניתן להסיק שאף הפירוש לקהלת שלפנינו קראי הוא.
באותיות השיניות ד/ת הכותב מבחין באופן עקרוני (אך לא שיטתי) בין ׄדׄ /ת בסימן
דיאקריטי עילי לבין ּדּ /ת בנקודה (= דגש קל) בתוך האות ,כך ש־ ׄד מציינת ذ/ض/ظ
(לעומת ּד = د) ו־ ׄת מציינת ث (לעומת ּת = ت):
ׄד-ולא:ם=7מُظוلׄדمُ =,בم:ذ3,1בו9:ת2ח ׄפדׄדךוה=
الموضع; אלמו ׄדיע = = مضى ,א29: ذاك; א 2:מ ׄדא ׄד
= وتحفظه; ּד - ב29:
ׄגדי ּדה = الندب ,ב19: א 15:אנ ּדב =
جديدة .השימוש ב־ ּד במקום ׄד הצפויה ב 29:ת ּדיע = تضيع משקף מן הסתם פליטת
קולמוס ולא תופעה לשונית אמיתיתׄ .ת -א 3:א ׄתר = اثر ,א 33:מו ׄתלת = ُمثلت;
ּת -בִ 17:בי ּתובת אלה = بتوبة الله (הדוגמה היחידה).
לעומת הכוונה הברורה בסימון האותיות ד/ת ,אין שיטה מסודרת בעניין ה־ג.
כשאות זו מנוקדת ,היא מנוקדת בנקודה מעליה ,אך אין בסימון זה כל תועלת ,שהרי
ׄג מציינת הן ج (שכנראה נהגתה [ ;]ɟ/gעיינו להלן) הן غ:
ׄג = ج :אׄ 3:גת = جاءت ,א 22:אלח ׄגרה = الحجارة ,ב 19:קולב אן ׄגדי ּדה = قلوب
(ان) جديدة; ׄג = غ :א 23:ועוד ינב ׄגי = ينبغى ,ב 29:ו ׄגצב = وغصب .ב 27/8:מן ו ׄגההא
וחילהא ומן חית ינב ׄגי טלבהא נמצאות ׄג = ج (وجهها) ו־ ׄג = غ (ينبغى) בטווח של
آ�خر) = א ׄכר (א28: אחת פעם רק خ = ׄכ מצאנו מובחנת; בלתי רוב חמש מילים.
ה־כ על פי
ונראה שאין שימוש ב־ ּכ = ك.
נמצאים פה ושם בטקסט הערבי ניקודים טברניים בודדים ,למשל א 6:הו ֵלא;
420
