Page 423 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 423

‫שים ו ר י פו ם י מ ו גרתב ‬

    ‫‪ 	.23‬יורדים‪ ,‬ממה שאמר‪ :‬ולא נבקע ענן במקומם‪ ,‬ב ָמקום ש ְצ ָר ָרם‪ ,‬במקומם‪ 2 ,‬‬
              ‫‪ .	24‬לא ייבקע הענן עד שיתיר לו מאחז [כו‪:‬ט] אוחז את פני הכיסא‪,‬‬

           ‫‪ 	.25‬ר"ל תופס את פני מה שקרוב לארץ‪ ,‬ערם עליו עננו חק [כו‪:‬י] חוק‬
            ‫‪ .	26‬הגביל‪ ,‬גזר‪ ,‬על פני המים‪ ,‬ר"ל לא יעבור את גבולו הים‪ ,‬ר"ל עד‬

                    ‫‪ .	27‬סיום האור עם החושך עמודי [כו‪:‬יא] עמודי השמים ינועו‬
             ‫‪ 	.28‬וייבהלו מגערתו‪ ,‬ר"ל שכל דבר זקוק ומורה על המחויב על ידו‬

               ‫‪ 	.29‬אשר אליו הוא מחויב‪ ,‬ורצה להודיע שהדברים תלויים ‌ב‌<כוח>‬
                                ‫‪ 	.30‬והוא מכלכלם‪ .‬ונסיק זאת כמו שהבית‪ ,‬או כל‬

        ‫‪ .	31‬עניין שהוא‪ ,‬דרושים לו בהכרח עמודים תחתיו או קיר‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬לא‬
                     ‫‪ 	.32‬יהיה לזה גג ולא ייקרא בית מבלי שיהיו לו לגג דברים‬

                ‫‪ .	33‬שיחזיקו אותו‪ ,‬מפני שהדברים זקוקים לזולתם‪ ,‬אינם עומדים‬
            ‫‪ 	.34‬לעצמם‪( ,‬וזה) מורה לך שהם עשויים בכחו [כו‪:‬יב] בכוחו הרגיע ‪ 2‬‬
            ‫‪ 	.35‬את הים‪ ,‬ר"ל השקיטו‪ ,‬ובתבונתו החליש את זעזועו ברוחו [כו‪:‬יג]‬
        ‫‪ .	36‬בדעתו‪ ,‬בפקודתו‪ ,‬השמים ָשפרו‪  2 ,‬ר"ל פעולתו ‪  2‬שיפרה את השמים‬

              ‫‪ .	37‬על ידי מאורות נוצצים בשמים‪( ,‬ב‌)‌היותם שמש וירח וכוכבים‪,‬‬

                                                                                   ‫ע מ ' ב	‬

‫‏‪ .	1‬ועוד כוחו הטיל (כאילו) חבלי לדה על נחש ה ֶּנ ֶגר‪ַ ,‬ה ְּבריח הן אלה [כו‪:‬יד] הנה‬
            ‫‏‪ 	.2‬אלה קצת דרכיו‪ ,‬ר"ל זה מן קצת פעולתו אשר פעל‪ ,‬ומה מיאוס‪,‬‬

        ‫‏‪ 	.3‬כיעור‪( ,‬של) דבר נשמע בו‪ ,‬ר"ל שאין בו מילה אחת (של) כיעור ולא‬
                                                 ‫‏‪ 	.4‬מיאוס‪ ,‬ופחד גבורתו מי יבין‬

‫תרגם ’תחתם‘ לראשונה מילולית > מכאנהום בכינוי רבים ”במקומם“ ובהמשך הסביר את‬                                 ‫‪2	 0‬‬
                                                                                                           ‫‪2	 1‬‬
     ‫מכאנהום ב־חית צרוה מכאנוה בכינוי יחיד על פי ”מים“ בערבית‪.‬‬
                                                                                                           ‫‪	22‬‬
‫הרגיע‪ :‬נראה שמ־טרפ ﬞה " ֶר ַגע“ (לעיל לאיוב כא‪:‬יג) נגזר פועל אטרף "הרגיע“‪ .‬מסתבר שהמעבר‬                    ‫‪2	 3‬‬

‫נוצר על ידי הביטוי הפועלי ’ועד ארגיעה‘ (משלי יב‪:‬יט)‪ ,‬אשר רס”ג מתרגמו ואלי טרפ ﬞה ”ועד‬

‫רג”ע“‪ .‬לעומת זאת ייתכן‬   ‫’ארגיעה‘ מן‬  ‫מן רגע‪ ,‬כלומר ”נגזר‬  ‫רשגתעח“י ולמהפהריהשוכיתותבצأ�רطףرقא”רגהירעכיהן‬
‫‪ )399‬באותיות ערביות ללא‬  ‫בלאו‪ ,‬מילון‬  ‫את ראשו‪ ,‬שתק“ (השוו‬

          ‫סימנים דיאקריטיים ונתבלבלו ق = ק ו־ف = ף בהעברת הטקסט לאותיות עבריות‪.‬‬
‫הבננו = ح ُسن פועל עומד ” ָשפר“ (בניין ‪ )I‬אף על פי שאלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 699‬שורה ‪ 83‬פירש‬
‫ح ّسن פועל יוצא ”שיפר“ (בניין ‪ .)II‬אפשר גם שהמתרגם הבין את ’ ִש ְפ ָרה‘ כשם עצם ُح ْس ٌن‪,‬‬

                                                                       ‫כלומר ”השמים יופי“‪.‬‬

     ‫פיעלוה = ِف ْعله ”פעולתו“ ואם נגרוס פי‪+ +‬ע ‌‌ל<מ‌‌>וה = فى علمه התרגום יהיה ”בדעתו“‪.‬‬

‫‪415‬‬
   418   419   420   421   422   423   424   425   426   427   428