Page 421 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 421

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

‫‏‪ 	.6‬ממך הרפאים [כו‪:‬ה] הגיבורים יחילו (כאילו) בחבלי לדה‪ ,‬וכך (יחילו) מתחת המים‬
                                                                      ‫ושוכניהם‪,‬‬

       ‫‪7‬‏	‪ .‬ר"ל יאחזו בהם חבלי הלדה ַבגיבורים‪  1 ,‬ועוד ‪  1‬מתחת המים‪ ,‬ר"ל שוכני‬
        ‫‏‪ 	.8‬המים מן החיות העצומות ערום [כו‪:‬ו] ערום הבור (שאול) מולו‪ ,‬ר"ל אין‬

          ‫‏‪ 	.9‬דבר ֵמעניין התחתית מכוסה מפניו‪ ,‬ואין כיסוי לאבדון‪ ,‬ר"ל הכיליון‪,‬‬
          ‫‪ 	.10‬האבדן‪  1 ,‬אשר אובד והולך‪ .‬אמר אין לזה כיסוי‪ ,‬כוונתו להודיע‪ :‬כמו‬

               ‫‪ .	11‬שהערום אין ממנו דבר מוסתר‪ ,‬כך מה שבתחתית התחתיים‪ ,‬אין‬
       ‫‪ 	.12‬דבר ממנו נסתר מפני ה‘‪ ,‬והוא יודע את גורל הבריות‪ ,‬מתכוון בו לעניין‬
      ‫‪’ .	13‬הוא גלא עמיקתא‘ ‪  1‬נטה צפון [כו‪:‬ז] פור�שׂ הצפון‪ ,‬הצפון‪  1 ,‬על קרקעית‪,‬‬
      ‫‪ .	14‬ואמרו תוהו‪ ,‬ר"ל אינו מגודר‪ ,‬אמרו צד הצפון איננו מגודר (אלא) פתוח‪,‬‬

                ‫‪ .	15‬כך תוהו בתוך תוהו אין סוף‪ .‬תולה את הארץ על בלי דבר‪ ,‬ר"ל‬
         ‫‪( .	16‬הוא) תולה אותה בלי דבר ממה שמקובל ‪  1‬במעשי הברואים לעשותו‪,‬‬
         ‫‪ .	17‬תולה אותה בכוח‪ ,‬והוא דבר שלא כמו (שאר) הדברים‪ ,‬אכן כוונתו ש‪-‬‬
‫‪ .	18‬הפילוסוף אף על פי שהוא יודע שהדברים תלויים בכוח‪( ,‬הוא יודע ש)הם זקוקים‬
       ‫‪ 	.19‬לזולתם‪ ,‬אשר אין הוא ממה שהוא בגבול מן הגבולות ‪  1‬צרר [כו‪:‬ח] צורר‬

                 ‫‪ 	.20‬את המים ב ָע ָביו‪ ,‬ר"ל יצרור את המים ָבעב‪ ,‬וזה מה שלא יכול‬
           ‫‪ .	21‬איש לצרור את המים ‪  1‬אלא הוא‪ ,‬וזאת מפני שהעב ַּכ ּבגד הוא‪ ,‬והוא‬

              ‫‪ 	.22‬מחורר ַּכ ּבגד‪ ,‬והוא צורר בו את המים בכוח‪ ,‬עד שיתיר להם אינם‬

‫לפנינו כינוי מושא מוקדם על פי התחביר הארמי‪ ,‬והשוו כינוי קניין מוקדם להלן בשורה ‪32‬‬                         ‫‪	12‬‬

‫(כו‪:‬יא)‪ .‬צורת הריבוי השלם גבארין (לעומת גבאבירה שבשורה הקודמת) מתאימה אף היא‬                              ‫‪	13‬‬
                                                                                                          ‫‪1	 4‬‬
                                                                                          ‫לארמית‪.‬‬
                                                                                                          ‫‪	15‬‬
‫אבד أ�بد‬  ‫מצאנו‬  ‫أ�َלب ٌאد‬  ‫אך‬                    ‫= ”ועוד“ ואם נגרוס והום התרגום יהיה ”והם“‪.‬‬  ‫ותום‬        ‫‪1	 6‬‬
          ‫הערבי‬             ‫של‬                                                                ‫רס”ג‬        ‫‪1	 7‬‬
‫ולתרגם‬                          ‫תהלים פח‪:‬יב‪ ,‬משלי טו‪:‬יא מתרגם ’אבדון‘ > אבאד ﬞה إبادة (‪)byd‬‬   ‫(‪)ʾbd‬‬       ‫‪1	 8‬‬
                                                                                                          ‫‪1	 9‬‬
                                ‫בהוראה זו‪ .‬ייתכן שיש להבין כאן ”נצח“ לפי המשמעות הרגילה‬

                                                               ‫”הכיליון הנצ ‌ח‌(י)“‪ ,‬ולא כתרגום חלופי‪.‬‬

          ‫עברית)‪.‬‬  ‫(<‬       ‫الصافون‬  ‫=‬  ‫אצפון‬  ‫והשני‬  ‫(ערבית)‬  ‫الش أ�م‬  ‫=‬  ‫אלשאם‬  ‫מתורגם‬     ‫דניאל ב‪:‬כב‪.‬‬
                                                                                          ‫’הצפון‘ הראשון‬

                                        ‫ושמא יש להשלים ‪<+‬מא> ולתרגם ”ממה שבלתי אפשרי“‪.‬‬

                   ‫הכוונה כנראה שהדברים זקוקים לזולתם בשרשרת בלתי פוסקת ללא הגבלה‪.‬‬

‫נראה שלפנינו עירוב בין *”וזה מה שלא יכול איש לעשותו“ לבין *”ואיש אינו יכול לצרור את‬

                                                                                          ‫המים“‪.‬‬

‫‪413‬‬
   416   417   418   419   420   421   422   423   424   425   426