Page 421 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

‫‏‪ .6‬ממך הרפאים [כו‪:‬ה] הגיבורים יחילו (כאילו) בחבלי לדה‪ ,‬וכך (יחילו) מתחת המים‬
‫ושוכניהם‪,‬‬

‫‪7‬‏ ‪ .‬ר"ל יאחזו בהם חבלי הלדה ַבגיבורים‪ 1 ,‬ועוד ‪ 1‬מתחת המים‪ ,‬ר"ל שוכני‬
‫‏‪ .8‬המים מן החיות העצומות ערום [כו‪:‬ו] ערום הבור (שאול) מולו‪ ,‬ר"ל אין‬

‫‏‪ .9‬דבר ֵמעניין התחתית מכוסה מפניו‪ ,‬ואין כיסוי לאבדון‪ ,‬ר"ל הכיליון‪,‬‬
‫‪ .10‬האבדן‪ 1 ,‬אשר אובד והולך‪ .‬אמר אין לזה כיסוי‪ ,‬כוונתו להודיע‪ :‬כמו‬

‫‪ . 11‬שהערום אין ממנו דבר מוסתר‪ ,‬כך מה שבתחתית התחתיים‪ ,‬אין‬
‫‪ .12‬דבר ממנו נסתר מפני ה‘‪ ,‬והוא יודע את גורל הבריות‪ ,‬מתכוון בו לעניין‬
‫‪’ . 13‬הוא גלא עמיקתא‘ ‪ 1‬נטה צפון [כו‪:‬ז] פור�שׂ הצפון‪ ,‬הצפון‪ 1 ,‬על קרקעית‪,‬‬
‫‪ . 14‬ואמרו תוהו‪ ,‬ר"ל אינו מגודר‪ ,‬אמרו צד הצפון איננו מגודר (אלא) פתוח‪,‬‬

‫‪ . 15‬כך תוהו בתוך תוהו אין סוף‪ .‬תולה את הארץ על בלי דבר‪ ,‬ר"ל‬
‫‪( . 16‬הוא) תולה אותה בלי דבר ממה שמקובל ‪ 1‬במעשי הברואים לעשותו‪,‬‬
‫‪ . 17‬תולה אותה בכוח‪ ,‬והוא דבר שלא כמו (שאר) הדברים‪ ,‬אכן כוונתו ש‪-‬‬
‫‪ . 18‬הפילוסוף אף על פי שהוא יודע שהדברים תלויים בכוח‪( ,‬הוא יודע ש)הם זקוקים‬
‫‪ .19‬לזולתם‪ ,‬אשר אין הוא ממה שהוא בגבול מן הגבולות ‪ 1‬צרר [כו‪:‬ח] צורר‬

‫‪ .20‬את המים ב ָע ָביו‪ ,‬ר"ל יצרור את המים ָבעב‪ ,‬וזה מה שלא יכול‬
‫‪ . 21‬איש לצרור את המים ‪ 1‬אלא הוא‪ ,‬וזאת מפני שהעב ַּכ ּבגד הוא‪ ,‬והוא‬

‫‪ .22‬מחורר ַּכ ּבגד‪ ,‬והוא צורר בו את המים בכוח‪ ,‬עד שיתיר להם אינם‬

‫לפנינו כינוי מושא מוקדם על פי התחביר הארמי‪ ,‬והשוו כינוי קניין מוקדם להלן בשורה ‪32‬‬ ‫‪ 12‬‬

‫(כו‪:‬יא)‪ .‬צורת הריבוי השלם גבארין (לעומת גבאבירה שבשורה הקודמת) מתאימה אף היא‬ ‫‪ 13‬‬
‫‪1 4‬‬
‫לארמית‪.‬‬
‫‪ 15‬‬
‫אבד أ�بد‬ ‫מצאנו‬ ‫أ�َלب ٌאد‬ ‫אך‬ ‫= ”ועוד“ ואם נגרוס והום התרגום יהיה ”והם“‪.‬‬ ‫ותום‬ ‫‪1 6‬‬
‫הערבי‬ ‫של‬ ‫רס”ג‬ ‫‪1 7‬‬
‫ולתרגם‬ ‫תהלים פח‪:‬יב‪ ,‬משלי טו‪:‬יא מתרגם ’אבדון‘ > אבאד ﬞה إبادة (‪)byd‬‬ ‫(‪)ʾbd‬‬ ‫‪1 8‬‬
‫‪1 9‬‬
‫בהוראה זו‪ .‬ייתכן שיש להבין כאן ”נצח“ לפי המשמעות הרגילה‬

‫”הכיליון הנצ ‌ח‌(י)“‪ ,‬ולא כתרגום חלופי‪.‬‬

‫עברית)‪.‬‬ ‫(<‬ ‫الصافون‬ ‫=‬ ‫אצפון‬ ‫והשני‬ ‫(ערבית)‬ ‫الش أ�م‬ ‫=‬ ‫אלשאם‬ ‫מתורגם‬ ‫דניאל ב‪:‬כב‪.‬‬
‫’הצפון‘ הראשון‬

‫ושמא יש להשלים ‪<+‬מא> ולתרגם ”ממה שבלתי אפשרי“‪.‬‬

‫הכוונה כנראה שהדברים זקוקים לזולתם בשרשרת בלתי פוסקת ללא הגבלה‪.‬‬

‫נראה שלפנינו עירוב בין *”וזה מה שלא יכול איש לעשותו“ לבין *”ואיש אינו יכול לצרור את‬

‫המים“‪.‬‬

‫‪413‬‬