Page 417 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 417
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב
. 6ינחתו ,ועוד (כש)הם באותו הט�וּב שנתן להם ה‘ <ויאמרו> [כא:יד]
. 7ואמרו ַל ּכל יכול סור מאתנו ,ר"ל שהם אמרו אין לנו >. . . . . . . .<. .
.8סור מאתנו ,ודעת דרכיך לא נחפוץ מה שדי [כא:טו] <מה (האל) המספיק>
.9כאשר נעבדנו ומה נפיק תועלת כאשר נתחנן אליו ,הוא אינו המ ס<פיק>,
. 10הם אומרים ה‘ אינו מזיק ואינו מועיל .הם החומרניים אשר מכחישים ו?לו<עגים?>,
. 11ואמר <+הן לא [כא:טז]> הנה לא בידם טובם ,טובתם ,ר"ל שאין עניי נ<ם מועיל>
( .12ל)עצמם ,ואינם יכולים לעשות לעצמם לא נזק ולא <תועלת ב־>
. 13עניין עולמם ,ר"ל אינם יכולים לדחות נזק ו ל<א להביא>
.14תועלת .ואין אמירה זו (חלה) על קיום המצוות והפ ר<תן כי ב־>
. 15עניין קיום המצוות ,אם ירצו יעשו ,ואם ירצו לא (יעשו) .ואחרי ? א<לו הזכי>ר את?
. 16המתחסדים ,ועוד אמר עצת המתחסדים רחקה מ<מני> כמה [כא:יז]
.17כמה נר המתחסדים יכבה ,ר"ל מה שהם בו מעניין העולם הזה שלהם,
. 18ובא עליהם צערם ,את הקלקול יחלק ברוגזו ,מן (לשון) ’ו ִח ֵּבל את
.19מעשה ידך‘ יהיו כתבן [כא:יח] יהיו כתבן לפני הרוח וכמוץ
. 20שגנבתו הסופה אלוה [כא:יט] אלהים יצפון לבניו את פגיעתו (א ֹונ ֹו) ,ר"ל מה
. 21שפגע בו מן האסון ( ָאֶון) ,ישלם לו ו ֵי ַדע ,ר"ל ישלם לו את פו ֳעלו
.22יראו [כא:כ] יראו עיניו את מזימתו ומחמת המספיק ישתה כי מה [כא:כא] כי מה
. 23רצונו בביתו מאחוריו ,אחריו ,וספירת חודשיו נחצו
נראה ש־فجع הערבי ספג כאן את ההוראה ”להתחנן“ של פג”ע העברי ושמא נשתמרה המשמעות 4
הערבית של فجع ויש לתרגם ”כאשר נתעצב בגללו“; השוו בלאו ,מילון 491בערכו. 5
עיינו ] .EI2 ii s.v. ‘Dahriyya’ [I. Goldziher - A.M. Goichonגם רס”ג יוצא נגד תנועה 6
זו ,למשל אמונות ודעות (עמ‘ לד אצחאב אלדהר) ובפירושו למשלי ט:יג ואילך (עמ‘ פא ,פב 7
אלדהריין) ,ולאיוב כב:כה (עמ‘ קלא אלדהריין); עיינו גם מלטרSaadia Gaon 180, 203 ,
)” (“Eternalistsוכן גוטמן .Philosophie 61, 76, 91 ,אנשי ה־דהרייה נזכרים אף אצל אל ֻמקמץ
(סטרומזה )Twenty Chapters 317, Index s.v. Dahriyya ,ויפת בן עלי (בלנדYephet 316 ,
.)n. 158
ביאר את ’חבלים‘ שבפסוק לפי השימוש בשורש זה בקהלת ה:ה.
את ’א ֹון‘ בהוראת ”כוח“ נהוג לתרגם > מנא ל(ה); עיינו לעיל בהערה לגלוסר א5 לתהלים עח:נא.
כאן הבין המתרגם את ’א ֹונ ֹו‘ כגזור מן ’ ָאֶון‘ ”אסון“ אך בכל זאת תרגמו > מנאל ,ואף הוסיף הסבר
אטימולוגי לתפיסה זו.
409
