Page 414 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 414

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

‫‪ .	18‬ל!וה! נופיך ירדא אלשריד פי כי ֵבאה יגלו שמים [כ‪:‬כז] יגלו אלסמאואת‬

‫‪ .	19‬דנבוה ואלאר ׄד מותקאוימה לוה יגל [כ‪:‬כח] ינ ֯ג ֯לי ִגלב ביתוה יעני ׄגלתוה‬

‫‪ .	20‬אנ ִגראר ֯בי יום ׄג ׄדבוה זה חלק אדם [כ‪:‬כט] דא קסם אדמי מונאפיק מן אלה‬

‫‪ .	21‬דא קיסמוה אן יפעל ִביה כדאך עלא מא וצף וניחלת קולוה מן אלטאיק‬

‫‪<+‬ויען [כא‪:‬א]> ואגאב איוב וקאל {שמ}‬  ‫‪ּ ! 	.22‬ד!א ניחלתוה מן אלטאיק‪		.‬‬

    ‫‪ .	23‬שמעו שמע [כא‪:‬ב] אסמעו סמאע כלמתי ותכון ׄדיה מעזיתכום‬

‫‪ .	24‬שאוני [כא‪:‬ג] אחתמלוני ואנא אתכלם ובעד תכלומי תהזא יעני אדרוני ‪ 26‬‬

‫‪ .	25‬אתכלם במא שית <ו‌>‌בע ּד ׄדאליך אעמילו מא שיתום האנכי [כא‪:‬ד] האנא ‪ 26‬‬

‫‪ 	.26‬ליאדמי נ ׄתי יע ֯נ֯י ֯ליאדמי הודא אנות ואין מא באל לא ת ׄד ִגר רוחי‬

‫‪ .	27‬פנו [כא‪:‬ה] את ִגהו אלי ואתוחשו וציירו י ּד עלא פם ואם זכרתי [כא‪:‬ו] ואן ׄדכרת‬

‫‪ 	.28‬ודהישתו ויחיז בשרי אלקלק יעני יאכוד בשרי אלקלק מדוע [כא‪:‬ז] מא‬

‫‪ 	.29‬בל אלמונאפקין יחיו יעישו ּגסומו הם גברו חיל זרעם [כא‪:‬ח] זרעהום תאבי ֯ת‬

‫‪ 	.30‬בינדיהום מעהום יעני אולאדהום תיבתין בינדיהום מעהום ו ׄדר ‌א‌<ריהום>‬

‫‪ 	.31‬לאבצארהום יעני אנהום בינדי אעיונהום מא יברחו הום תאבתין‬

‫‪ 	.32‬בתיהם [כא‪:‬ט] ביותהום סלאם מן פזע יעני אן ביותהום סאלמה מן‬

‫‪ .	33‬פזע ולא ק ׄדיב אלאלאה עליהום יעני לא ל ‌‌ל(א‌‌)[א ‌ל‌]אה עליהום סולטאן‬

‫‪ .	34‬ותום לא אפה ולא מר ׄד ולא מעני אן יכון ללאלאה פיה עליהום‬

‫‪ .	35‬היבה שורו [כא‪:‬י] תורוה אחבל ולא ישמיז וקאל קרע ולא ישמיז ֯‌ת‌<פלית>‬

‫‪ 	.36‬ריתתוה ולא תתכיל יעני בקרתוה תפלית מן תי ּכל י ‌ש‌<לחו> [כא‪:‬יא]‬

‫‪ .	37‬יבעתו כל ׄגנם ציביאנהום יעני כתרה כל ׄגנם ותום {כלגנם}<ואולאדהום> <ירקוצון>‬

‫‪ 	.38‬אידא כרגו מן אלבטן כייף הום ירקוצון כדא קאל יבעתו ‌כ‌<לגנם>‬

                                                    ‫עמ' ב‬

‫	>‬                ‫‪1‬‏‪<	.‬ישאו [כא‪:‬י	ב]					‬

‫יבלו [כא‪:‬יג] 	 >‬  ‫‏‪ . . . . . . . . . . . .<	.2‬וי‌>‌פִרגו ב‪		<. . . .‬‬

‫	>‬                                   ‫‏‪֯ ‌>‌. . . . .<	.3‬ו אילא ִבל ִגו ּד תום ֯א ֯ן <‬

‫‏‪ .	4‬ולא וגע ולא אפה יכון תציבהום ֯ק ֯ב ֯‌ל‌<‪? .>. . . . . .‬ן א?‪.‬א‪>. . . . . . . .<.‬‬

‫‏‪ 	.5‬לא שר ופי טרפה אלגדאת (תפרג) ינזילו יעני אלקבר ‪>. . . . . . . . . .<.‬‬

                                 ‫‪ 	262‬ציווי של وذر ”הניח“ כבתרגום ב‪2‬‏ לעיל משלי יז‪:‬יד‪.‬‬

‫‪ 2	 63‬לאור הודא ”הנה“ שבהסבר בשורה הבאה נראה שאין לפרש האנא ”האם אני?“ כשאלה כמקובל‬

‫(ר”ל ‪ ,ha-ʾanā‬ולמילית השאלה ‪ ha-‬עיינו לעיל בהערה לגלוסר א‪5‬‏ תהלים צד‪:‬כ)‪ ,‬אלא ”הנה‬
                                                                                  ‫אני“ ‪.hā-ʾanā‬‬

                                                    ‫‪406‬‬
   409   410   411   412   413   414   415   416   417   418   419