Page 409 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 409
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב
יש ניקודים טברניים בודדים במילים הערביות :כ:כא ֵאיכלוה; כ:כה מ ֵראְר ִתוה;
כ:כו כי ֵבאה; כא:טז ַשו; כא:כא ו ַראה; כא:כד ַאְו ַ ּד ִּג ּוה; כה:ו ִר ֵמה; כו:ג ואל ֻפתיי ועוד.
רבים מהניקודים הללו נראים מיותרים למדיי ללא תועלת ברורה ,כגון כו:ח ינ ִזל.
הסימן המיוחד לציון שם ה' לא נמצא בכתב יד זה.
הכתיב של התרגום משקף שלב מעבר מן הכתיב הפונטי לתקני.
ض/ظ מתועתקות תמיד ב־ד (לעתים קרובות גם בנקודה ׄד).
הנטייה לכתיב התקני בולטת במיוחד בעניין תווית היידוע ,הנכתבת אל גם לפני
אותיות שמש ,ונדירים הם שרידים של איות פונטי :בפסוק כו:ז נמצאת פעמיים
= للطائق " ַלכל כא:יד לטאיק כהאע:בכרביתהלהי ּשטאאוילקה=אهצلפ ِוللן ّط=ائالقصا"فהوאنם"להכצלפ ֹוין"כוולכ"ן המילה
(לעומת כז:ב, יכול";
יא אלטאיק).
כתיב מלא וחסר עדיין רחוק מלהיות תקני ,ורבים במיוחד המקרים של תנועה
קצרה המסומנת באם קריאה .ככינוי לגוף נסתר עדיין שולט ־וה כבכתיב הפונטי
הטהור ,אך הוא מתחלף עם ־הו (שניהם יחד כ:כ) ,ו־הו זה לפעמים בא בעקבות
הכתיב המקראי (כ:כו 'תאכלהו' > תאכולהו) .ליד שתי צורות אלו נמצא פה ושם גם
את הכתיב הערבי היהודי התקני ־ה (כא:טו; כו:ח ,יג).
בדבר שיטת התרגום יש לציין שהמתרגם מחבר פסוק אחד עם הפסוק הבא אחריו על
ידי מילות קישור מקדימות .בכך שיטתו מזכירה את זו של רס"ג ,המרבה לציין בצורה
דומה את הזיקה שבין פסוקים תוכפים .למשל ,את הקשר שבין איוב כ:יח לבין כ:יט
המחבר מציין בסוף פסוק יח במילים פעליה אלדי קאל "ועל פיו (ר"ל הפסוק הקודם)
אשר אמר (בפסוק הבא)" ,ובדומה בין כא:טו ל־טז פקאל "ואמר" ,ובין כז:יא ל־יב מן
קולוה "(וזה) ממה שאמר" .בין כז:ח ל־ט מילות הקישור פעלייה קאל "ועליו אמר"
נרשמו בתחילת הפסוק השני (ולא בסוף הפסוק הקודם) .תוספת כזאת עשויה להופיע
אף באמצע הפסוק :כו:ה נוספה וכדא "וכך" כדי להבהיר את הקשר שבין 'הרפאים
יחוללו' לבין 'מתחת מים'.
יש מקרים שבהם המתרגם/המפרש שולח ל ָכתוב אחר כדי לפרש את תוכנו (ולאו
דווקא את לשונו) של הפסוק הנידון :בסוף ההסבר ל־כו:ו הוא מוסיף יריד בה קיצת
הוא גלא עמיקתא "הוא מתכוון בו לעניין 'הוא גלא עמיקתא' (דניאל ב:כב)"; כז:ג
יעני קיצת ונפך פי אנפוה נסמת אלחיאה "ר"ל עניין 'ויפח באפו נשמת החיים'
(בראשית ב:ז)"; כח:א כמא וצף פי קיצת יכין וצדיק "כמו שתיאר (כבר לעיל) בעניין
'יכין וצדיק' (איוב כז:יז)" .אך לפעמים הפניות המחבר למקראות אחרים יש להן
401
