Page 406 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 406

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

                                 ‫ב‪3‬‬

                              ‫תרגום עם פירושים לספר איוב‬

‫‪ .T-S Ar. 28.152‬שני דפי קלף גדולים‪ ,‬מחוברים אך לא רצופים‪ .‬הדף הראשון מכיל‬
           ‫איוב כ‪:‬יז ‪ -‬כא‪:‬לג והשני כה‪:‬ה ‪ -‬כח א‪ .‬מספר השורות לעמוד ‪ 25 .38–37‬‬

‫יש רמזים למוצא קראי של התרגום‪ .‬באשר לאפשרות העתקת הטקסט מ־‪Vorlage‬‬

‫באותיות ערביות‪ ,‬אין הוכחות ברורות; עיינו בהערות ל־כו‪:‬יב ' ָרגע' > אטרף (*اطرق >‬
                                 ‫اطرف?) ושם יג לואחוה (*لواحة > لواح ُه?)‪.‬‬

‫לעומת זאת נמצאים שימושי לשון קראיים מובהקים‪' :‬את' המושא מתורגמת >‬

‫איא‪ :‬כו‪:‬ד 'את מי' > איא מן; כז‪:‬ה 'אצדיק אתכם' > אוצדיק איאכום; כז‪:‬יא 'אורה‬

‫אתכם' > אדול איאכום ועוד‪' .‬יש' מתורגמת > אייס‪ :‬כח‪:‬א 'כי יש לכסף מוצא >‬

‫אן אייס ללפידה מכרג‪ .‬עתיד נסתרות מופיע בצורת תפעלנה ‪ taf ʿalna‬בהתאם‬

‫תבכינה;‬  ‫תתכלמנה; כז‪:‬טו 'תבכינה' >‬  ‫'שתלדבتفרנع ْلה'َن>‬  ‫של המקור העברי‪ :‬כז‪:‬ד‬  ‫לנסתרות‬
‫בהשפעת‬   ‫שבערבית הקלסית נשתמרה‬                           ‫כי ה־‪ a‬הקצרה הסופית‬   ‫תן דעתך‬

         ‫העברית 'תפעלנה' ועל כן נכתבה בכתיב מלא‪.‬‬

‫בצד תופעות אלו מרבה המתרגם לחקות את לשון המקור גם מבחינות אחרות‪ ,‬הן‬

‫בצורת המילים הבודדות הן בתחביר המשפטים‪ ,‬וגם זה מתאים למילוליות הטיפוסית‬

‫לתרגומי הקראים‪ .‬דוגמאות אחדות מסוגים שונים‪ :‬כ‪:‬כא 'שריד' > שריד ובדומה‬

‫כז‪:‬טו; כ‪:‬כח ' ִנ ָּגר ֹות' > אנ ׄגראר; כא‪:‬יט 'ישלם ‪ ...‬ישלם' > יסלים ‪ ...‬יסלים; כא‪:‬כ 'יראו‬

‫עי ָנו' > ירון עיניה; כא‪:‬כז 'מחשבותיכם' > מחסבאתכום; כא‪:‬ל 'ע ָברות' > עבארת;‬

‫כו‪:‬ו 'לאבדון' > ליאב ּדאן; כז‪:‬ג 'כל עוד' > כול בעד; כז‪:‬טז 'יצבֹר' > יוצביר; כז‪:‬יט‪:‬‬

‫'עיניו פקח ואיננו' > עיניה פתח וליסוה; כז‪:‬כג 'עלימו כפימו' > עלאים כפא אי ‌‌ם(!)‪.‬‬

‫על דרך שיטות הקראים נמצאים גם תרגומים כפולים מעין כ‪:‬כ 'בחמודו' >‬

‫!ו!מונאה ושהותוה "וחשקו‪ ,‬ותשוקתו"; כו‪:‬ז 'צפון' > אלשאם אצפון; כו‪:‬יג 'בכֹח ֹו' >‬

‫ביעלמוה ביאמרוה "בדעתו‪ ,‬בפקודתו"‪ .‬התרגום החלופי עשוי להופיע אחרי ביטוי‬

‫כגון "ואמרו"‪ :‬כו‪:‬ז 'תהו' > קאע וקלו תיה "קרקעית‪ ,‬ואמרו תוהו" או "ויש אומרים"‪:‬‬

‫כז‪:‬ו 'בצדקתי' > בצידקתי ויקאל פי צלאחי "בצדקתי‪ ,‬ויש אומרים ביושרי" ‪ -‬מעניין‬

         ‫שבשני מקרים אלו דווקא התרגום השני זהה עם נוסח רס"ג‪.‬‬

‫לעתים קרובות ביותר המתרגם מוסיף הסברים הפותחים ב־יעני "כלומר"‪ ,‬וזאת‬

         ‫‪ 	253‬תיאור קצר אצל בייקר ופוליאק‪.Manuscripts 172/3 ,‬‬

                                                                               ‫‪398‬‬
   401   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411