Page 402 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 402

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

      ‫‏‪ 	.5‬קום מן קרית עיזוה ואין אלכוצומה <ש‌‌>ביה ?‪?. . .‬‬

‫‏‪ 	.6‬ביניגר אן (ג) דאיר ‪  24‬מפרי [יח‪:‬כ] מן תמר מנטיק אלמר‬
            ‫‏‪ 	.7‬ישבע בטנוה ומן ד ׄכל ‪  24‬שפתייה ישבע מות‬

   ‫‏‪ .	8‬וחיים [יח‪:‬כא] אלמות ואלחיאה פי יד אליסאן פאלדי‬

     ‫‏‪ 	.9‬יחיב אלחיאה יכו‌{ן}<ל> תמרתהא מצא אשה [יח‪:‬כב]‬
                ‫‪ .	10‬מן וגיד מרה קד וגיד ׄכיר ?וו?פק דאליך‬

         ‫‪ .	11‬ברי ׄדא מן אלה תחנונים [יח‪:‬כג] תחונון ת ׄדורוע‬
                   ‫‪ .12‬יתכלם אר ׄת ואל ׄגני יגיב בעיז בקיוא‬

        ‫‪ 	.1	3‬איש רעים [יח‪:‬כד] אימר אן צאכיב יסאהיל‬
             ‫‪ 	.14‬ליצ ׄכב ‪  25‬ואייס מוחיב יכון מולאזיג אכ ׄתר‬
                     ‫‪ .	15‬מן אך טוב רש [יט‪:‬א] ר ׄת אן סאליך‬

                   ‫‪ .	16‬ביציחה אכייר ִמן עסר אשיפתיין והו‬

                                  ‫ע מ ' ב	‬

‫אחמק גם בלא דעת [יט‪:‬ב] תום ליאן לא כייר פי אנפס‬          ‫‏‪	.1‬‬
          ‫אי ׄדא כאנת ביגיר מעריפה פקד ‌‌א[ ‌ו‌]וגב טלב‬  ‫‏‪	.2‬‬
                                                         ‫‏‪.	3‬‬
      ‫אלמעריפה וקאל אן א ֯ל ׄדי יליח פי פיעל אלפרג‬       ‫‏‪.	4‬‬
      ‫כאטי אולת [יט‪:‬ג] אן גהאלת אלאדמי הי תוזייף‬         ‫‏‪	.5‬‬
‫טריקו ֯ה וקלבוה יחיל ׄדאליך עלא ארב הון יסיף [יט‪:‬ד]‬      ‫‏‪	.6‬‬
       ‫אלמאל יזיד אצחאב כתיר ולפקיר מן צאחיבוה‬

      ‫‏‪֯ 	.7‬י ֯פ ֯ת ֯ר ֯י ֯ק עד שקרים [יט‪:‬ה] שאהיד בילבאטיל מא‬
‫‏‪֯ 	.8‬י ֯ב ֯רא <ואל‌‌> ׄדי יתפוה בלכי ׄדב מא ינגו רבים יחלו [יט‪:‬ו]‬

          ‫‏‪<	.9‬כ ׄתירין> יבתהילו וג ֯ה אסכי וכול אלאצחאב‬

‫‪ 2	 48‬נוסח התרגום מתמיה‪ .‬לאור ’ארמנות‘ > דיאר ”בתים‪ ,‬בניינים‪ ,‬חצרות“ (רס”ג ישעיה כג‪:‬יג‪ ,‬לד‪:‬יג;‬
‫אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע א ‪ 153‬שורה ‪ )176‬ניתן לשער שהנוסח המקורי כאן היה *ניגר דיאר "בריח‬
‫ארמנות“‪* .‬דיאר נשתבש ל־דאיר ואחרי שהצירוף ניגר דאיר נתפס כשם עצם ‪ +‬תואר ”בריח‬

                                  ‫מסתובב“ (ולא כסמיכות) נוסף אן לסימון לוואי בלתי מיודע‪.‬‬
‫‪ 	249‬ההוראה ”תבואה‪ ,‬דגן“ של מילה ערבית זו נשמרה עד ימינו בכורדית ובארמית המזרחית החדשה‬

                                         ‫והיא מעידה מן הסתם על מוצאו המזרחי של תרגומנו‪.‬‬

‫‪ 2	 50‬שוב התרגום מתמיה‪ .‬שמא לפני המעתיק היה נוסח מעין *امرؤ صاحب يسهل ليصحب ”איש ֵרע‬
‫קל לו לתרועע“ והובן בטעות ‪( ṣxb‬صخب) מלשון ”מדון“ במקום ‪( ṣḥb‬صحب) מלשון ”חבר“‪.‬‬

                       ‫פחות נראה שהבין מלשון ’תרועה‘ ”השמיע צעקות“ ותרגם בשורש ‪.ṣxb‬‬

                                                                          ‫‪394‬‬
   397   398   399   400   401   402   403   404   405   406   407