Page 399 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 399

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

                        ‫דף ט [יז‪:‬ז‪-‬כו]‬

                                                                          ‫ע מ ' א	‬
          ‫‏‪ 	.1‬לאציל‪ ,‬המכובד‪( ,‬ש‌)‌יהיה מכזב‪ ,‬בעל דיבור שפתיים שקרי‬

                     ‫‪2‬‏‪ 	.‬אבן חן השחד [יז‪:‬ח] והנה השוחד אבני חן‪ ,‬וחסד‪,‬‬
                   ‫‪3‬‏‪ 	.‬בעיני בעליו אל כל אשר יפנה יצליח מכסה [יז‪:‬ט]‬

                                  ‫‏‪ .	4‬מכסה הפשעים מבקש אהבת חברו‪,‬‬
     ‫‏‪ .	5‬ושלומו‪ ,‬וזה אשר חוזר (שנית) על הדיבור כשהוא מבצע פשעים‬

       ‫‏‪ .	6‬הרי פירק המוסר ‪  3‬תחת גערה [יז‪:‬י] הנה חיתית (ו‌)‌תוכחה ‪ַ  3‬ל‪-‬‬
      ‫‏‪ .	7‬מבין היא טובה יותר‪ ,‬וגדולה יותר‪ ,‬ממאה (מכות) שתכה טיפש‬

                   ‫‏‪ 	.	8‬אך מרי [יז‪:‬יא] אכן הממרה מבקש הרע ושליח‬
                ‫‪9‬‏	‪ .‬רו ֵגז‪ ,‬בעל �שׂ טנה‪ ,‬יישלח בו פגוש [יז‪:‬יב] יפגוש האיש‬

                       ‫‪ 	.10‬דוב שכול ואל יפגשהו טיפש באיוולתו משיב‬
       ‫‪ .	11‬רעה [יז‪:‬יג] הנה זה אשר משיב הרעה תמורת טובה‪ ,‬ר"ל גומל‪,‬‬

                       ‫‪ .	12‬לא תזוז הרעה מביתו פוטר מים [יז‪:‬יד] שילוח‬
              ‫‪ 	.13‬המים ראשית המדון ועם המשך הריב ְנטוש המחלוקת‪,‬‬

                  ‫‪ 	.14‬אל תמשיך לריב מצדיק רשע [יז‪:‬טו] מצדיק הרשע‬
                            ‫‪ 	.15‬ומרשיע הישר הנה תועבת הריבון שניהם‬

                     ‫‪ 	.1	6‬למה זה [יז‪:‬טז] למה זה‪ ,‬ומה העניין‪ ,‬שמחיר‬

                                                                          ‫עמ' ב‬
              ‫‏‪ 	.1‬ביד הטיפש כדי שיקנה החכמה ולב אין בכל עת [יז‪:‬יז]‬

                                   ‫‏‪ 	.2‬בכל עת אוהב ה ֵרע והאח נולד רק‬

‫כנגד טז‪:‬כח גזר כאן המתרגם ’אלוף‘ מן אל”ף הארמי ”למד‪ ,‬לימד“‪ ,‬ר”ל ”לימוד מוסר“ (אדב)‪.‬‬    ‫‪	38‬‬
                                                                                       ‫‪	39‬‬
‫אפשר שהמחבר התכוון לצירוף סמיכות إ ّن ذعرَة عظ ٍة ”הנה חיתית של (= מפני) תוכחה“‪ ,‬מבנה‬

              ‫שלא זוהה על ידי המעביר לאותיות עבריות ועל כן נכתבה ׄדערה ב־ה ולא ב־ת‪.‬‬

‫‪391‬‬
   394   395   396   397   398   399   400   401   402   403   404