Page 395 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 395

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

                    ‫דף ח [טז‪:‬כד ‪ -‬יז‪:‬ז]‬

                                                                         ‫ע מ ' א	‬

      ‫	<צוף דבש [טז‪:‬כד]					 >‬
        ‫‏‪ 	.1‬הוא מתוק ְבטעם ‪  3‬לנפש ו ַמְר ֵפא ָלעצם יש דרך ישר [טז‪:‬כה]‬
                              ‫‏‪ 	.2‬יש דרך ישר לפני האיש ואחרית אותה‬
         ‫‪3‬‏	‪ .‬הדרך תוביל אל המוות נפש עמל [טז‪:‬כו] נפשו של המיוסר‬
       ‫‏‪ .	4‬ייסרה לו‪ ,‬וייגעה אותו בלא תועלת וזאת כיוון שהסית נגדו‬
                  ‫‪5‬‏	‪ .‬פיו איש בליעל [טז‪:‬כז] איש בליעל כורה על חברו‬
                          ‫‪6‬‏	‪ .‬הרעה ועל שפתיו מופיע דיבור ָכאש אשר‬
              ‫‏‪ 	.7‬צורבת איש תהפכות [טז‪:‬כח] איש בעל ִה ְתהפכות‪ ,‬בעל‬

     ‫‪8‬‏	‪ .‬שתי פנים‪ ,‬ושתי לשונות‪ ,‬הרי הוא ישלח המדון ומסכסך מפריד‬
                             ‫‪9‬‏	‪ .‬הידי ‌ד‌(ות)‪ ,‬ר"ל מפריד בין החבר וידידו‬

           ‫‪ 	.1	0‬איש חמס [טז‪:‬כט] איש בעל עושק יפתה רעהו ויוליך‬
               ‫‪ .	11‬אותו בדרך שאין טוב בה עצה עיניו [טז‪:‬ל] זה שעוצם‬
                      ‫‪ .12‬עינו כדי לחשוב המחשבות המתהפכות וקורץ‬

          ‫‪ 	.13‬בשפתיו השלים הרעה‪ ,‬והרוע עטרת תפארת [טז‪:‬לא] והנה‬
                         ‫‪ .	14‬עטרת התפארת שיבה בדרך הצדק‪ ,‬והיושר‪,‬‬

          ‫‪ 	.15‬תימצא טוב ארך אפים [טז‪:‬לב] הנה ֶא ֶרך אפיים ‪  3‬טוב יותר‬
                       ‫‪ 	.16‬מן גיבור ואשר לו שליטה ברוחו טוב יותר מן‬

‫הבננו ‪” fī maðāq‬בטעם“ כתרגום מורחב בחיקוי צליל של ’מתוק‘ ‪ .māṯoq‬ב־‪T-S Ar. 28.3‬‬                  ‫‪	32‬‬
                                           ‫<‪֯ ‌>‌...‬מ ׄ֯דאק אלנפס ”בטעם הנפש“ בסמיכות וביידוע‪.‬‬  ‫‪3	 3‬‬

                                              ‫מילה במילה‪ֲ ” :‬ארוך הכעס (غضب)“‪.‬‬

‫‪387‬‬
   390   391   392   393   394   395   396   397   398   399   400