Page 71 - israel water resources

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪64‬‬

‫במונים סטנדרטיים (איור ‪ .)4.14‬מדי חודש מסכמים את הכמות‬ ‫‪250‬‬
‫שצרכו הפלסטינים ומחייבים אותם בתשלום לפי התעריף‬
‫שקבעה ועדת המחירים‪ .‬הכסף לחברת ״מקורות״ משולם‬ ‫‪188-198‬‬ ‫*‪200‬‬
‫בעקיפין על ידי ממשלת ישראל‪ ,‬תוך שימוש בכספי המיסים‬ ‫*‪180‬‬
‫‪200‬‬
‫והמכסים שגובה ישראל בנמלים עבור הרשות הפלסטינית‪.‬‬ ‫‪(ĥīĚĘĚ) ęĕĜĕĔĝĘĠĘ ęĕĚ ĦģĠĝČ‬‬
‫הפיתוח שהתחולל במגזר הפלסטיני ביהודה ושומרון גרם‬ ‫‪141.6‬‬ ‫‪150‬‬
‫לשינוי חלוקת המים מאקוות ההר‪ .‬כאשר החל המשא ומתן בין‬ ‫‪118‬‬ ‫‪ĦđĥĤĘ ĐďĚĞĥ ęĕĚĐ ĦđĚė ėīĐĝ‬‬
‫ישראל לפלסטינים‪ ,‬צרכו אזרחי ישראל מאקוות ההר כ־‪480‬‬ ‫‪2007-č ĦĕĜĕĔĝĘĠĐ‬‬
‫מלמ״ש והפלסטינים כ־‪ 120‬מלמ״ש‪ .‬כיום אזרחי ישראל צורכים‬ ‫‪100‬‬
‫מאקוות ההר כ־‪ 400‬מלמ״ש והפלסטינים כ־‪ 200‬מלמ״ש‪ .‬חלוקת‬ ‫‪ęėĝĐĐ ĕīĠĞ ĦĤėđĚĐ ęĕĚĐ ĦđĚė ėīĐĝ‬‬
‫מי האקווה השתנתה מיחס התחלתי של ‪ 20%:80%‬ליחס נוכחי‬ ‫‪ęĕĜĕĔĝĘĠĘ ęĕĕďĕĦĞ ęĕėĤĢė‬‬‫‪50‬‬
‫)‪(ĥīĚĘĚ 70-80 ĦĠĝđĦ‬‬
‫של ‪.33%:67%‬‬
‫לדאבוננו‪ ,‬יש גם בעיות ביישום ההסכם‪ ,‬הן בתחום אספקת‬ ‫‪2006-č ĘĞđĠč ĐėĕĤĢ‬‬
‫המים והן בתחום הטיפול בשפכים (מסגרת ‪.4‬ה)‪ .‬ואולם‪ ,‬הקושי‬
‫הגדול ביותר ביישום ההסכם הוא חוסר ההסכמה המתמשך‬ ‫‪ĦĠđģĦĘ ĦĚėĝđĚĐ ęĕĚĐ ĦđĚė‬‬
‫בין הצדדים בנוגע להסדר הקבע‪ .‬אלא שכיום ניתן להתגבר‬ ‫‪(ĥīĚĘĚ 23.6 ĦĠĝđĦ) ęĕĕĜĕčĐ ęėĝĐ‬‬
‫על המחלוקת‪ ,‬שהרי לאחרונה הושלמה המהפכה במשק המים‬
‫הישראלי (פרק ‪ .)2‬לאור עובדה זו מובאת להלן הצעה להסדר‬ ‫‪1995-č ęėĝĐĐ ĦĚĕĦēč‬‬

‫קבע‪.‬‬ ‫*‪ęĕĥĤđĚ ČĘ ęĕēđďĕģ ĦģđĠĦ ĘĘđė‬‬ ‫‪0‬‬
‫כיום יש ביכולתה של מדינת ישראל להעביר לפלסטינים‬
‫כל כמות מים שיחפצו‪ ,‬ללא הגבלה‪ ,‬ולפיכך מוצע בזאת לעשות‬ ‫איור ‪ :4.12‬אספקת המים לפלסטינים ביהודה ושומרון — ההסכם ואופן‬
‫כן‪ .‬ואולם‪ ,‬יש להתנות את אספקת המים בשני תנאי יסוד‪,‬‬ ‫יישומו (גבירצמן‪2009 ,‬א)‪.‬‬
‫המבוססים על עקרונות המשפט הבין־לאומי ואשר יאפשרו‬
‫פיתוח בר־קיימא‪ :‬הראשון — כל צרכן ישלם באופן אישי עבור‬ ‫‪(ĥīĚĘĚ) ěđĤĚđĥđ ĐďđĐĕĘ ĦđĤđģĚ ĦĤčē Ęĥ ęĕĚ ĦģĠĝČ‬‬‫‪140 ěďĤĕĐ ĦĞģčč ĦĕĘČĤĥĕ ĐėĕĤĢ‬‬
‫המים שהוא צורך‪ ,‬והשני — כל צרכן יחובר למערכת איסוף‬ ‫‪ěďĤĕĐ ĦĞģčč ĦĕĜĕĔĝĘĠ ĐėĕĤĢ‬‬
‫השפכים‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬שני התנאים קשים ביותר למימוש‬
‫מיידי‪ .‬הרשות הפלסטינית אינה גובה כספים ממרבית הצרכנים‬ ‫‪120 ĕĤĤĐĐ ĥīđĕč ĦĕĘČĤĥĕ ĐėĕĤĢ‬‬
‫הביתיים והחקלאיים (איור ‪ .)4.15‬ברוב הבתים אין מונים‬ ‫‪ĕĤĤĐĐ ĥīđĕč ĦĕĜĕĔĝĘĠ ĐėĕĤĢ‬‬
‫בכניסה לבית ולא ניתן לאמוד את כמות הצריכה‪ .‬גם בקידוחים‬
‫החקלאיים אין מונים וגם שם לא ניתן לחייב בתשלום עבור‬ ‫‪100‬‬
‫השימוש במים‪ .‬כאשר לא משלמים‪ ,‬אין כל מוטיבציה לחיסכון‪,‬‬
‫אין מתקנים נזילות ולא משקים בשיטות חסכוניות‪ .‬בזבוז מים‬ ‫‪80‬‬
‫אינו תואם את עקרונות הצריכה בת־הקיימא והוא נוגד את‬
‫המשפט הבין־לאומי‪ .‬גם התנאי השני אינו ניתן ליישום מיידי‪.‬‬ ‫‪60‬‬
‫הרשות הפלסטינית לא עודדה בניית מתקנים לטיפול בשפכים‬
‫במשך ‪ 20‬השנים שחלפו מאז נחתם ההסכם‪ .‬כמובן‪ ,‬לא נבנו‬ ‫‪40‬‬
‫מתקנים להשבת הקולחים לחקלאות‪ ,‬וזרימת הביוב הגולמי‬
‫בנחלים גורמת לזיהום הסביבה‪ ,‬אף זאת בניגוד לחוק הבין־‬ ‫‪20‬‬

‫לאומי‪.‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014‬‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :4.13‬הגידול ההדרגתי באספקת המים של חברת ״מקורות״‬
‫מהמערכת הארצית לצרכנים ישראלים ופלסטינים מעבר לקו הירוק‬

‫בשנים ‪( 2014-1995‬גבירצמן ‪2009‬ג‪ ,‬ועדכון נתונים של חברת‬
‫״מקורות״)‪.‬‬

‫הסכם המים בעזה‪ :‬פוטנציאל ההפקה השנתי מאקוות החוף‬ ‫עם זאת‪ ,‬מן ראוי להסתייג‪ .‬למרות החיבור המסיבי‬
‫של הערים והבתים לצנרת אספקת המים‪ ,‬לא ניתן להבטיח‬
‫המשתרעת תחת רצועת עזה הוא כ־‪ 90‬מלמ״ק‪ ,‬אך במשך שנים‬ ‫באופן מלא את זרימת המים בברזים במשך השנה כולה‪ .‬רמת‬
‫רבות הייתה ההפקה גבוהה מהפוטנציאל (בשנים קיצוניות שאבו‬ ‫תשתית המים באזור יהודה ושומרון נמוכה באופן מובהק מרמת‬
‫עד ‪ 140‬מלמ״ק)‪ .‬התוצאה הבלתי נמנעת הייתה שהמפלסים‬ ‫התשתית במדינת ישראל‪ .‬קיימת סבירות שבעונת הקיץ לא יהיו‬
‫ירדו‪ ,‬מי ים חדרו לאקווה ובארות מים רבות הומלחו‪ .‬בו בזמן‬ ‫מים בברזים בכמה מוקדים עירוניים עקב חוסר היכולת להזרים‬
‫התרחשו באקווה תהליכי זיהום קשים עקב דליפת מזהמים‬ ‫בצנרת את כמות המים הדרושה‪ ,‬וכן בשל רמת התחזוקה הירודה‬
‫מפני השטח‪ ,‬וריכוז החנקות במרבית הבארות עבר את התקן‬
‫למי שתייה‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬האקווה נמצאת בעיצומו של אסון‬ ‫ואי־תיקון הדליפות בצנרת‪.‬‬
‫אקולוגי המתפשט בקצב הולך וגובר‪ .‬כשהיה האזור נתון תחת‬ ‫ההתחשבנות הכספית בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית‬
‫הממשל הצבאי הישראלי (‪ ,)1993-1967‬הוגבלה שאיבת המים‬ ‫מתבצעת ברציפות מאז נחתם ההסכם ועד היום‪ .‬לאורך קווי‬
‫בבארות כדי למנוע את האסון האקולוגי‪ .‬הפלסטינים כמובן‬ ‫המים של המפעלים הישראליים קיימים חיבורים רבים לערים‬
‫התנגדו לפיקוח הישראלי‪ ,‬וכל חקלאי רצה להגדיל את השאיבה‬ ‫ולכפרים פלסטיניים‪ ,‬וכמויות המים המוזרמות אליהם נמדדות‬

‫להשקיית שדותיו‪.‬‬