Page 68 - israel water resources
P. 68

‫פרק ‪ :4‬תולדות המאבק על המים בארץ ישראל ‪61‬‬

‫‪ 4	 .4‬מי התהום ביהודה‪ ,‬שומרון‬                                     ‫לאומי‪ ,‬כאשר שתי מדינות מגיעות מרצונן החופשי להסכם על‬
                                                                  ‫חלוקת מים ביניהן‪ ,‬יש להסכם תוקף בין־לאומי (מסגרת ‪.4‬א)‪.‬‬
                     ‫ועזה‬                                         ‫למרבה הצער‪ ,‬עדיין לא הושג הסכם שלום בין ישראל לבין סוריה‬

‫בפרק זה מוצג המאבק בין ישראל לפלסטינים על מי התהום‪.‬‬                                                                              ‫ולבנון‪.‬‬
‫בניגוד להסכם השלום עם ממלכת ירדן‪ ,‬במאבק עם הפלסטינים‬              ‫הסכם המים עם ממלכת ירדן כולל גם התייחסות למי‬
‫הושג הסדר ביניים בלבד (מסגרת ‪.4‬ד) וטרם הושג הסדר קבע‪.‬‬             ‫התהום שבערבה‪ .‬שכבות הסלע הרדודות בערבה מתמלאות‬
‫לפני פירוט המחלוקת בין ישראל לפלסטינים וההסכם שנחתם‬               ‫מחלחול מועט של מי גשמים ושל מי השיטפונות המגיעים‬
‫בנושא המים‪ ,‬מן הראוי לתאר את מערכת אספקת המים אצל‬                 ‫ממזרח (הרי אדום) וממערב (הרי הנגב) לאחר אירועי הגשם‪.‬‬
                                                                  ‫נוסף על כך דולפים לתוכם מים פוסיליים באיכות ירודה מכיוון‬
                     ‫הפלסטינים בטרם החל המשא ומתן לשלום‪.‬‬          ‫הנגב‪ .‬פוטנציאל ההפקה השנתי מהאקווה המקומית הרדודה‬
                                                                  ‫הוא כ־‪ 40‬מלמ״ש‪ .‬מחקרים הידרולוגיים המסתמכים על סמנים‬
‫אספקת המים אצל הפלסטינים ביהודה ושומרון‪ :‬יש‬                       ‫כימיים הראו שכשני שלישים ממי התהום מתנקזים מצידה‬
                                                                  ‫המערבי של הערבה‪ ,‬ועוד כשליש מצידה המזרחי (‪Adar et al.,‬‬
‫להבחין בין ארבע תקופות שלטון‪ :‬המנדט הבריטי (‪,)1947-1917‬‬           ‫‪ .)1992‬עם זאת התברר שמצידו המזרחי של הגבול נתרמים מים‬
‫ממלכת ירדן (‪ ,)1967-1948‬המנהל האזרחי הישראלי (‪-1967‬‬               ‫מאיכות טובה יותר‪ ,‬כיוון שמקורם הוא מי גשמים בלבד‪ .‬לעומת‬
‫‪ ,)1995‬והתקופה הרביעית‪ ,‬מאז ‪ 1995‬ועד היום‪ ,‬היינו השנים‬            ‫זאת‪ ,‬מצידו המערבי של הגבול נתרמים מים מאיכות טובה‬
‫שבהן מיושם ההסכם עם הפלסטינים‪ .‬כפי שמפורט להלן‪ ,‬במשך‬              ‫פחות‪ ,‬שכן מים אלו הם תערובת של מי גשמים עם מים פוסיליים‬
‫הזמן הוחלפו בהדרגה מערכות אספקת המים העתיקות ביהודה‬               ‫מליחים‪ .‬סכסוך המים בין ישראל לירדן בערבה נבע מהעובדה‬
                                                                  ‫שישראל הפיקה את כל מי התהום בערבה‪ ,‬כולל אלו שבשטח‬
                                       ‫ושומרון במפעלים מודרניים‪.‬‬
‫אספקת המים ביהודה ושומרון התבססה בתקופת המנדט‬                                                            ‫ירדן‪ ,‬באמצעות ‪ 22‬קידוחים‪.‬‬
‫הבריטי על אמות מים עתיקות (בנות מאות או אלפי שנים)‪,‬‬               ‫ההסכם עם הירדנים הוא כאמור עסקת חבילה של‬
‫שהזרימו מי מעיינות בגרביטציה (‪Feitelson and Fischhendler,‬‬         ‫מים (אגן הירדן‪ ,‬הירמוך והערבה) וגבולות (מסגרת ‪.4‬ג)‪ .‬כדי‬
‫‪ .)2009‬שלוש אמות לאספקה חקלאית פעלו באגן ההר המזרחי‬               ‫למנוע את פינוי השטחים המעובדים של הקיבוצים והמושבים‬
‫(בוואדי קלט‪ ,‬בוואדי עוג׳ה ובוואדי פריעה)‪ ,‬ושתי אמות מים‬           ‫הישראליים הוסכם על שינויי גבול בערבה (חילופי שטחים)‬
‫רומאיות לאספקה עירונית פעלו בגב ההר (האמה בשכם ואמות‬              ‫בסדר גודל של ‪ 300‬קמ״ר (ביגר ושטנר‪ .)2007 ,‬ההסכם אף התיר‬
‫המים לירושלים)‪ ,‬וכולן סיפקו ביחד כ־‪ 18‬מלמ״ש (‪Schwarz,‬‬             ‫לישראל להמשיך ולהפיק את מי התהום כפי שהיה נהוג עד אז‪,‬‬
‫‪ .)1982‬נוסף על כך התבססו הפלסטינים על כ־‪ 200‬מעיינות‬               ‫כולל בצד הירדני‪ .‬נוסף על כך הובטח לאפשר לישראל להמשיך‬
‫קטנים ועל מי גשמים שנאספו בבורות‪ ,‬שסיפקו ביחד בשנים‬               ‫ולפתח קידוחי מים חדשים בהיקף של ‪ 10‬מלמ״ש משני עברי‬
‫ברוכות כ־‪ 5‬מלמ״ש והתייבשו בשנים שחונות‪ .‬המנדט הבריטי‬              ‫הגבול במשך חמש שנים‪ .‬ככלל‪ ,‬הסכם זה נשמר לפרטיו מאז‬
‫בנה שני מפעלים מודרניים המונעים בחשמל בהיקף כולל של‬
                                                                                                                                  ‫‪.1994‬‬

‫‪.4‬ד‪ .‬הסכם הביניים עם הפלסטינים בנושא המים משנת ‪:1995‬‬

‫‪ 	‬במסגרת זו‪ ,‬ובכדי להיענות לצרכים‬  ‫)ג( שימוש בר־קיימא בעתיד בכמות‬              ‫להלן ציטוט של משפטים נבחרים‪:‬‬
‫המיידיים של הפלסטינים במים שפירים‬   ‫ובאיכות; )ד( התאמת השימוש‬            ‫	‪ ‬ישראל מכירה בזכויות המים של‬
‫לצרכים ביתיים‪ ,‬שני הצדדים מכירים‬    ‫לתנאים אקלימיים והידרולוגיים‬         ‫הפלסטינים בגדה המערבית‪ .‬אלה יידונו‬
‫בצורך להעמיד לרשות הפלסטינים‬        ‫משתנים; )ה( מניעת כל נזק למשאבי‬      ‫במשא ומתן על מעמד הקבע ויסוכמו‬
‫בתקופת הביניים כמות נוספת כוללת‬     ‫המים; )ו( טיפול נאות לכל ביוב ביתי‪,‬‬
                                                                                    ‫בהסכם על מעמד הקבע‪.‬‬
                 ‫של ‪ 28.6‬מלמ״ש‪.‬‬               ‫עירוני‪ ,‬תעשייתי וחקלאי‪.‬‬    ‫‪ 	‬שני הצדדים מכירים בצורך לפתח מים‬
‫‪ 	‬על מנת ליישם את התחייבויותיהם‪,‬‬   ‫‪ 	‬הצד הישראלי יעביר לצד הפלסטיני‬
‫שני הצדדים יקימו ועדת מים משותפת‬    ‫סמכויות ואחריות בתחום מים וביוב‬                 ‫נוספים לשימושים שונים‪.‬‬
                                                                         ‫‪ 	‬שניהצדדיםמסכימיםלתאםאתהניהול‬
           ‫קבועה לתקופת הביניים‪.‬‬                     ‫בגדה המערבית‪.‬‬       ‫של המשאבים והמערכות של מים וביוב‬
‫	‪ ‬ההסכמים וההסדרים הקיימים בין‬     ‫‪ 	‬שני הצדדים הסכימו כי תוספת‬        ‫בגדה המערבית בתקופת הביניים‬
‫הצדדים בנוגע למשאבי המים ומערכות‬    ‫הצרכים העתידיים של הפלסטינים‬         ‫בהתאם לעקרונות הבאים‪) :‬א( שימור‬
‫המים וביוב ברצועת עזה יישארו ללא‬    ‫בגדה המערבית מוערכים בין ‪ 70‬ל־‪80‬‬     ‫כמויות קיימות של שימוש במשאבים;‬
                                                                         ‫)ב( מניעת הידרדרות של איכות המים;‬
                           ‫שינוי‪.‬‬                          ‫מלמ״ש‪.‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73