Page 63 - israel water resources

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪56‬‬

‫‪ĐĘĚĤ‬‬ ‫‪ĖĚĝĕēČ‬‬ ‫‪ĘČĕĜď‬‬ ‫‪ĘČĕĜď ĤĠė‬‬ ‫‪ęĕĞĕďđĚ ČđčĚ‬‬ ‫‪ęĕČĜđĚĥē‬‬ ‫‪đĐĕĦĦĦĕĚĘĕĞ ěĕĞĕďđĚ‬‬
‫‪đĒĚĎ‬‬ ‫‪ĦĘĕĥ‬‬ ‫‪ęĕĜĤđČĐ ĤĠė‬‬
‫‪ĥěĕČĞĤĐĚ‬‬ ‫‪čĘđď‬‬
‫‪ďĕĠĘ‬‬
‫‪ēĕĘĢĚ‬‬ ‫‪ěĕĞĕďđĚ‬‬ ‫‪ĦđĤ ĤĠė‬‬ ‫‪ĐĘĘČĚĤ ĦđĎĝĠ‬‬

‫‪ę"čĚĤ ďĕ‬‬ ‫‪ĐĕĤĒĞ‬‬ ‫‪ěđĤđē ČđčĚ‬‬ ‫‪ĦėĕĤč‬‬
‫‪ĐĚĚđĤ‬‬
‫‪ěĞĜ‬‬ ‫‪Ħĕč ĤĠė‬‬ ‫‪čģĞĕ čėđė‬‬
‫‪ĦđĚĤ‬‬ ‫‪ĕČĜđĚĥē ĘČđĚĥ‬‬ ‫‪ęĕĘĥđĤĕ‬‬
‫‪ĤĕČĚ‬‬
‫‪ĤĒĎ‬‬ ‫‪ęĕčĘĞĥ‬‬ ‫‪ěđĤđē Ħĕč‬‬ ‫‪ĘēĤ ĦĚĤ‬‬
‫‪ĐĕēĦĠ‬‬ ‫‪ěđĘĕĕČ ĤĚĥĚ‬‬
‫‪ġĕĢĕ ĐĕďĠ‬‬ ‫‪Ħĕč‬‬ ‫‪ěđĘĕĕČ ğđĜ‬‬
‫‪ĘČĕĒđĞ‬‬ ‫‪ěđĜ ěč ĤĠė‬‬
‫‪čČĒ ĦĞčĎ‬‬
‫‪ĕĤđĔďĜĚĐ đģĐ‬‬
‫‪ğĝđĕ ĕĚĤė‬‬ ‫‪ĐĥďēĐ ěđĞčĎ‬‬

‫‪ĐďĘđē‬‬ ‫‪ĐďĘđē‬‬ ‫‪Ğđģč ěđĥēĜ‬‬ ‫‪ğĔĜ‬‬
‫)‪(ēđĘĕĥ đģ‬‬
‫‪ěđĤĔĘ‬‬
‫‪ĤĚĥĚ‬‬ ‫‪ĤďČ ĤĐ‬‬
‫‪ďđď‬‬
‫‪Ħĕč‬‬ ‫‪ęđĘĥ ĐđđĜ‬‬ ‫‪ďĕ ĐĥĕĚēĐ ĐĘĞĚ‬‬
‫‪ĘČĤĐ‬‬ ‫‪ěĕĝđĝ‬‬ ‫‪ĦĘĕĝĚ‬‬ ‫‪ěĘĕČ ĐđđĜ ĐĜđĚĥĐ‬‬ ‫‪ęĕčĜĞ ĦĕĕĤģ‬‬
‫‪Ħđďđĝĕ‬‬ ‫‪ěđĠĘĢ‬‬ ‫‪ěđĕĢ‬‬ ‫‪ĐčČđĥ‬‬
‫‪ĒđĞĦ‬‬ ‫‪ĥđĎ đčČ ĐĠđģĜ Ħĕč‬‬ ‫‪ĦĤĥčĚ‬‬
‫‪Ĥēĥ ĘĔ‬‬ ‫‪đĒĕĎ‬‬ ‫‪ĤĞĥ‬‬ ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬ ‫‪ěđĕĢ‬‬
‫‪ČĕĎĐ‬‬
‫‪ĐĕĤđČ ĤĠė‬‬ ‫‪ĥĤđĥ‬‬ ‫‪ĐčČđĥ ęĕĤĞĕ‬‬ ‫‪ČĢđĚ‬‬
‫‪ĤĕČĚ Ħĕč‬‬ ‫‪(ĝĕĤĝ) ĐĠČĤ ěĕĞ ČčđģĜ ěĕĞ‬‬
‫‪ęĕĤĞĕ ĦĞčĎ‬‬
‫‪ęđĤĦ‬‬ ‫‪ĘđČĦĥČ‬‬ ‫‪ěđĘĝė‬‬ ‫‪ęĕĜĦĕČ‬‬ ‫‪ĐčđĢ‬‬ ‫‪ĦĕĒ Ħĕč‬‬
‫‪ĥĚĥ ĦĞčĎ‬‬ ‫‪ęēĜ‬‬
‫‪ĦČĠČĤ Ĥĕď‬‬ ‫‪ĦĚĤ‬‬
‫‪ĘČĕĒĤ‬‬
‫‪(1948) ēđĘĕĥĐ đģ‬‬
‫‪(ěđĥČĤ) ĕĤđĔďĜĚĐ đģĐ‬‬ ‫‪ĐĞĤĢ‬‬ ‫‪ĤĕĠĝ ěčČ‬‬
‫‪ĐĤđČ‬‬
‫‪čđĥĕĕ‬‬
‫‪ĥĤđĤĕĞĕĦ‬‬ ‫‪ĕĞĥĕ ĥĚĥ Ħĕč ĐĕĝēĚ‬‬ ‫‪čďĜĕĚĞ‬‬

‫‪ĐčĕČěĠĥĎ‬‬ ‫‪ĦĜēĦ‬‬ ‫‪ęĕĤĐ ĝĜ‬‬
‫‪ĐėĕĤč‬‬
‫‪ēđĜĒ‬‬
‫‪05‬‬ ‫‪10ĚÂģ‬‬ ‫‪ČĤđĕĎ Ĥč‬‬ ‫‪ĤĕĦč ĐĘĕĎ ĤĐ‬‬
‫‪ĤĦĕč ČđčĚ‬‬

‫איור ‪ :4.5‬קו המים‪ ,‬״השילוח״‪ ,‬שהוקם במהלך מלחמת העצמאות‪ ,‬לאספקת מים לירושלים הנצורה (על פי זלצר‪.)2011 ,‬‬

‫את המהפכה חוללו אנשים מעטים‪ ,‬ונסתפק בציון‬ ‫את הנחת הקו עד אוגוסט ‪ .1948‬קו המים‪ ,‬בקוטר ‪ 12‬אינץ׳‬
‫שלושה אישים בולטים משלושה תחומים‪ :‬לוי אשכול‪,‬‬ ‫(‪ 30‬ס״מ)‪ ,‬הונח מקיבוץ חולדה ועד שער הגיא (דרך בורמה)‪,‬‬
‫מראשי תנועת ההתיישבות (ולימים ראש הממשלה)‪ ,‬שפעל‬
‫מבחינה ארגונית־פוליטית להקמת חברת המים הלאומית‬ ‫והתחבר לקו המנדטורי וסיפק לירושלים ‪ 1‬מלמ״ש‪.‬‬
‫״מקורות״‪ ,‬פרופ׳ ליאו פיקרד‪ ,‬הידרוגאולוג מהאוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬שערך מחקרים ומצא את מאגרי מי התהום ברחבי‬ ‫שנות הפיתוח המואץ לאחר הקמת המדינה‪ :‬במחצית‬
‫הארץ‪ ,‬והמהנדס שמחה בלאס‪ ,‬שתכנן והקים את מפעלי‬
‫המים האזוריים והארציים הראשונים‪ .‬לרשימה זו ניתן להוסיף‬ ‫הראשונה של המאה העשרים התחוללה בארץ ישראל מהפכה‬
‫את אנשי החזון הראשונים‪ :‬המהנדס פנחס רוטנברג‪ ,‬שהכין‬ ‫בהפקת המים‪ .‬השינויים החלו עוד בטרם הוקמה המדינה‬
‫תוכנית הנדסית־כלכלית ראשונה לניצול מים ואנרגיה מהירדן‬ ‫ונמשכו ביתר שאת לאחר הקמתה‪ .‬קצב הפיתוח של מקורות‬
‫העליון והירמוך‪ ,‬והמהנדס ג׳יימס הייס‪ ,‬שהתווה לראשונה את‬ ‫המים מראשית פועלה של התנועה הציונית ועד מלחמת‬
‫מערכת המוביל הארצי‪ .‬כמו כן ראוי לציון המהנדס אהרון וינר‪,‬‬ ‫העולם הראשונה עמד על תוספת של כ־‪ 1‬מלמ״ש בכל שנה‪.‬‬
‫שהפך את חברת תהל למתכנן המים הלאומי‪ ,‬כולל התכנון בפועל‬ ‫בתום מלחמת העולם הראשונה גבר הקצב‪ ,‬ובכל שנה נוספו‬
‫של המוביל הארצי‪ .‬סיפורים מרתקים ומסעירים על מהפכת‬ ‫למערכת האספקה כ־‪ 3‬מלמ״ש‪ .‬בשנות השלושים הגיעה לארץ‬
‫המים ניתן למצוא בספרי אוטוביוגרפיה בודדים המתעדים‬ ‫טכנולוגיית הקידוח‪ ,‬ומאז הופקו כ־‪ 8‬מלמ״ש נוספים בכל שנה‪,‬‬
‫את אותה התקופה (בלאס‪ ;1973 ,‬פיקרד‪ ;1996 ,‬עמיר‪;2012 ,‬‬ ‫ובשנות הארבעים גדל הפיתוח לכדי ‪ 15‬מלמ״ש לשנה (בלאס‪,‬‬
‫‪ .)1958‬כשקמה מדינת ישראל סיפקו כל מפעלי המים בארץ‬
‫‪.)Doron, 1987‬‬ ‫כ־‪ 230‬מלמ״ש‪ .‬בעשור הראשון למדינה פותחו ‪ 1,000‬מלמ״ש‬
‫נוספים‪ .‬בעשר שנות עצמאות פותחו מקורות המים פי ארבעה‬
‫בהשוואה לנפח הפיתוח ב־‪ 70‬שנות פעילותה של התנועה‬

‫הציונית‪.‬‬