Page 58 - israel water resources
P. 58
פרק :4תולדות המאבק על המים בארץ ישראל 51
4.2מפעלי מים חלוציים בפרק זה שלושה חלקים :חלקו הראשון הוא תיאור
ההיסטוריה של מפעלי המים ,החל מהחלומות של חוזי המפעל
כאמור לעיל ,בפרק זה מפורטים מפעלי המים שהינם פריצות דרך הציוני ועד הגשמת התוכניות והקמת מפעלי המים החלוציים;
היסטוריות .אין כאן תיאור מלא של המפעלים ,שהרי לכך יידרשו חלקו השני של הפרק יתמקד במאבק בין ישראל לשכנותיה
ספרים רבים .כמו כן ,חלק מהמפעלים פורצי הדרך מתוארים (לבנון ,סוריה וירדן) על מקורות המים באגן הירדן ,החל מייבוש
בפרקי הספר האחרים .כך למשל ,מפעל המוביל המלוח ,שהביא עמק החולה ובניית מוביל המים הארצי ועד השגת הסכם השלום
להורדת מליחות הכינרת ,מוסבר בפרק ,7.4מפעל הייבוש בין ישראל לממלכת ירדן; חלקו השלישי של הפרק יעסוק במאבק
של עמק החולה מתואר בפרק ,7.6מערכת קידוחי השאיבה בין ישראל לפלסטינים בהקשר של מי התהום ביהודה ,שומרון
באקוות החוף ובאקוות ההר (שהתבססה על הבנת המבנה
ההידרוגאולוגי של שתי האקוות) מתוארת בפרקים 8.3ו־,9.2 ועזה ,בהסכמים שהושגו עד כה ובדרך יישומם.
בהתאמה ,מפעלים לתפיסת מי שיטפונות מתוארים בפרקים 11.4 והערה נוספת :רצוי להפנות את תשומת הלב לשוני
ו־ 11.5ומפעלי המים האזוריים מתוארים בפרק .13.4המפעלים הקיצוני בין המתרחש אצלנו לבין המתרחש במדינות האחרות
המפורטים בפרק זה משלימים את התמונה והינם ,כאמור ,ציוני במזרח התיכון במהלך עשרות השנים האחרונות .אצלנו —
דרך היסטוריים המדגימים את הראייה מרחיקת הראות של חוזי מאבקים ומלחמות מוחלפים בהסדרים ובשלום ,וסביבנו — ההפך
המפעל הציוני .בפרק זה יובאו גם דוגמאות הממחישות את המוחלט .כפי שמפורט בפרק הבא (פרק ,)5מדינות המזרח
השתלבות אנשי המים במאמץ המדיני־צבאי של הקמת המדינה התיכון נאבקות על מקורות המים המשותפים ללא התחשבות
בשכנים או בחוק הבין־לאומי .מצרים ,באמצעות איום צבאי,
ומלחמת הקוממיות. מנעה מאתיופיה ומיתר מדינות מעלה הזרם להשתמש במי
הנילוס ,אף על פי שבמצרים יש בזבוז משווע של מים בהשקיה
פיתוח משאבי המים בעיניהם של חוזי המפעל הציוני: בהצפה .מצרים אף התנגדה לאפשר לאתיופים להשתמש במנת
מים בסיסית לצרכים אנושיים ,ומיליוני בני אדם מתו בצמא.
תוכנית רעיונית לפתרון בעיות המים בארץ ישראל פורסמה טורקיה ,אף היא באמצעות איום צבאי ,בנתה סכרים על נהרות
לראשונה בשנת 1902על ידי חוזה מדינת היהודים ,תאודור הרצל, הפרת והחידקל ,שינתה את החלוקה ההיסטורית של מי הנהרות
וגרמה לייבוש שטחי חקלאות נרחבים בסוריה ועיראק ולהגירת
בספרו אלטנוילנד .ההצעה התבססה על שיחות שהיו להרצל עם הפלחים מנחלותיהם .סוריה בנתה סכר על נהר הפרת והקטינה
את הזרימה במורד לכיוון עיראק .סוריה גם בנתה סכרים על
אנשי מקצוע ,ובכללם המהנדס הגרמני ,יונה קרמנצקי (מייסד יובלי הירמוך ,ובכך הקטינה את זרימת המים לתעלת המלך
הקרן הקימת לישראל) ,בשנת ,1896והמהנדס השוויצרי ,מקס עבדאללה בבקעת הירדן .החוק הבין־לאומי (מסגרת .4א)
בורקהארט ,בשנת ( 1899ורדי ;1990 ,אלכסנדר .)2008 ,הרצל אינו מהווה ,כנראה ,מדד משמעותי במדינות המזרח התיכון,
ראה בחזונו כיצד מקורות הירדן מנוצלים להשקיה חקלאית וכנראה כך הדבר מאז שחר ההיסטוריה (מסגרת .4ב) .בניגוד
בצפון הארץ .כדי לפצות את ים המלח על אובדן המים שיוטו לכך ,מדינת ישראל חתמה על הסכם שלום עם ממלכת ירדן
ממקורות הירדן הוא הציע להזרים מים מהים התיכון דרך עמק בשנת 1994ועל הסדר ביניים עם הרשות הפלסטינית בשנת
יזרעאל ובקעת הירדן עד לים המלח ,ובו־זמנית לנצל את הפרש ,1995ושניהם כוללים הסדרים לחלוקת מים ,אגב שמירה על
הגבהים לייצור חשמל .תוכנית זו הייתה חלוצית ומרחיקת עקרונות החוק הבין־לאומי .במסגרת הדיון אבחן את מידת
ראות. השימוש בחוק הבין־לאומי ואתאר את יישומם של ההסכמים.
הרעיון להוביל מים מהצפון העשיר במים למרכז הארץ
ולדרומה ,שם קיים פוטנציאל גדול של קרקעות חקלאיות
.4ב .המאבק על המים בין אברהם ויצחק לבין פלישתים:
ּכִי הִ ְתעַּׂ ְשקּו עִּמֹו .וַּי ַחְּפְרּו ּבְאֵר אַחֶֶרת וַּי ִָריבּו ּגַם עָלֶי ָה וַּי ְִקָרא ׁ ְש ָמּה ו ְהֹוכִ ַח אַבְָר ָהם אֶת אֲבִי ֶמלְֶך עַל אדֹות ּבְאֵר הַּ ַמי ִם אֲׁ ֶשר ּגָז ְלּו עַבְֵדי
ִשטְנָה .וַּי ַעְּ ֵתק ִמּׁ ָשם וַּי ַחְּפר ּבְאֵר אַחֶֶרת ו ְלא ָרבּו עָלֶי ָה וַּי ְִקָרא ׁ ְש ָמּה אֲבִי ֶמלְֶך .וַּיא ֶמר אֲבִי ֶמלְֶך לא י ַָדעְּ ִתי ִמי עָ ָשה אֶת הַּדָבָר הַּז ֶה ו ְגַם אַּ ָתה
ְרחבֹות וַּיא ֶמר ּכִי עַּ ָתה הְִר ִחיב ה׳ לָנּו ּו ָפִרינּו בָאֶָרץ. לא הִּגְַדּ ָת ּלִי ו ְגַם אָנכִי לא ׁ ָש ַמעְּ ִתי ּבִלְּ ִתי הַּיֹום.
בראשית כ״ו 22-18 בראשית כ״א 26-25
ו ַי ְהִי ּבַּיֹום הַהּוא וַּי ָבאּו עַבְֵדי י ִצְ ָחק וַּי ַּגִדּו לֹו עַל אדֹות הַּבְאֵר אֲׁ ֶשר ָח ָפרּו וַּי ָׁ ָשב י ִצְ ָחק וַּי ַחְּפר אֶת ּבְאֵרת הַּ ַמי ִם אֲׁ ֶשר ָחפְרּו ּבִי ֵמי אַבְָר ָהם אָבִיו
וַּיא ְמרּו לֹו ָמצָאנּו ָמי ִם .וַּי ְִקָרא א ָתּה ׁ ִשבְעָה עַל ּכֵן ׁ ֵשם ָהעִיר ּבְאֵר ׁ ֶשבַע ו ַי ְ ַסּ ְתמּום ּפְלִׁ ְשּ ִתים אַחֲֵרי מֹות אַבְָר ָהם וַּי ְִקָרא לָהֶן ׁ ֵשמֹות ּכַּׁ ֵשמת אֲׁ ֶשר
ָקָרא לָהֶן אָבִיו .וַּי ַחְּפְרּו עַבְֵדי י ִצְ ָחק ּבַּנָ ַחל וַּי ִ ְמצְאּו ׁ ָשם ּבְאֵר ַמי ִם ַחּי ִים.
עַד הַּיֹום הַּז ֶה. וַּי ִָריבּו רעֵי גְָרר עִם רעֵי י ִצְ ָחק לֵאמר לָנּו הַּ ָמי ִם וַּי ְִקָרא ׁ ֵשם הַּבְאֵר עֵ ֶשק
בראשית כ״ו 33-32
