Page 57 - israel water resources

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪50‬‬

‫מדיניים עם השכנים‪ ,‬ובכללם הסדרים לחלוקת מים מהמקורות‬ ‫עם זאת לא ניתן לתאר את ההיסטוריה של משק המים‬
‫המשותפים‪ .‬התקופה הראשונה‪ ,‬שהתאפיינה במאבקים‬ ‫ללא סיפור המאבק המדיני‪ .‬הפיתוח הראשוני של משק המים‬
‫ובמלחמות על מקורות המים‪ ,‬חלפה‪ ,‬והתקופה החדשה‬ ‫התאפיין במאבקים קשים בין ישראל לשכנותיה‪ .‬המאבק הגיע‬
‫מתאפיינת בתהליך השלום ובהסכמים לחלוקת מים‪ .‬עד כה‬ ‫לשיא‪ ,‬מלחמה של ממש‪ ,‬כאשר החל מפעל הייבוש בעמק החולה‬
‫נחתם הסכם שלום עם ממלכת ירדן ונחתם הסדר ביניים עם‬ ‫וכאשר החלה בניית מוביל המים הארצי‪ .‬בפרק זה תובא סקירה‬
‫הפלסטינים‪ .‬ייתכן שבעתיד ייחתמו הסכמים נוספים‪ .‬בפרק‬ ‫על אודות המפעלים שתוכננו‪ ,‬המאבקים שליוו את הקמתם‬
‫זה יפורטו הסכמי המים‪ ,‬יוסברו שלבי יישומם ויתוארו מפעלי‬
‫והשינויים שחלו בהם בעקבות המאבק‪.‬‬
‫המים המשותפים‪.‬‬ ‫להשלמת הסיפור ההיסטורי יש לתאר את ההתפתחויות‬
‫המדיניות שהתחוללו בעת האחרונה‪ ,‬שבה הושגו הסכמים‬

‫‪.4‬א‪ .‬החוק הבין־לאומי ותוקפו בהקשר של סכסוכי מים‪:‬‬

‫בסכסוך המים בין הונגריה לסלובקיה‪,‬‬ ‫ההיסטוריים יש עדיפות על המדדים‬ ‫החוק הבין־לאומי העוסק במאגרי מים‬
‫התייחס לנוסחת הטיוטה של האו״ם‬ ‫הגאוגרפיים וההידרולוגיים‪ .‬ואולם‪ ,‬החוק‬ ‫המשותפים למדינות אחדות התפתח בכמה‬
‫כמשפט ״מנהגי״ מחייב (‪International‬‬ ‫קובע שמדד הצרכים האנושיים עולה‬ ‫שלבים (‪Caponera and Alheritiere,‬‬
‫‪ .)Court of Justice, 1997‬יש להדגיש‬ ‫על כולם‪ ,‬כי כל מדינה זכאית למנת מים‬ ‫‪1978; Barberis, 1991; Benvenisti,‬‬
‫שהטיוטה שנוסחה על ידי האו״ם בשנת‬ ‫מינימלית כדי לאפשר את קיומם של בני‬ ‫‪ .)2002; McCaffrey, 2007‬האגודה הבין־‬
‫‪ 1997‬עוסקת במים עיליים בלבד‪ ,‬ואינה‬ ‫האדם שבה‪ .‬מדדים נוספים הם מקורות‬ ‫לאומית למשפט (‪International Law‬‬
‫חלופיים‪ ,‬ולכן יש להפיק מים ממקור בלתי‬ ‫‪ )Association — ILA‬התכנסה לראשונה‬
‫נוגעת במי תהום‪.‬‬ ‫מנוצל לפני שבאים בדרישה לקבל מים‬ ‫בשנת ‪ 1966‬בהלסינקי‪ ,‬פינלנד‪ ,‬וניסחה את‬
‫כיום מקובל להתייחס לשני עקרונות‬ ‫מהמקור המשותף‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬יש חובה‬ ‫החוקים העוסקים בשימוש בנהרות משותפים‬
‫כמנהג בין־לאומי מקובל‪ :‬הראשון —‬ ‫להשתמש במים באופן חסכני לפני שבאים‬ ‫(״נהרות בין־לאומיים״) לצורכי שיט‪ .‬בשנת‬
‫״חלוקה הוגנת וסבירה״‪ ,‬והשני — ״מניעת‬ ‫בדרישה להפיק מים מהמקור המשותף‪.‬‬ ‫‪ 1986‬התכנסה האגודה בסיאול‪ ,‬קוריאה‬
‫נזק משמעותי״ (‪.)Benvenisti, 1996‬‬ ‫החוק הבין־לאומי מחייב כמובן למנוע‬ ‫הדרומית‪ ,‬וניסחה את החוקים העוסקים‬
‫היישום של שני עקרונות אלו מורכב ביותר‪,‬‬ ‫השחתה של מקורות מים ולהשתמש במים‬ ‫בשימושים אחרים (מלבד שיט) במאגרי‬
‫מאחר שהן הנוסח של ‪ ILA‬מהלסינקי‪/‬‬ ‫מים עיליים בין־לאומיים‪ .‬האגודה התכנסה‬
‫סיאול‪/‬ברלין והן הנוסח של ‪ ILC‬של‬ ‫באופן בר־קיימא‪.‬‬ ‫פעם נוספת בשנת ‪ 2004‬בברלין‪ ,‬גרמניה‪,‬‬
‫האו״ם אינם מכילים כל נוסחה מתמטית‬ ‫ברם‪ ,‬ה־‪ ILA‬היא אגודה פרטית‪ ,‬ולכן‬ ‫וניסחה את החוקים העוסקים במאגרי מי‬
‫ברורה באשר לאופן חלוקת המים מבחינה‬ ‫אף על פי שחברים בה משפטנים מהשורה‬ ‫תהום בין־לאומיים (‪International Law‬‬
‫כמותית‪ .‬החוק מגדיר כאמור רשימת מדדים‬ ‫הראשונה העוסקים בחוק הבין־לאומי‪ ,‬אין‬
‫לחלוקת מים‪ ,‬אך אין בו נוסחה לחלוקה‬ ‫בחוקים שניסחה כדי להפוך לחוק בין־לאומי‬ ‫‪.)Association, 2004‬‬
‫כמותית‪ .‬שני העקרונות האמורים הפכו‬ ‫מחייב‪ ,‬אלא רק לנוהג בין־לאומי מקובל‪.‬‬ ‫החוק שהתגבש מגדיר כמה מדדים‬
‫אפוא לעקרונות מנחים בלבד‪ ,‬ובאמצעותם‬ ‫כדי להפוך אותו למחייב‪ ,‬יש צורך שהחוק‬ ‫שלפיהם יש לחלק את המים בין המדינות‪:‬‬
‫קשה בדרך כלל לפתור סכסוכים בין־‬ ‫ינוסח על ידי ועדה מטעם האו״ם ושהנוסח‬ ‫גאוגרפיים‪ ,‬הידרולוגיים‪ ,‬שימושים היסטוריים‪,‬‬
‫לאומיים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מרבית הסכסוכים‬ ‫יאושרר במליאה בהצבעה‪ .‬לפיכך מינה‬ ‫צרכים אנושיים‪ ,‬מקורות חלופיים ועוד‪,‬‬
‫הבין־לאומיים בעניין חלוקתם של מקורות‬ ‫מזכירהאו״םועדה(‪UN International‬‬ ‫כדלהלן‪ .‬כשמחלקים את מי הנהר או מי האגם‬
‫מים נפתרו בדרך פרגמטית של משא ומתן‪,‬‬ ‫‪ ,)Law Commission — ILC‬וזו‬ ‫לפי מדדים גאוגרפיים‪ ,‬יש להביא בחשבון את‬
‫ללא שימוש בחוק היבש (;‪Wolf, 1998‬‬ ‫התכנסה בשנת ‪ 1997‬והכינה טיוטת נוסח‬ ‫האורך היחסי של הנהר או של חוף האגם בכל‬
‫לחוק הבין־לאומי בעניין זכויותיה של‬ ‫אחת מהמדינות הניזונות מהם‪ .‬כשמחלקים‬
‫‪.)Gleick, 2004; Wolf, 2007‬‬ ‫כל מדינה במאגרים משותפים‪ .‬ההצעה‬ ‫את מי התהום לפי מדדים הידרולוגיים‪ ,‬בוחנים‬
‫מאחר שאין בחוק הבין־לאומי נוסחה‬ ‫שהכינה ה־‪ ILC‬דומה בתוכנה באופן‬ ‫את שטחה של כל מדינה באזור שבו מחלחלים‬
‫ברורה לחלוקה כמותית של מים בין‬ ‫עקרוני לזו של ה־‪ .ILA‬על פי חוקת‬ ‫הגשמים‪ ,‬או את כמות המים הנובעת במעיינות‬
‫הצדדים‪ ,‬ומאחר שקשה ביותר להגדיר מהי‬ ‫האו״ם‪ ,‬רק כאשר הנוסח מאושרר על ידי‬ ‫והנשאבת מהבארות בשטחה של כל אחת‬
‫חלוקה ״הוגנת וסבירה״‪ ,‬מקובל להתייחס‬ ‫‪ 35‬מדינות לפחות‪ ,‬הוא הופך למחייב‪ ,‬אולם‬ ‫מהמדינות הניזונות מהאקווה‪ .‬כשמחלקים‬
‫להסכם חתום בין שתי מדינות כנוסח מחייב‬ ‫עד כה חתמו עליו ‪ 16‬מדינות בלבד‪ ,‬והוא‬ ‫את המים לפי שימושים היסטוריים‪ ,‬בודקים‬
‫בעל תוקף בין־לאומי‪ ,‬הגובר על עקרונות‬ ‫אינו מחייב דה־פקטו‪ .‬למרות האמור לעיל‪,‬‬ ‫לאיזו מדינה יש חזקה היסטורית על השימוש‬
‫בית המשפט הבין־לאומי בהאג‪ ,‬כשעסק‬ ‫במים‪ .‬החוק קובע שלחזקת השימושים‬
‫ה״מנהג״ הבין־לאומי‪.‬‬