Page 57 - israel water resources
P. 57

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬                                                  ‫‪50‬‬

‫מדיניים עם השכנים‪ ,‬ובכללם הסדרים לחלוקת מים מהמקורות‬              ‫עם זאת לא ניתן לתאר את ההיסטוריה של משק המים‬
‫המשותפים‪ .‬התקופה הראשונה‪ ,‬שהתאפיינה במאבקים‬                       ‫ללא סיפור המאבק המדיני‪ .‬הפיתוח הראשוני של משק המים‬
‫ובמלחמות על מקורות המים‪ ,‬חלפה‪ ,‬והתקופה החדשה‬                      ‫התאפיין במאבקים קשים בין ישראל לשכנותיה‪ .‬המאבק הגיע‬
‫מתאפיינת בתהליך השלום ובהסכמים לחלוקת מים‪ .‬עד כה‬                  ‫לשיא‪ ,‬מלחמה של ממש‪ ,‬כאשר החל מפעל הייבוש בעמק החולה‬
‫נחתם הסכם שלום עם ממלכת ירדן ונחתם הסדר ביניים עם‬                 ‫וכאשר החלה בניית מוביל המים הארצי‪ .‬בפרק זה תובא סקירה‬
‫הפלסטינים‪ .‬ייתכן שבעתיד ייחתמו הסכמים נוספים‪ .‬בפרק‬                ‫על אודות המפעלים שתוכננו‪ ,‬המאבקים שליוו את הקמתם‬
‫זה יפורטו הסכמי המים‪ ,‬יוסברו שלבי יישומם ויתוארו מפעלי‬
                                                                                             ‫והשינויים שחלו בהם בעקבות המאבק‪.‬‬
                                                  ‫המים המשותפים‪.‬‬  ‫להשלמת הסיפור ההיסטורי יש לתאר את ההתפתחויות‬
                                                                  ‫המדיניות שהתחוללו בעת האחרונה‪ ,‬שבה הושגו הסכמים‬

‫‪.4‬א‪ .‬החוק הבין־לאומי ותוקפו בהקשר של סכסוכי מים‪:‬‬

‫בסכסוך המים בין הונגריה לסלובקיה‪,‬‬       ‫ההיסטוריים יש עדיפות על המדדים‬          ‫החוק הבין־לאומי העוסק במאגרי מים‬
‫התייחס לנוסחת הטיוטה של האו״ם‬           ‫הגאוגרפיים וההידרולוגיים‪ .‬ואולם‪ ,‬החוק‬   ‫המשותפים למדינות אחדות התפתח בכמה‬
‫כמשפט ״מנהגי״ מחייב (‪International‬‬      ‫קובע שמדד הצרכים האנושיים עולה‬          ‫שלבים (‪Caponera and Alheritiere,‬‬
‫‪ .)Court of Justice, 1997‬יש להדגיש‬      ‫על כולם‪ ,‬כי כל מדינה זכאית למנת מים‬     ‫‪1978; Barberis, 1991; Benvenisti,‬‬
‫שהטיוטה שנוסחה על ידי האו״ם בשנת‬        ‫מינימלית כדי לאפשר את קיומם של בני‬      ‫‪ .)2002; McCaffrey, 2007‬האגודה הבין־‬
‫‪ 1997‬עוסקת במים עיליים בלבד‪ ,‬ואינה‬      ‫האדם שבה‪ .‬מדדים נוספים הם מקורות‬        ‫לאומית למשפט (‪International Law‬‬
                                        ‫חלופיים‪ ,‬ולכן יש להפיק מים ממקור בלתי‬   ‫‪ )Association — ILA‬התכנסה לראשונה‬
                    ‫נוגעת במי תהום‪.‬‬     ‫מנוצל לפני שבאים בדרישה לקבל מים‬        ‫בשנת ‪ 1966‬בהלסינקי‪ ,‬פינלנד‪ ,‬וניסחה את‬
‫כיום מקובל להתייחס לשני עקרונות‬         ‫מהמקור המשותף‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬יש חובה‬       ‫החוקים העוסקים בשימוש בנהרות משותפים‬
‫כמנהג בין־לאומי מקובל‪ :‬הראשון —‬         ‫להשתמש במים באופן חסכני לפני שבאים‬      ‫(״נהרות בין־לאומיים״) לצורכי שיט‪ .‬בשנת‬
‫״חלוקה הוגנת וסבירה״‪ ,‬והשני — ״מניעת‬    ‫בדרישה להפיק מים מהמקור המשותף‪.‬‬         ‫‪ 1986‬התכנסה האגודה בסיאול‪ ,‬קוריאה‬
‫נזק משמעותי״ (‪.)Benvenisti, 1996‬‬        ‫החוק הבין־לאומי מחייב כמובן למנוע‬       ‫הדרומית‪ ,‬וניסחה את החוקים העוסקים‬
‫היישום של שני עקרונות אלו מורכב ביותר‪,‬‬  ‫השחתה של מקורות מים ולהשתמש במים‬        ‫בשימושים אחרים (מלבד שיט) במאגרי‬
‫מאחר שהן הנוסח של ‪ ILA‬מהלסינקי‪/‬‬                                                 ‫מים עיליים בין־לאומיים‪ .‬האגודה התכנסה‬
‫סיאול‪/‬ברלין והן הנוסח של ‪ ILC‬של‬                             ‫באופן בר־קיימא‪.‬‬     ‫פעם נוספת בשנת ‪ 2004‬בברלין‪ ,‬גרמניה‪,‬‬
‫האו״ם אינם מכילים כל נוסחה מתמטית‬       ‫ברם‪ ,‬ה־‪ ILA‬היא אגודה פרטית‪ ,‬ולכן‬        ‫וניסחה את החוקים העוסקים במאגרי מי‬
‫ברורה באשר לאופן חלוקת המים מבחינה‬      ‫אף על פי שחברים בה משפטנים מהשורה‬       ‫תהום בין־לאומיים (‪International Law‬‬
‫כמותית‪ .‬החוק מגדיר כאמור רשימת מדדים‬    ‫הראשונה העוסקים בחוק הבין־לאומי‪ ,‬אין‬
‫לחלוקת מים‪ ,‬אך אין בו נוסחה לחלוקה‬      ‫בחוקים שניסחה כדי להפוך לחוק בין־לאומי‬                  ‫‪.)Association, 2004‬‬
‫כמותית‪ .‬שני העקרונות האמורים הפכו‬       ‫מחייב‪ ,‬אלא רק לנוהג בין־לאומי מקובל‪.‬‬    ‫החוק שהתגבש מגדיר כמה מדדים‬
‫אפוא לעקרונות מנחים בלבד‪ ,‬ובאמצעותם‬     ‫כדי להפוך אותו למחייב‪ ,‬יש צורך שהחוק‬    ‫שלפיהם יש לחלק את המים בין המדינות‪:‬‬
‫קשה בדרך כלל לפתור סכסוכים בין־‬         ‫ינוסח על ידי ועדה מטעם האו״ם ושהנוסח‬    ‫גאוגרפיים‪ ,‬הידרולוגיים‪ ,‬שימושים היסטוריים‪,‬‬
‫לאומיים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מרבית הסכסוכים‬   ‫יאושרר במליאה בהצבעה‪ .‬לפיכך מינה‬        ‫צרכים אנושיים‪ ,‬מקורות חלופיים ועוד‪,‬‬
‫הבין־לאומיים בעניין חלוקתם של מקורות‬    ‫מזכירהאו״םועדה(‪UN International‬‬         ‫כדלהלן‪ .‬כשמחלקים את מי הנהר או מי האגם‬
‫מים נפתרו בדרך פרגמטית של משא ומתן‪,‬‬     ‫‪ ,)Law Commission — ILC‬וזו‬              ‫לפי מדדים גאוגרפיים‪ ,‬יש להביא בחשבון את‬
‫ללא שימוש בחוק היבש (;‪Wolf, 1998‬‬        ‫התכנסה בשנת ‪ 1997‬והכינה טיוטת נוסח‬      ‫האורך היחסי של הנהר או של חוף האגם בכל‬
                                        ‫לחוק הבין־לאומי בעניין זכויותיה של‬      ‫אחת מהמדינות הניזונות מהם‪ .‬כשמחלקים‬
       ‫‪.)Gleick, 2004; Wolf, 2007‬‬       ‫כל מדינה במאגרים משותפים‪ .‬ההצעה‬         ‫את מי התהום לפי מדדים הידרולוגיים‪ ,‬בוחנים‬
‫מאחר שאין בחוק הבין־לאומי נוסחה‬         ‫שהכינה ה־‪ ILC‬דומה בתוכנה באופן‬          ‫את שטחה של כל מדינה באזור שבו מחלחלים‬
‫ברורה לחלוקה כמותית של מים בין‬          ‫עקרוני לזו של ה־‪ .ILA‬על פי חוקת‬         ‫הגשמים‪ ,‬או את כמות המים הנובעת במעיינות‬
‫הצדדים‪ ,‬ומאחר שקשה ביותר להגדיר מהי‬     ‫האו״ם‪ ,‬רק כאשר הנוסח מאושרר על ידי‬      ‫והנשאבת מהבארות בשטחה של כל אחת‬
‫חלוקה ״הוגנת וסבירה״‪ ,‬מקובל להתייחס‬     ‫‪ 35‬מדינות לפחות‪ ,‬הוא הופך למחייב‪ ,‬אולם‬  ‫מהמדינות הניזונות מהאקווה‪ .‬כשמחלקים‬
‫להסכם חתום בין שתי מדינות כנוסח מחייב‬   ‫עד כה חתמו עליו ‪ 16‬מדינות בלבד‪ ,‬והוא‬    ‫את המים לפי שימושים היסטוריים‪ ,‬בודקים‬
‫בעל תוקף בין־לאומי‪ ,‬הגובר על עקרונות‬    ‫אינו מחייב דה־פקטו‪ .‬למרות האמור לעיל‪,‬‬   ‫לאיזו מדינה יש חזקה היסטורית על השימוש‬
                                        ‫בית המשפט הבין־לאומי בהאג‪ ,‬כשעסק‬        ‫במים‪ .‬החוק קובע שלחזקת השימושים‬
                ‫ה״מנהג״ הבין־לאומי‪.‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62