Page 56 - israel water resources
P. 56
פרק 4
תולדות המאבק על המים
בארץ ישראל
4.1הקדמה 4.1הקדמה
4.2מפעלי מים חלוציים
בשני הפרקים הקודמים תוארו ההתפתחויות שחלו במשק
4.3המים באגן הירדן המים בישראל בעשרות השנים האחרונות ,היינו המשבר
4.4מי התהום ביהודה ,שומרון ועזה שהתפתח בסוף המאה העשרים ותהליך השיקום שהתחולל
בראשית המאה העשרים ואחת .המעבר החד מהשפל העמוק
ההר נבעו במעיינות הירקון והתנינים וזרמו לים התיכון דרך לפסגה הרמה ייחודי בקנה מידה עולמי ,והוא שהפך את ישראל
מערכת ביצות ,ומי אקוות החוף התנקזו בתת־הקרקע אל הים למובילה בתחום המים בקנה מידה עולמי .ואולם ,תהליך
התיכון .מרבית אמות המים העתיקות שהובילו את מי המעיינות השיקום הוא המהפכה השנייה שהתחוללה במשק המים
לערים העתיקות היו פגומות ויצאו מכלל שימוש .אספקת המים בישראל .הסיפור לא יהיה שלם ללא תיאור המהפכה הראשונה,
ביישובים ההרריים התבססה על מעיינות מקומיים ועל בורות שהתחוללה במחצית הראשונה של המאה העשרים ובה נבנתה
לאיסוף מי גשם ,והתושבים סבלו ממחסור קשה במים ,במיוחד התשתית הפיזית של משק המים ,יש מאין .פיתוח משק המים
בשנות בצורת .קשה לדמיין את המציאות הזו ,והיא זרה לחלוטין התחולל באותה התקופה כנגד כל הסיכויים ,משתי סיבות:
ובלתי נתפסת לכל מי שמסייר היום ברחבי הארץ .פרספקטיבה ראשית ,הקשיים האובייקטיביים של האקלים החם ומקורות
היסטורית זו הכרחית להבנת המהפכה שחוללה במשק המים המים המוגבלים; שנית ,המאבק הקשה עם המדינות השכנות
על פיתוח מקורות המים ,שהתלווה לתקומתה של מדינת
התנועה הציונית. ישראל .מטרתו העיקרית של פרק זה היא להשלים את התמונה
ההתיישבות החקלאית של חלוצי התנועה הציונית
הצליחה הודות ליכולתם לפתח את מערכות אספקת מים. ההיסטורית.
המערכות נבנו כאמור יש מאין .המתיישבים החלו בבניית בטרם ניכנס לעובי הקורה ,כדאי לתאר את המצב שהיה
מערכות ניקוז בעמקים ובמישור החוף ,בייבוש ביצות ובניצול מי קיים בארץ ישראל באמצע המאה התשע עשרה .היטיב לתאר
הנחלים להשקיה .בשלב השני הם חפרו בארות ושאבו מי תהום
מהאקוות הרדודות (כמובן לאחר הבנה בסיסית של המערכת זאת בשנת 1869הסופר מארק טוויין בספרו מסע תענוגות לארץ
ההידרולוגית) לצורך השקיית השדות החקלאיים .בשלב השלישי הקודש (טוויין ,1999 ,תרגום לעברית) .ארץ ישראל מתוארת
הם בנו מפעלי מים שהזרימו את מי הקידוחים למרחקים גדולים
יותר ,אל האזורים העירוניים ואל השטחים החקלאיים .לאחר בספרו כמדבר יבש ,המרחבים שוממים ,ללא חקלאות וללא
הקמת המדינה נבנו מפעלי המים האזוריים ומאוחר יותר גם צמחייה ,הערים העתיקות מכוערות ומוזנחות ,התושבים עניים
מוביל המים הארצי .התהליך היה איטי וממושך ,ואין כוונה מרודים ובעמקים מצויות ביצות ובהן יתושים המפיצים את
לסקור בפרק זה את כל ההתפתחויות ואת כל המפעלים .בפרק מחלת המלריה .אגם הכינרת ,למשל ,מתואר כ״שלולית עכורה״.
זה יפורטו רק האירועים החשובים ,היינו המפעלים שהיו פריצות מסתבר שהמציאות האובייקטיבית לא הייתה רחוקה מתיאורים
אלו ,שהרי מי הכינרת היו מלוחים מדי ולכן לא נוצלו להשקיה
דרך. חקלאית ,עמק החולה היה ביצתי ותושבי האזור סבלו ממגפות,
ולפיכך העמקים הצפוניים היו אכן שוממים .במישור החוף לא
הייתה מערכת ניקוז ,וביצות השתרעו על שטחים נרחבים.
מקורות המים הטבעיים לא היו מנוצלים באותה תקופה ,שהרי
מי הירדן והירמוך זרמו דרומה עד לים המלח והתאדו ,מי אקוות
