Page 54 - israel water resources

‫פרק ‪ :3‬שיקום משק המים ‪47‬‬

‫‪ԾԫԼ‬‬ ‫המפעלים בהתאם לפיזור הגאוגרפי של הביקוש‪ .‬בשנת‬
‫‪ՀԯԯԾԽ‬‬ ‫‪ ,2016‬לדוגמה‪ ,‬היה צפוי שהביקוש בצפון הארץ יהיה גדול‬
‫‪ԪԶԫԴԿ‬‬ ‫מההיצע‪ ,‬ולכן המתקן בחדרה הופעל במלואו‪ ,‬כי משם נוח‬

‫‪ԪԯԾԪԶ‬‬ ‫‪ԵԯԾԼԽ‬‬ ‫ביותר להוביל מים צפונה‪.‬‬
‫‪ԫԱԸ‬‬
‫‪ՀԺԼ‬‬ ‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬ ‫התייעלות התאגידים העירוניים‪ :‬הבעיה העיקרית‬
‫‪ԪԺԯԭ‬‬ ‫‪ԪԯԾԧԮ‬‬
‫ברפורמה במשק המים העירוני היא שהוקמו במסגרתה‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ՀԾԼԶ‬‬ ‫תאגידים רבים מדי (מסגרת ‪.3‬ב)‪ .‬תוכנית הרפורמה המקורית‬
‫הייתה להקים ‪ 30-20‬תאגידים אזוריים‪ ,‬באופן שכל תאגיד‬
‫‪ԪԲԫԺԸ‬‬ ‫ישרת כמה רשויות מוניציפליות הממוקמות בסמיכות‬
‫גאוגרפית‪ .‬ואולם‪ ,‬המאבק נגד הרפורמה של השלטון המקומי‪,‬‬
‫‪ԪԾԩԭ‬‬ ‫‪ԵԯԶ૶Ԩ ԵԦԿՀԯԧ‬‬ ‫שהיה מעוניין בשימור כוחו‪ ,‬הביא להקמת תאגידים רבים‪,‬‬
‫המשרתים כל אחד רשות מוניציפלית אחת‪ ,‬וגרם לבזבוז‬
‫‪ԪԯԶՀԶ‬‬ ‫‪ԳԾԱԞԲԫԮ‬‬ ‫כספי ציבור (בשל משרות מיותרות)‪ .‬כ־‪ 60%‬מהתאגידים‬
‫שהוקמו משרתים כל אחד אוכלוסייה הקטנה מ־‪100,000‬‬
‫‪ԧԯԧԦԲՀ‬‬ ‫‪ԳԱԿ‬‬ ‫תושבים‪ ,‬בעוד חברת הגיחון‪ ,‬למשל‪ ,‬משרתת ביעילות‬
‫‪ԵԫԾԴԫԿԯԶԾԽ‬‬ ‫‪ 800,000‬תושבים‪ .‬היעילות הכלכלית של תאגיד קטן מוטלת‬
‫בספק‪ ,‬שהרי הכנסותיו נמוכות והוצאותיו הקבועות גדולות‪.‬‬
‫‪ԿԦԾ‬‬ ‫‪ԲԦԯԾԦ‬‬ ‫משום כך‪ ,‬רשות המים הכינה תוכנית התייעלות ליצירת ‪15‬‬
‫‪ԵԯԸԪ‬‬ ‫תאגידים אזוריים (איור ‪ ,)3.17‬אך זו טרם מומשה כי יישומה‬

‫‪ԩԫԩԿԦ‬‬ ‫‪ԵԯԸԯԩԫԴ‬‬ ‫‪ԫԭԯԾԯ‬‬ ‫כרוך במאבק פוליטי קשה‪.‬‬
‫‪ԵԫԲԽԿԦ‬‬ ‫‪Հԯԧ‬‬ ‫בניגוד לדוגמה הקודמת‪ ,‬שבה ההתייעלות לא צלחה‬
‫‪ԿԴԿ‬‬ ‫‪ԳԯԲԿԫԾԯ‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬להלן דוגמה להתייעלות מוצלחת‪ .‬תאגידי המים‬
‫שונים זה מזה במובנים רבים‪ .‬יש תאגידים המשרתים‬
‫‪ՀԯԯԾԽ‬‬ ‫אוכלוסייה הגרה במישור (מי חדרה) ויש המשרתים‬
‫‪ԯԱԦԲԴ‬‬ ‫אוכלוסייה הגרה בהר (הגיחון בירושלים)‪ .‬באזור ההררי‬
‫דרושה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אנרגיה רבה יותר לשאיבת המים‪ ,‬והוצאות‬
‫‪ՀԯԯԾԽ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬ ‫התאגיד גדלות בהשוואה לחברו שבמישור‪ .‬באופן דומה‪,‬‬
‫‪ՀԨ‬‬ ‫יש תאגידים המשרתים צרכנים בפריסה גאוגרפית רחבה‬
‫(תאגיד מעיינות הדרום‪ ,‬המשרת את מצפה רמון‪ ,‬ירוחם‪,‬‬
‫‪ԸԧԿԾԦԧ‬‬ ‫‪ԩԾԸ‬‬ ‫דימונה וערד)‪ ,‬ויש המשרתים צרכנים באזור מצומצם (תאגיד‬
‫‪ԾԽԫԧԞԪԩԿ‬‬ ‫‪ԪԶԫԴԯԩ‬‬ ‫מי ברק‪ ,‬המשרת את העיר בני ברק)‪ .‬פריסה רחבה מחייבת‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬נסיעות רבות והוצאות התאגיד גדלות‪ .‬מדדים אלה‬
‫‪ԧԪԯԵԯԸ‬‬ ‫ואחרים יוצרים לכאורה מצב לא הוגן‪ .‬כיצד ניתן לחייב‬
‫תאגידים שונים בתשלום אחיד לחברת ״מקורות״? הרי‬
‫‪ԪԺԼԴ‬‬ ‫‪ĦđĥĤ ĦđĥĤ‬‬ ‫התעריף לצרכן הביתי אחיד בכל הארץ‪ ,‬ועלויות התאגידים‬
‫‪ԵԫԴԾ‬‬ ‫‪ĦėĕĕĥĐ ęĤĔĥ‬‬
‫‪ďĕĎČĦĘ ĐďĎđČ‬‬ ‫שונות!‬
‫‪ԪՀԧԮԯ‬‬ ‫‪čĎĜĐ‬‬ ‫משום כך קבע הרגולטור (רשות המים) לכל תאגיד‬
‫‪ĦĕĚđĤď ĐĘĠĥ‬‬ ‫תעריף קנייה אחר‪ ,‬בהתאם לעלות האובייקטיבית שלו‪,‬‬
‫‪ęĕĘĥđĤĕ‬‬ ‫וחברת ״מקורות״ מוכרת אפוא מים לתאגידים במחירים‬
‫‪ěď ğĔđĞ‬‬ ‫שונים‪ .‬תפקידה של רשות המים הוא לדאוג שכלל התשלומים‬
‫‪ěď ĒėĤĚ‬‬ ‫ל״מקורות״‪ ,‬מכל התאגידים גם יחד‪ ,‬יהיה שווה לעלות‬
‫‪ěđĤĥĐ‬‬
‫‪ĦđĕĤģĐđ ĐĠĕē‬‬ ‫הכוללת של המים שמספקת ״מקורות״‪ ,‬וכך אכן נעשה‪.‬‬
‫‪ęĕģĚĞĐđ ĦĤĢĜ‬‬ ‫ההבדל במחיר שבו קונים התאגידים מים מחברת‬
‫‪ĘĕĘĎĐ‬‬ ‫״מקורות״ משמש גם כתמריץ להתייעלות כלכלית‪ .‬התאגידים‬
‫‪ĦĘĕČ‬‬ ‫שונים זה מזה בפחת המים ובפחת הגבייה‪ .‬כדי לתמרץ‬
‫‪ĥīđĕČ‬‬ ‫את התאגידים להקטין את שניהם קובע הרגולטור יעדים‬
‫סבירים של פחת מים ופחת גבייה שעל כל תאגיד לשאוף‬

‫‪ďĕĎČĦ ČĘĘ ĔđĠĕĥ ĦđĥĤ‬‬

‫איור ‪ :3.17‬התוכנית לצמצום מספר התאגידים‪ ,‬במטרה לבנות‬

‫תאגידי מים וביוב אזוריים (מעובד מנתוני המרכז למיפוי ישראל ‪ՀԲԯԦ 0 20 40‬‬
‫‪ġĦĤĘĠĕČĚ Ěīģ‬‬
‫על פי רשות המים)‪.‬‬