Page 55 - israel water resources
P. 55

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬                                                                ‫‪48‬‬

‫מחו״ל‪ ,‬ורק המוצרים הטריים (פירות‪ ,‬ירקות וכדומה) מיוצרים‬            ‫להגיע אליהם בשנה הבאה‪ .‬תאגיד שיעמוד ביעדים המוצבים‬
‫בארץ (מסגרת ‪.3‬ו)‪ .‬קיצוצים בחקלאות לא יביאו אפוא למחסור‬             ‫לו ישלם למקורות מחיר נמוך במעט‪ ,‬ואם לא יעמוד ביעדים‪,‬‬
                                                                   ‫ישלם למקורות מחיר גבוה יותר‪ .‬בדרך זו הרגולטור קובע לכל‬
                                        ‫בגרעינים‪ ,‬שמן‪ ,‬סוכר ובשר‪.‬‬  ‫תאגיד יעד להשקעות בתשתית המים והביוב שלו‪ ,‬שאם יעמוד‬
‫הבעיה שהטרידה את החקלאים במשך עשרות שנים‬                           ‫בו‪ ,‬יתומרץ מבחינה כלכלית‪ .‬כללים אלו גורמים לכך שתאגידים‬
‫הייתה העובדה שהמשק החקלאי שימש כ״וסת״‪ .‬בכל פעם‬                     ‫מוצלחים‪ ,‬שעמדו ביעדים שהוצבו להם‪ ,‬יוכלו לחלק דיבידנדים‬
‫שנוצר מחסור קוצצו מכסות המים לחקלאים‪ ,‬כדי להבטיח את‬                ‫לתושבים (הנחות)‪ ,‬בעוד תאגידים נכשלים‪ ,‬שלא עמדו ביעדים‪,‬‬
‫אספקת המים לצרכן הביתי‪ .‬חוסר הביטחון בהקצאת המים גרם‬               ‫עלולים להגיע לנפילה כלכלית ולהתפרק‪ .‬במקרה כזה ניתן יהיה‬
‫לחקלאים רבים להתבסס על יבולים חד־שנתיים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫אי־הוודאות הקשתה מאוד את התכנון ארוך הטווח בחקלאות‪.‬‬                      ‫לאחד תאגידים (איור ‪ )3.17‬ולשפר את היעילות הכלכלית‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2014‬כאשר ניתן היה להעריך שמשבר המים חלף‪,‬‬
‫בוצעה רפורמה נוספת במטרה לסייע לחקלאים (טבלה ‪.)3.1‬‬                 ‫מים לחקלאות‪ :‬לדיון בסוגיות השוטפות בניהול משק המים‬
‫הרפורמה ביטלה את מכסות המים לחקלאים‪ ,‬ונקבע מחיר אחיד‬
‫ללא מדרגות הצריכה‪ .‬כל חקלאי (בינתיים — חוץ מאגן ההיקוות‬            ‫החקלאי ראוי להקדים שתי הקדמות‪ .‬ראשית‪ ,‬החקלאות בישראל‬
‫של הכינרת) רשאי אפוא לצרוך כל כמות מים שיחפוץ‪ ,‬ובתנאי‬              ‫הגיעה להישגים מרשימים לפי כל קנה מידה‪ .‬ההישגים נובעים‬
‫שישלם את מחירה‪ .‬בדרך זו התייצבה החקלאות על כמות מים‬                ‫משתי סיבות‪( :‬א) החיסכון במים‪ .‬השימוש בטפטפות ובממטרות‬
‫התואמת את הכדאיות הכלכלית‪ .‬בעקבות הרפורמה‪ ,‬מאז שנת‬                 ‫הביא לחיסכון של כ־‪ 50%‬בצריכת המים‪ ,‬בהשוואה לשיטת‬
‫‪ 2015‬הקצאות המים לחקלאים נקבעות לשלוש שנים קדימה‪,‬‬                  ‫ההשקיה בהצפה‪ ,‬המקובלת ברחבי העולם‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫ולא לשנה בודדת אחת‪ ,‬כפי שהיה נהוג בעבר‪ .‬צעדים אלו הקטינו‬           ‫באמצעות כמות מים נתונה ניתן להכפיל את השטח המושקה‬
‫את אי־הוודאות‪ ,‬הגבירו את הביטחון בעתיד החקלאות וסייעו‬              ‫ולקבל יבול כפול; (ב) שימוש בשיטות חקלאיות משובחות‪.‬‬
‫בתכנון ארוך טווח‪ .‬בעקיפין‪ ,‬ביטול ההקצאות ביטל את העיוות‬            ‫החקלאים הצליחו להגדיל את היבול החקלאי ליחידת שטח‬
‫היסטורי הקשה בהקצאות המים בין הקיבוצים‪ ,‬המושבים‬                    ‫פי ארבעה בקירוב באמצעות דישון הקרקע‪ ,‬הדברת מזיקים‪,‬‬
                                                                   ‫גידול בחממות‪ ,‬שימוש בזנים חדשים עתירי יבול המהונדסים‬
                                               ‫והחקלאים הפרטיים‪.‬‬   ‫גנטית וכדומה‪ .‬בסך הכול‪ ,‬היבול ליחידת מים בישראל גדל‬
‫עם זאת‪ ,‬העיוות ההיסטורי לא תוקן לחלוטין‪ ,‬שהרי גם‬                   ‫במהלך ‪ 50‬השנים האחרונות פי שבעה (כסלו‪ .)2011 ,‬בהשוואה‬
‫בתוספת היטלי ההפקה‪ ,‬החקלאים באזורים המנותקים עדיין‬                 ‫למדינות המפותחות (‪ ,)OECD‬ישראל הגיעה להישגים הטובים‬
‫שילמו מחיר נמוך מזה ששילמו החקלאים האחרים‪ .‬העיוות‬
‫תוקן באופן בסיסי רק בשנת ‪ ,2017‬כאשר הושווה מחיר המים‬                                                                              ‫ביותר‪.‬‬
‫של החקלאים הקונים ממקורות למחיר המים שמשלמים חקלאי‬                 ‫שנית‪ ,‬החקלאות‪ ,‬למרות הישגיה המרשימים‪ ,‬אינה‬
                                                                   ‫מסוגלת לספק את צריכת המזון בישראל‪ .‬כ־‪ 75%‬מהמזון מיובא‬
                                 ‫האגודות השיתופיות (טבלה ‪.)3.1‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬ישראל אינה יכולה‬                                              ‫‪.3‬ו‪ .‬סחר במים וירטואליים‪:‬‬
‫להיות עצמאית בייצור המזון שלה‪ ,‬כי‬

‫משאבי המים בישראל מספיקים לייצור של‬

‫מצאי המים בישראל אינו מספיק לייצור מ״ק לטון בשר אחד‪ .‬ישראל מייבאת ‪ 63,000‬פחות משליש המזון הדרוש לה‪ .‬באמצעות‬

‫של מלוא צריכת המזון של תושבי הארץ‪ ,‬טונותבשרבקרבשנה‪,‬כמותשוותערךליבוא סחר בין־לאומי‪ ,‬ישראל מייבאת מים‬

‫ולכן ישראל מייבאת מזון מחו״ל (דגנים‪ ,‬של כמיליארד מ״ק מים (טבלה ‪.3‬ו)‪ .‬בסך וירטואליים (מזון) כנגד יצוא של מוצרי‬

‫בשר וכו׳)‪ .‬בדרך זו ישראל מייבאת בעקיפין הכול ישראל מייבאת בשנה כ־‪ 5.5‬מיליארד תעשייה ושירותים‪ .‬כך מסייע הסחר הבין־‬

‫לאומי לפתרון מצוקת המים בישראל‪.‬‬          ‫מים‪ ,‬היינו את המים שהיו דרושים לגידול מ״ק מים וירטואליים (כסלו‪.)2011 ,‬‬

‫טבלה ‪.3‬ו‪ :‬יבוא מים וירטואליים לישראל בשנת ‪( 2009‬כסלו‪:)2011 ,‬‬                ‫המזון‪ .‬יבוא מים בצורה זו נקרא יבוא ״מים‬
                                                                            ‫וירטואליים״ (‪ ,)Allan, 2000‬היינו מים‬

‫מים מגולמים‬    ‫מחיר‬                  ‫יבוא מזונות עיקריים לישראל‬             ‫מגולמים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לגידול טון אחד של גרעיני‬
   ‫מלמ״ש‬     ‫מ״ק לטון‬                                                       ‫דגנים דרושה כמות של ‪ 1,000‬מ״ק של מים‬
                                     ‫אלפי טון‬                      ‫מזון‬     ‫(טבלה ‪.3‬ו)‪ .‬מאחר שישראל מייבאת בשנה‬
    ‫‪3,200‬‬      ‫‪1,000‬‬                                                        ‫‪ 3,200,000‬טונות דגנים‪ ,‬היא מייבאת ‪3.2‬‬
     ‫‪512‬‬       ‫‪1,300‬‬                 ‫‪3,200‬‬                         ‫דגנים‬    ‫מיליארד מ״ק של מים וירטואליים בשנה‪.‬‬

                                     ‫גרעינים לשמן ‪394‬‬

‫‪738‬‬          ‫‪1,500‬‬                   ‫‪492‬‬                           ‫סוכר‬     ‫המים הווירטואליים הדרושים לייצור בשר‬

‫‪1,008‬‬        ‫‪16,000‬‬                  ‫‪63‬‬                            ‫בשר בקר‬  ‫בקר מחושבים לפי כמות המים הדרושה‬

‫‪5,458‬‬                                                              ‫סך הכול‬  ‫לגידול העשב שהפרה אוכלת‪ ,‬היינו ‪16,000‬‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60