Page 52 - israel water resources

‫פרק ‪ :3‬שיקום משק המים ‪45‬‬

‫שבשנים ‪ 2017-2014‬הייתה הבצורת בצפון הארץ חריפה יותר‬ ‫העירוני‪ ,‬אך אין להמעיט את הביקורת הצודקת על ״ניפוח״‬
‫בהשוואה למרכז הארץ ומסיבות אחרות (פרטים בפרק ‪.)17.2‬‬ ‫מספרם‪ .‬כפי שמוסבר להלן (פרק ‪ ,)3.5‬ניתן לצמצם את מספר‬
‫שיקום האוגר הטבעי במאגרים משמש גם כמנוף לשיקום‬ ‫התאגידים לכ־‪ ,15‬ובכך להקטין את הוצאות הניהול‪ ,‬כוח‬
‫האקוות‪ .‬כך למשל‪ ,‬הרמת המפלסים באקוות החוף תמנע כמובן‬ ‫האדם והמשכורות‪ ,‬ובעקיפין לגרום להקטנה נוספת בתעריף‬

‫את החדירה של מי הים‪.‬‬ ‫המים לצרכן‪.‬‬

‫השבת מים לטבע‪ :‬כושר ההתאוששות של מערכות מימיות‬ ‫שיקום האוגר הטבעי‪ :‬הכנסת המים המותפלים (בעיקר)‬

‫מהיר יחסית‪ ,‬אך מותנה בסילוק גורמי הזיהום מצד אחד‬ ‫לשימוש עירוני‪ ,‬והגדלת השימוש בקולחים להשקיה חקלאית‪,‬‬
‫ובהזרמת מים באיכות גבוהה בערוץ הנחל מצד אחר (כהן‬ ‫הביאו לאיזון בין הביקוש להיצע‪ .‬הודות לרפורמות‪ ,‬המחסור‬
‫ואבישר‪ .)1999 ,‬הניסיון שהצטבר משיקום נהר הריין בגרמניה‬ ‫השוטף במים הסתיים‪ .‬כל שנותר היה להחזיר את הגירעון‬
‫ומשיקום נהר ההדסון בארצות הברית מלמד שניתן לשקם את‬ ‫המצטבר (ה״הלוואה״) שנלקח מהטבע‪ .‬הוחלט אפוא להקטין‬
‫המערכת האקולוגית‪ ,‬כולל הצמחים ובעלי החיים‪ .‬גם בישראל‪,‬‬ ‫את השאיבה מהמאגרים הטבעיים‪ ,‬כך שהכמות הנשאבת‬
‫מאז שנת ‪ 1994‬כשהוקמה המנהלת לשיקום הנחלים במשרד‬ ‫מהם בכל שנה תהיה קטנה מכמות המים המתחדשת בהם על‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬יצאו לדרך כמה פרויקטים לשיקום נחלים‪,‬‬ ‫ידי הגשמים‪ .‬בדרך זו יתרוממו בהדרגה מפלסי המים במאגרים‬
‫בעיקר במישור החוף‪ .‬ואולם‪ ,‬הפרויקטים לא הוכתרו בהצלחה‬ ‫ויתחדש האוגר השמור לרצף של שנות בצורת‪ .‬הצלחה ראשונית‬
‫בשל הקשיים המשפטיים‪ ,‬שאינם מאפשרים לסלק את גורמי‬ ‫לפעולה זו באה לידי ביטוי בכינרת (איור ‪ )3.14‬ובאקוות החוף‬
‫הזיהום מאגן ההיקוות‪ ,‬והקשיים הטכניים‪ ,‬שאינם מאפשרים‬ ‫(איור ‪ ,)3.15‬ומפלסיהן החלו לעלות‪ .‬תהליך דומה התרחש‬
‫להקצות את המים השפירים להזרמה בנחל‪ .‬הצלחות חלקיות‬ ‫באקוות ההר‪ .‬שיקום האוגר בכינרת לא נמשך ברציפות‪ ,‬מאחר‬
‫התרחשו בנחל שורק ובנחל הירקון‪ .‬בשנת ‪ 1999‬הופעל המכון‬
‫לטיפול בשפכי ירושלים והביא להפסקת הזרמתם של השפכים‬ ‫‪-208.00‬‬ ‫‪-208.80 :ěđĕĘĞĐ ęđďČĐ đģĐ‬‬
‫הגולמיים בנחל שורק‪ .‬בשנת ‪ 1986‬השתפרה איכות המים של נחל‬ ‫‪-208.50‬‬
‫הירקון באופן חלקי‪ ,‬לאחר שהחל לפעול המכון לטיפול בשפכי‬ ‫‪-209.00‬‬
‫כפר סבא‪ ,‬והיא השתפרה עוד בשנת ‪ ,1999‬כאשר החל לפעול‬ ‫‪-209.50‬‬
‫המכון לטיפול בשפכי הוד השרון‪ ,‬שניהם ברמת טיהור שלישונית‬ ‫‪-210.00‬‬
‫(‪ .)Bar-Or, 2000‬אלא שהצלחתם הייתה חלקית‪ ,‬כי לא הוזרמו‬
‫אליהם מים שפירים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬שני נחלים אלו הם היוצאים מן‬ ‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬‫‪-210.50‬‬
‫‪-211.00‬‬
‫הכלל‪ ,‬מאחר שיתר הנחלים לא זכו לטיפול של ממש‪.‬‬ ‫‪-211.50‬‬
‫התאוששות משק המים בעקבות הרפורמות הביאה לכך‬ ‫‪-212.00‬‬
‫שמאז שנת ‪ 2011‬החלו לשחרר מים ממערכת האספקה הארצית‬ ‫‪-212.50‬‬ ‫‪-213.00 :ěđĦēĦĐ ęđďČĐ đģĐ‬‬
‫לטבע‪ .‬בשנה הראשונה שוחררו ‪ 14‬מלמ״ש (עיינות עינן‪ ,‬עמק‬ ‫‪-213.00‬‬
‫החולה‪ ,‬מקורות הירקון ועוד)‪ ,‬והכמות הלכה וגדלה והגיעה בתוך‬ ‫‪-213.50‬‬
‫חמש שנים ל־‪ 50‬מלמ״ש‪ .‬מים הוקצו לשמורות הטבע ולגנים‬ ‫‪-214.00‬‬
‫הלאומיים‪ ,‬לא רק כדי לשמר את אתרי הקיט והנופש‪ ,‬אלא גם‬ ‫‪-214.50‬‬
‫כדי לשמור על מגוון הצמחים ובעלי החיים (רשות הטבע והגנים‪,‬‬ ‫‪-215.00‬‬
‫‪ .)2001‬פרט להקצאת המים הישירה (ממערכת האספקה) נעשו‬ ‫‪-214.87 :ĤđēĥĐ đģĐ‬‬
‫שתי פעולות נוספות (שחם‪ .)2003 ,‬ראשית‪ ,‬שחררו לזרימה‬ ‫‪-215.520004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013‬‬
‫טבעית כמה מעיינות שבעבר הוטו לתוך צנרת (עין זיו‪ ,‬עין מירון‬
‫ועוד)‪ .‬שנית‪ ,‬העתיקו את נקודות היניקה למורד הנחלים‪ .‬כך‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫למשל‪ ,‬בעין גדי הועתקה נקודת השאיבה למרחק של ‪ 1.5‬ק״מ‬
‫במורד נחל ערוגות‪ ,‬והזרימה התחדשה (‪ 1.5‬מלמ״ש) בקטע נוסף‬ ‫איור ‪ :3.14‬המגמה הכללית של ירידת מפלס הכינרת השתנתה בשנת‬
‫בשמורת הטבע‪ .‬בנחל הדן‪ ,‬למשל‪ ,‬הועתקה נקודת השאיבה‬ ‫‪ 2010‬עקב הרפורמות במשק המים‪ ,‬והאוגר התפעולי בכינרת החל‬
‫למרחק של ‪ 17‬ק״מ במורד האפיק‪ ,‬באופן שנוספה לנחל זרימה‬
‫של ‪ 10‬מלמ״ש‪ .‬פעולות מסוג זה הורחבו כאמור לכל הארץ‪.‬‬ ‫להשתקם (על פי רשות המים)‪ .‬בעיות אחרות התעוררו מאוחר יותר‪,‬‬
‫במיוחד ראוי להדגיש את חידוש הזרימה באפיק הירדן הדרומי‬ ‫כפי שמתואר בפרק ‪ 17.2‬ובאיור ‪.17.2‬‬

‫בכמויות מים ניכרות ולאורך קטעים ארוכים‪.‬‬ ‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪4‬‬
‫עם זאת‪ ,‬שיקום הנחלים לא יושלם בלי טיפול במשקעים‬ ‫‪3‬‬
‫המונחים על קרקעית הערוצים‪ .‬משקעים אלו מכילים כמויות‬ ‫‪2‬‬
‫גדולות של חומר אורגני‪ ,‬גופרה‪ ,‬אמוניה ומתכות רעילות‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫והם יישארו על הקרקעית וישמשו כמקור זיהום ממושך גם‬ ‫‪0‬‬
‫כשיוזרמו בנחל מים באיכות טובה‪ .‬סילוק המשקעים המזוהמים‬ ‫‪-1‬‬
‫יכול להיעשות בהזרמת מים בספיקות גבוהות (ולו אף לזמן‬ ‫‪-2‬‬
‫קצר)‪ ,‬שתגרום לזרמי ערבול‪ ,‬להרחפת המשקעים שבקרקעית‬ ‫‪-3‬‬
‫ולשטיפתם במורד הזרם עד לים‪ .‬במקרים חריגים‪ ,‬הפתרון הוא‬ ‫‪-4‬‬
‫‪1997‬‬
‫כנראה חפירה באמצעים מכניים‪.‬‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫‪27/1 ěđĘđē 3/3 ĕėďĤĚ ďĕ 43/2 ĤĔĜ ĤĠė‬‬

‫‪ęĕĚĐ ĝĘĠĚ‬‬
‫‪ĤĦđĚ ęđĚĕĜĕĚ ĝĘĠĚ‬‬

‫איור ‪ :3.15‬המגמה של ירידת המפלסים באקוות החוף השתנתה‬
‫בשנת ‪ 2010‬עקב הרפורמות במשק המים (על פי רשות המים)‪.‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪22000032‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪22000056‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪22001134‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬