Page 50 - israel water resources

‫פרק ‪ :3‬שיקום משק המים ‪43‬‬

‫היו זמינות אז להובלת מים‪ .‬הכשרתן דרשה‬ ‫‪.3‬ה‪ .‬יבוא מים מטורקיה‪:‬‬
‫כמובן טיהור‪ ,‬צביעה וציפוי פנימי‪.‬‬
‫טכנית‪ ,‬מדובר בצינור המרחף בעומק של‬ ‫משבר המים הביא את מדינת ישראל לבדוק‬
‫כדי לספק מים לקפריסין בנו הטורקים‬ ‫‪ 30-20‬מטרים מתחת לפני המים באמצעות‬ ‫את אפשרות יבוא המים מטורקיה‪ .‬אין ספק‬
‫מפעל משוכלל באנטליה‪ ,‬על חוף הים‬ ‫מצופים ומשקולות‪ .‬לפני שנים אחדות הניחו‬ ‫שמלכתחילה אסור למדינת ישראל‪ ,‬כמו לכל‬
‫התיכון‪ ,‬לתפיסת מי הנהר מנגבט שספיקתו‬ ‫צינור כזה מטורקיה לקפריסין לאספקה של‬ ‫מדינה אחרת‪ ,‬לייבא מים ממדינה זרה‪ ,‬הן‬
‫כ־‪ 3‬מיליארד מ״ק בשנה‪ .‬המתקן כולל‬ ‫כ־‪ 75‬מלמ״ש‪ .‬עבור מדינת ישראל היה צורך‬ ‫כדי למנוע את יצירת התלות במדינה האחרת‬
‫סכרים‪ ,‬תחנות שאיבה‪ ,‬מערכת לסינון המים‬ ‫בצינור שאורכו מאות קילומטרים‪ ,‬וככזה‬ ‫(ובייחוד כשמדובר במשאב כה חיוני) והן‬
‫ומסוף הטענה למכליות במרחק ‪ 3‬ק״מ‬ ‫הוא יצר בעיות קשות של הפסדי אנרגיה‬ ‫משום שמבחינה כלכלית ניתן להתפיל מי‬
‫מהחוף‪ .‬המפעל מסוגל לספק ‪500,000‬‬ ‫בחיכוך‪ ,‬ועל כן נדרשו כמה תחנות שאיבה‬ ‫ים במחיר זול יותר‪ .‬אילולי הידרדרה מדינת‬
‫מ״ק ביום‪ .‬איכות המים טובה ועומדת בתקן‬ ‫צפות לאורכו‪ .‬משום כך‪ ,‬היה ספק אם הדבר‬ ‫ישראל למשבר המים‪ ,‬כלל לא הייתה‬
‫האירופאי‪ .‬המפעל לא היה בשימוש באותה‬ ‫כדאי מבחינה כלכלית‪ .‬החלופה השלישית‬ ‫מתעוררת השאלה‪ .‬ואולם‪ ,‬בשיא המשבר‬
‫עת משום שלקפריסין היו פתרונות חלופיים‪,‬‬ ‫היא ״מדוזות״‪ ,‬היינו מכלי ענק עשויים‬ ‫נבדקה הכדאיות של יבוא מים מטורקיה‪,‬‬
‫והטורקים רצו לחדש את פעילותו ולמכור‬ ‫פלסטיק (קירות כפולים) בנפח של ‪1.5‬‬ ‫בשל קרבתה הגאוגרפית לישראל ומאחר‬
‫מים לישראל‪ .‬השיט עד חופי הארץ עשוי‬ ‫מלמ״ק‪ ,‬הצפים על הים ונגררים באמצעות‬
‫היה להימשך כ־‪ 20‬שעות‪ .‬לפי התוכנית‪,‬‬ ‫ספינות‪ .‬בשל גודלן העצום עוגנות המדוזות‬ ‫שאז שררו בין המדינות יחסי שלום‪.‬‬
‫המכליות היו אמורות לעגון באשקלון‪,‬‬ ‫במרחק גדול מהחוף ומתמלאות ומתרוקנות‬ ‫באופן תאורטי היו קיימות ארבע‬
‫במתקן קצא״א (קו צינור הנפט אילת‪-‬‬ ‫באמצעות צנרת גמישה היוצאת מהמסוף‬ ‫חלופות להובלה‪ :‬צינור יבשתי‪ ,‬צינור ימי‪,‬‬
‫אשקלון)‪ ,‬שיוסב באופן חלקי לקליטת מים‪.‬‬ ‫שעל החוף‪ .‬שיטה זו נוסתה אף היא בין‬ ‫״מדוזות״ ומכליות (מנדיל‪ .)2000 ,‬מקצת‬
‫כדי לממש את התוכנית היה צורך לחבר את‬ ‫טורקיה לקפריסין אך נכשלה‪ ,‬והמכלים‬ ‫מהטכנולוגיות כבר היו קיימות‪ ,‬ומקצתן‬
‫נמל אשקלון למוביל המים הארצי בצינור‬ ‫נקרעו‪ .‬הסיבה לכישלון היה גודלן העצום‬ ‫היו בשלבי פיתוח במקומות שונים בעולם‪.‬‬
‫רחב קוטר‪ ,‬כדי להעביר את המים לצרכנים‪.‬‬ ‫של המדוזות‪ ,‬שנסחפו ברוח‪ ,‬התנגשו במזח‬ ‫החלופה היחידה שניתנה למימוש מיידי‬
‫הדרך הקצרה ביותר היא מאשקלון לקריית‬ ‫ונפגעו‪ .‬הנורווגים עסקו בפיתוח פתרונות‬ ‫הייתה במכליות‪ .‬צינור יבשתי לא היה‬
‫גת‪ ,‬לאורך ‪ 11‬ק״מ‪ .‬הוצאה לפועל של‬ ‫לעגינת המדוזות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬פתרון זה לא‬ ‫אפשרי משתי סיבות‪ :‬ביטחונית וכלכלית‪.‬‬
‫התוכנית חייבה אפוא השקעה חד־פעמית‬ ‫היה בר־ביצוע באופן מיידי‪ .‬השיטה היחידה‬ ‫מבחינה ביטחונית‪ ,‬לא אפשר היה להניח‬
‫בהכשרת המכליות והנמל באשקלון‪ .‬הבעיות‬ ‫שבאה בחשבון הייתה מכליות בנפח של‬ ‫צינור מטורקיה לישראל בלי מעבר דרך‬
‫שמנעו את ביצוע התוכנית היו השאלה אם‬ ‫‪ 250,000‬מ״ק‪ .‬מכליות נפט ישנות בעלות‬ ‫סוריה‪ ,‬והמציאות המדינית לא אפשרה‬
‫ההשקעה כדאית מבחינה כלכלית לתקופת‬ ‫דופן אחת‪ ,‬שיצאו מהמערכת בעקבות התקן‬ ‫זאת‪ .‬מבחינה כלכלית‪ ,‬עלות הנחת הצינור‬
‫הביניים עד שיושלמו מתקני התפלת המים‬ ‫החדש המחייב דופן כפולה למניעת דליפות‪,‬‬ ‫לאורך כ־‪ 500‬ק״מ הייתה גבוהה ביותר‪.‬‬
‫וכן אם הפרויקט כדאי מבחינה מדינית‬ ‫החלופה השנייה היא צינור ימי‪ .‬מבחינה‬

‫(‪.)Soffer, 1999‬‬

‫‪(ĥīĚĘĚ) ĦĕČĘģē ĐĕģĥĐ‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫קטנה (איור ‪ ,)3.7‬כן קטנה מליחות מי השפכים היוצאים מן‬
‫‪1400‬‬ ‫הערים‪ ,‬וכך יורדת גם מליחות מי הקולחים (איור ‪ .)3.10‬מליחות‬
‫‪1200‬‬ ‫השפכים הנאספים מהערים הדרומיות ירדה עוד יותר‪ ,‬וזאת עקב‬
‫‪1000 ęĕĤĕĠĥ ęĕĚ‬‬ ‫המיהול האפקטיבי יותר של המים המסופקים להן (מי האקוות‬
‫‪800‬‬ ‫המהולים במים המותפלים)‪ .‬ככלל‪ ,‬מליחות הקולחים במקומות‬
‫‪600 ęĕēĘđģ ĕĚ‬‬ ‫רבים ירדה למחצית מערכה המקורי‪ .‬עובדה זו סייעה לשכנוע‬
‫‪400‬‬ ‫חקלאים נוספים להמיר את המים השפירים במי קולחים‪ ,‬מאחר‬
‫‪200‬‬ ‫שמליחות מי ההשקיה היא גורם ראשון במעלה בקביעת איכותם‬

‫‪0 ęĕēĕĘĚ ęĕĚ‬‬ ‫של היבולים‪.‬‬

‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :3.9‬השתנות מקור המים לחקלאות וכמותם במשך הזמן‪ ,‬כולל‬
‫תחזית לעתיד (על פי רשות המים)‪ .‬השימוש במים שפירים מצטמצם‬

‫במשך הזמן‪ ,‬אך השימוש במי קולחים ובמים מליחים הולך וגדל‪.‬‬
‫‪2122112221211112222090099900009999000029446752613897830105550005000050505550‬‬