Page 53 - israel water resources
P. 53
חלק א :משק המים הישראלי בהשוואה לעולם 46
140 ריסון הביקוש למים :החיסכון במים הוא עקרון יסוד שיש
(ĐĜĥĘ ĥĠĜĘ ģīĚ) ĐėĕĤĢ130 2007 להקפיד עליו גם במצב של עודף מים (כהנא ,)1992 ,קל וחומר
120 2008 בעיתות מצוקה .השנים שחלפו מאז הוקמה רשות המים ועד
110 2007 ĞĢđĚĚ שהמפעלים החדשים החלו לפעול היו הקשות ביותר ,שהרי
100 2008 ĞĢđĚĚ 2009 המפלסים הוסיפו לרדת .בתקופה זו היה הכרח להקטין את
90 2009 ĞĢđĚĚ הביקוש למים ולהגביר את החיסכון .הקטנת הביקוש נעשתה
80 בשלושה אופנים :העלאת מחיר המים ,הסברה ,פיקוח ואכיפה.
העלאת המחירים הייתה המשמעותית ביותר .כאמור,
70 תעריפי המים הועלו בכ־ 40%בשנת 2010וריסנו במקצת את
הביקוש ,אבל באותה השנה ,בשיא המשבר ,הוטל גם מס בצורת
60 גבוה ביותר ( 20ש״ח למ״ק) למשך כחצי שנה .הצעדים היו קשים,
ĤČđĜĕ ĤČđĤčĠ ĝĤĚ ĘĕĤĠČ ĕČĚ ĕĜđĕ ĕĘđĕ ĔĝđĎđČ ĤčĚĔĠĝ ĤčđĔģđČ ĤčĚčđĜ ĤčĚĢď אך הניבו תוצאות (איור .)3.16הצריכה הממוצעת לנפש בשנים
2008 ,2007ו־ 2009הייתה 102 ,106ו־ 89מ״ק לנפש בשנה,
איור :3.16הירידה בצריכת המים העירונית (החודשית והממוצעת) בהתאמה .הצריכה הפרטית בבתים הלכה והצטמצמה .במהלך
בשנים ( 2009-2007על פי רשות המים).
שנתיים התקבל חיסכון של כ־ 15%בצריכה העירונית.
במערכות טפטוף במקום במערכות המטרה ולהשקות בלילה הצעד השני היה הסברה .ההסברה התמקדה בחינוך בבתי
ולא ביום (כשהאידוי מועט יותר) .העיריות התבקשו להפסיק הספר לילדים ולנוער ובמסע הסברה באמצעי התקשורת לציבור
לחלוטין להשקות גינות ציבוריות גדולות .הצעד השלישי היה הרחב .הציבור התבקש לחסוך מים בכל דרך — במקלחת ,בכיור,
הפיקוח והאכיפה ,במטרה להוציא לפועל את האיסור על באסלות ,בשטיפת המכוניות (בדלי במקום בצינור) — ולתקן
דליפות בזריזות ,וכן להתקין אביזרי חיסכון ,ובכללם מכל הדחה
השקיית הגינות הציבוריות. דו־כמותי באסלה ,ראש מקלחת מווסת ווסתי ספיקה בפיות
חיסכון בצריכה החקלאית בוצע באמצעות תקנות לשעת הברזים (ה״חסכמים״ הללו מביאים להקטנת הצריכה בשליש).
חירום והעלאת מחיר המים .נוסף על כך חויבו החקלאים בבניינים ציבוריים הומלץ להתקין ברזים אלקטרוניים .בגינות
הציבוריות הוצע להמעיט בדשאים ולהרבות בשיחים ,להשתמש
להסתמך יותר על מי קולחים ופחות על מים שפירים.
3.5סוגיות שוטפות בניהול משק המים
טבלה :3.2מחירי ההתפלה בשנת ( 2015על פי רשות המים). הסוגיות העומדות על סדר היום ברשות המים הן רבות ומגוונות.
ההבדלים נובעים מגודל המתקן (התפוקה) ומהעלויות השונות בזמן להלן שלוש דוגמאות להתמודדות עם בעיות שהתעוררו בעקבות
הרפורמה :הראשונה — ממערך ההתפלה ,השנייה — ממשק המים
חתימת החוזה: העירוני והשלישית — מהמשק החקלאי .הדוגמאות מראות כיצד
ניתן להביא לחיסכון ,לתמרץ השקעות ולייעל את המערכות
תפוקה מחיר מחיר סה״כ המתקן באמצעים כלכליים פשוטים ,וכיצד אף ניתן לבטל עיוותים
משתנה (ש״ח/מ״ק) (מלמ״ש) קבוע היסטוריים.
(ש״ח/מ״ק) (ש״ח/מ״ק) קביעת היקף ההתפלה השנתי :בשנים ברוכות גשמים
3.174 1.392 1.782 אשקלון 115 עשוי מערך ההתפלה לייצר עודף מים .כדי להוריד את תעריף
המים שמשלמים הצרכנים באותן השנים רצוי לצמצם את היקף
3.003 1.996 1.007 חדרה 127 ההתפלה ,וכך לחסוך בתשלום למפעלי ההתפלה .ואולם ,כדי לא
2.943 1.822 1.121 פלמחים 90 לגרום נזק למתפילים ,נחתם איתם הסדר פיצויים .לפי ההסדר,
2.419 1.335 1.084 שורק 150 בתחילת כל שנה קובעת רשות המים את היקף ההתפלה הנחוץ
(בהתאם למצב האוגר במאגרים ובהתאם לתחזיות הגשם)
בשנת 2013ירדו גשמים מעל הממוצע והמאגרים הטבעיים ומודיעה למתפילים על היקף ההתפלה הדרוש ,כדי שיוכלו
התמלאו בהשוואה לשנים שקדמו לה ,ולכן החליטה רשות המים להתכונן ולהתארגן .עבור המים שהותפלו בפועל לפי הדרישה
להתפיל מים בשנת 2014בהיקף של 75%מפוטנציאל ההתפלה משולם כמובן המחיר המלא .עבור המים שלא הותפלו תשולמנה
(שהיה קיים באותה השנה) .לדאבוננו ,שנת 2014הייתה שחונה ההוצאות הקבועות (ולא המשתנות) ,כפי שמופיע בטבלה .3.2
מאוד ,ומפלסי המים בסוף השנה היו נמוכים .בעקבות זאת לדוגמה ,ההסכם שנחתם עם מתקן פלמחים היה שמחיר מ״ק
הוחלט בסוף שנת 2014שההתפלה בשנת 2015תהיה בהיקף מים מותפלים הוא 2.943ש״ח (במחירי )2015והיקף הקנייה
של 90%מהפוטנציאל .באופן דומה ,הוחלט שגם בשנת 2016 יהיה 90מלמ״ש .אם יוחלט להתפיל בשנה כלשהי רק 80מלמ״ש,
היקף ההתפלה יהיה .90%את הקיצוץ בהתפלה מחלקים בין אזי ישולם עבור 80מלמ״ש המחיר המלא ,אבל עבור 10מלמ״ש
ישולם פיצוי של 1.121ש״ח למ״ק.