Page 51 - israel water resources

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪44‬‬

‫הקמת התאגידים הביאה ברכה גם בכך שהם הגדילו את‬ ‫‪600‬‬ ‫‪ĐĜđĚĕď ďĤĞ ĦđĤďĥ ĦĎ ĦĕĕĤģ‬‬
‫גביית התשלומים מהתושבים‪ .‬דוגמאות לנתונים על רמת הגבייה‬ ‫‪500 534‬‬
‫בערים שונות בארץ לאחר הקמת התאגידים מובאים באיור ‪.3.12‬‬
‫פחת הגבייה במגזר הערבי בישראל היה גבוה במיוחד‪ ,‬והוא‬ ‫‪(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬ ‫‪400 430‬‬ ‫‪394‬‬ ‫‪364 345‬‬
‫הצטמצם באופן ניכר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬התאגידים דחפו להשקעות‬ ‫‪300 335‬‬ ‫‪341‬‬
‫בתשתיות המים והביוב בכל הערים‪ .‬דוגמאות לכך מובאות‬ ‫‪200‬‬
‫באיור ‪ .3.13‬בהשוואה להשקעות המועטות שביצעו העיריות‬ ‫‪100‬‬ ‫‪280 283 284‬‬
‫לפני הרפורמה‪ ,‬לאחריה בוצעו השקעות עתק על ידי התאגידים‪,‬‬
‫ומערכות המים המוזנחות שוקמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬התאגידים הכניסו‬ ‫‪216 239‬‬ ‫‪209 197 211‬‬ ‫‪196‬‬
‫לשימוש שוטף טכנולוגיות חדשות‪ ,‬המסייעות לניטור שוטף‪,‬‬
‫לאיתור דליפות‪ ,‬לקריאת מונים מרחוק ולניהול יעיל של משק‬ ‫‪0 2004‬‬ ‫‪2005 2006‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫המים העירוני‪.‬‬
‫אומנם אין ספק שהקמת התאגידים הייתה צעד נכון‬ ‫איור ‪ :3.10‬ירידת מליחות הקולחים בערים שונות בדרום הארץ הנובעת‬
‫במאבק במשבר המים‪ ,‬והם אכן הביאו לשיקום משק המים‬ ‫מאספקת מים מותפלים לשימוש עירוני (על פי רשות המים)‪.‬‬

‫‪(%) ęĕĚĐ ďĕĎČĦč ĐĕĕčĎĐ‬‬ ‫‪2010 2015 2016‬‬ ‫שיקום משק המים העירוני‪ :‬הקמתם של תאגידי המים‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬ ‫והביוב הביאה ברכה גדולה למשק המים‪ .‬ראשית‪ ,‬התאגידים‬
‫‪60‬‬ ‫תיקנו את הצינורות הדולפים והורידו את פחת המים באופן‬
‫‪40‬‬ ‫ניכר‪ .‬עיר ממוצעת בישראל איבדה בעבר כ־‪ 12.2%‬מהמים‬
‫‪20‬‬ ‫שלה מדליפות בצנרת (שרן‪ .)2001 ,‬דליפות בהיקף רחב במיוחד‬
‫נמצאו בשנת ‪ 1999‬בטייבה (‪ ,)47.5%‬בנצרת (‪ )39%‬ובאום־אל־‬
‫‪0‬‬ ‫פחם (‪ .)23%‬בסך הכול בכל שנה דלפה מהצנרת כמות של כ־‪50‬‬
‫מלמ״ק מים‪ .‬תיקון הצנרת על ידי התאגידים הקטין את הדליפות‬
‫‪ęĕĚ ďĕĎČĦ‬‬ ‫הגדולות באופן מיידי‪ .‬דוגמאות לירידת הפחת בתאגידים שונים‬
‫מובאים באיור ‪ .3.11‬הישג זה ראוי להערכה רבה‪ ,‬גם בקנה מידה‬
‫איור ‪ :3.12‬עליית רמת הגבייה מהצרכנים בתאגידים שונים במשך‬ ‫עולמי‪ ,‬שהרי בערים רבות ברחבי העולם הדליפה מהצנרת‬
‫הזמן (על פי רשות המים)‪.‬‬ ‫העירונית מסתכמת בשליש עד מחצית מכמות המים המסופקת‬
‫‪ęĞĤĠĔĥĐčĤčĕđĚĝ‬‬ ‫לעיר‪ .‬השאיפה בישראל היא להגיע לפחת מים שאינו עולה על‬
‫‪ĦęĕĤĞĢčĦĜĥčĕ ĕĕĤĚĐĚ‬‬
‫‪ĞĜ ĕĚ‬‬ ‫‪.7%‬‬
‫‪đėĞ ĕĚ‬‬
‫‪ěđĥĐĕČĦĜĤģĦčĜĤĕ ĕĕĜĚĚĚ‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪ďđĘ ĕĚ‬‬ ‫‪2011 2014 2016‬‬
‫‪ĐĜčĕ ĕĚ‬‬
‫‪40‬‬
‫‪(ĐĜĥĘ Ĭ) čđĕčđ ęĕĚ ĦđĕĦĥĦč ĐĞģĥĐ‬‬ ‫‪50,000,000‬‬ ‫‪2006-2005 ĦĕĚđģĚĐ ĦđĥĤĐ ĦĞģĥĐ‬‬ ‫‪(%) ęĕďĕĎČĦč ęĕĚ ĦēĠ‬‬
‫‪40,000,000‬‬ ‫‪2016-2015 ďĕĎČĦĐ ĦĞģĥĐ‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪30,000,000‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪20,000,000‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪10,000,000‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪0 ēĦĠ ęĕ Ħč ĐĠĕē‬‬ ‫‪ęĕĚ ďĕĎČĦ‬‬
‫‪ĐđģĦ‬‬
‫איור ‪ :3.11‬הקטנת פחת המים בתאגידים נבחרים במשך הזמן (על פי‬
‫רשות המים)‪.‬‬
‫‪ĕĜč‬‬ ‫‪ďđĘ‬‬ ‫‪ĝĜ ěđĘđē ĤČč ĦĘĕČ‬‬ ‫‪ěđ ěĦđĤďēđĚĦěďđđĐěĕęĘĤĕĘĕĥĕĥĥĕĘĦčĞĐčĘčČĕĘČĕĕĤĢĞďĎĐĔĎĜďĤčĤěĢĜďčđęęĐđĚĕđĐĜĕĕĦČĐččĤĜĘĕĥĤĚēĎĕĘĘĕĐĕĕĕĕĜĕĕĕĕĕđĠĘĤččĎđđđėĚĜĚĚĚĚĠĚĕĚĚĐĚĕĐ‬‬
‫‪ģĤč‬‬ ‫‪ĐĜđĕĢ Ğčĥ‬‬

‫איור ‪ :3.13‬הגידול בהשקעות בתשתיות המים והביוב בערים שונות‬
‫לפני הרפורמה ואחריה‪ ,‬על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי התאגידים‪,‬‬

‫בהתאמה (על פי רשות המים)‪.‬‬