Page 46 - israel water resources

‫פרק ‪ :3‬שיקום משק המים ‪39‬‬

‫עלה המחיר שמשלמות הרשויות לחברת‬ ‫‪.3‬ד‪ .‬השתנות תעריף המים הביתי בעבר‪:‬‬
‫״מקורות״ בשער העיר (מ־‪ 1.50‬ל־‪2.20‬‬
‫ש״ח למ״ק)‪ ,‬אך ירדו המחירים שמשלמים‬ ‫ניתן לחלק את התקופה הזו לשלושה‬ ‫השינויים בתעריף המים בשנים ‪-1975‬‬
‫משקי הבית לרשויות (בשקלול הכמויות‬ ‫חלקים‪ .‬בתקופה הראשונה (‪)1991-1975‬‬ ‫‪ 2008‬מתוארים באיור ‪.3‬ד‪ .‬בשנים אלו קנו‬
‫והמחירים של שלוש הדרגות‪ ,‬הירידה היא‬ ‫עלו כל ארבעת המחירים בהדרגה‪ ,‬כנראה‬ ‫הרשויות העירוניות מים בשער העיר מחברת‬
‫מ־‪ 5.00‬ל־‪ 3.50‬ש״ח למ״ק)‪ .‬התוצאה‬ ‫עקב הייקור של גורמי הייצור ובעיקר חשמל‪.‬‬ ‫״מקורות״ במחיר אחד‪ ,‬ומשקי הבית שילמו‬
‫היא שההכנסות של הרשויות העירוניות‬ ‫ייקור זה התבטא גם בעליית מחיר המים‬ ‫לרשויות העירוניות לפי שלוש מדרגות מחיר‬
‫הצטמצמו ונגרם להן הפסד‪ .‬זו הייתה‬ ‫לחקלאות‪ .‬בתקופה השנייה (‪)2004-1992‬‬ ‫עבור הכמות הראשונית‪ ,‬המשנית והנוספת‪.‬‬
‫מדיניות מכוונת של משרד האוצר‪ ,‬שראה‬
‫שהרשויות משתמשות באגרות המים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ĦĕčĘ ĪĎ ĐĎĤď ĤĕēĚ‬‬
‫והביוב למטרות אחרות והבין את הצורך‬ ‫‪ĦĕčĘ Īč ĐĎĤď ĤĕēĚ‬‬
‫בחקיקתו של חוק תאגידי המים והביוב‬ ‫‪ĦĕčĘ ĪČ ĐĎĤď ĤĕēĚ‬‬
‫(שאכן נחקק ב־‪ .)2001‬הלחץ הכלכלי נועד‬ ‫‪ĦđĤđģĚĚ ĐĕĕĜģ ĤĕēĚ‬‬
‫לאלץ את הרשויות להעביר את מחלקות‬
‫המים לתאגידים‪ .‬התקופה השלישית‬ ‫‪8‬‬
‫(משנת ‪ 2005‬ואילך) מתאפיינת בעלייה‬
‫של כל המחירים‪ ,‬שמטרתה לכסות את‬ ‫‪(ģīĚĘ Ĭ) ĤĕēĚ‬‬‫‪6‬‬

‫העלויות הריאליות‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫בשנת ‪ ,2006‬בטרם הוקמה רשות‬
‫המים‪ ,‬מכרה חברת ״מקורות״ לרשות‬ ‫‪2‬‬
‫המקומית בשער העיר מים במחיר של‬
‫‪ 2.909‬ש״ח למ״ק‪ ,‬והתשלום של הצרכן‬ ‫‪0‬‬
‫הביתי היה במדרגה הנמוכה ‪ 3.901‬ש״ח‬ ‫‪1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010‬‬
‫למ״ק‪ ,‬במדרגה השנייה ‪ 5.449‬ש״ח‬
‫למ״ק ובמדרגה השלישית ‪ 7.585‬ש״ח‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫למ״ק‪ .‬הממוצע המשוקלל לתשלום בעיר‬
‫היה ‪ 4.91‬ש״ח למ״ק‪ .‬לתעשיינים ולגינון‬ ‫איור ‪.3‬ד‪ :‬השתנות שלוש מדרגות המחיר למשקי הבית ומחיר‬
‫״מקורות״ בשער העיר בשנים ‪( 2008-1975‬על פי בר־שירה ואחרים‪,‬‬
‫העירוני היו מחירים אחרים‪.‬‬ ‫‪ ,2007‬ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל‪,‬‬

‫‪ .)2010‬התעריפים משוקללים למחירי ‪.2008‬‬

‫‪ 3.4‬השיקום הפיזי של משק המים‬

‫בעיקר להגדלת האספקה הביתית‪ ,‬כי איכותם גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬הרפורמות המשפטיות־כלכליות יצרו מערכות‬
‫במשך עשר שנים הוקמו חמישה מתקני התפלה לאורך חוף‬ ‫ניהול חדשות‪ ,‬בעלות יכולות לקבוע מדיניות ולהוציאה לפועל‪.‬‬
‫הים התיכון (איור ‪ :)3.4‬הראשון באשקלון (בשנת ‪ ,)2005‬השני‬ ‫למערכות הניהול החדשות ניתן מקור תקציבי עצמאי‪ ,‬המנותק‬
‫בפלמחים (‪ ,)2007‬השלישי בחדרה (‪ ,)2009‬הרביעי בשורק‬ ‫מתקציב המדינה‪ .‬רפורמות אלו יצרו את התשתית לשיקום‬
‫(‪ )2013‬והחמישי באשדוד (‪ .)2015‬המתקנים הוקמו בהדרגה‪,‬‬ ‫הפיזי של מערכת המים‪ ,‬הארצית והעירונית‪ .‬אכן‪ ,‬בעשור השנים‬
‫כדי ללמוד מהניסיון שהצטבר בבניית המתקן האחד וליישם‬ ‫האחרון שודרגו מערכות המים בישראל באופן מרשים‪ ,‬כמפורט‬
‫את המסקנות במתקן הבא (להכניס שיפורים הנדסיים‪ ,‬לשפר‬
‫את ההתקשרות הכלכלית־משפטית עם החברה הזוכה במכרז‬ ‫להלן‪.‬‬
‫ועוד)‪ .‬המתקן שהוקם באשקלון היה בשנת הקמתו הגדול ביותר‬
‫מסוגו בעולם‪ .‬כן הדבר באשר למתקן בשורק‪ ,‬שהוא כיום הגדול‬ ‫בניית מערך ההתפלה‪ :‬הצעד המשמעותי ביותר בשיקום משק‬
‫בעולם‪ .‬הטכנולוגיה שנבחרה היא האוסמוזה ההפוכה (איור‬
‫‪ ,)3.5‬המתבצעת על ידי מעבר המים בלחץ דרך ממברנות (פרטים‬ ‫המים היה הקמת מערך ההתפלה‪ ,‬היינו מפעלים ההופכים את‬
‫מי הים המלוחים למים הראויים לשתייה‪ .‬המטרה הייתה‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫בפרק ‪.)16‬‬ ‫להגדיל את כמות המים במערכת האספקה הארצית ולצמצם‬
‫את הגירעון שנוצר בין הביקוש להיצע‪ .‬המים המותפלים יועדו‬