Page 42 - israel water resources
P. 42
פרק :3שיקום משק המים 35
הסכום המשולם על ידי כל הצרכנים ,בבית ( 8מיליון תושבים), חוק תאגידי מים וביוב :חוק המים המתוקן היה העוגן העיקרי
בחקלאות ( 14אלף צרכנים) ובתעשייה ( 1,000מפעלים) ,וזהו
התשלום המיועד לכל הספקים במשק המים האחראים על ברפורמה ,אך הוא אינו מספיק ,שכן המנגנון שנוצר יעיל לניהול
משק המים הארצי בלבד .העוגן השני של הרפורמה נועד ליצירת
התחזוקה והפיתוח. מנגנון ניהול יעיל למשק המים העירוני ,וזו הייתה תכליתו של
באופן ציורי ,נוצר במשק המים זרם של תשלומים חוק תאגידי המים והביוב .השיטה הייתה דומה :כשם שבמשק
(המספרים דלהלן נועדו להמחשה בלבד ,והם אינם מדויקים): המים הארצי הועברו האחריות והסמכות מהגוף הפוליטי
האדם הפרטי בבית משלם לתאגיד העירוני 10ש״ח עבור קנייה (הכנסת והממשלה) לגוף המקצועי (רשות המים) ,כך גם במשק
של כל מטר מעוקב (מ״ק) מים ,ובכללו התשלום עבור הטיפול המים העירוני הועברו האחריות והסמכות מהגוף הפוליטי
בביוב .מתוך סכום זה ,התאגיד העירוני משלם לחברת ״מקורות״ (העיריות) לגוף המקצועי (התאגידים) .הרעיון המרכזי היה
עבור המים שרכש ממנה 4ש״ח לכל מ״ק ,וכן משלם למתקן להקים חברות כלכליות עצמאיות ,תאגידי מים וביוב ,שינהלו
הטיפול בשפכים 2ש״ח נוספים למ״ק ,כך שנשארים בידי התאגיד את מערכות המים והביוב במגזר העירוני באופן מקצועי ויעיל,
4ש״ח למ״ק עבור כל הוצאותיו (כוח אדם ,הקמת תשתית ,עלות בנפרד מהעיריות .הקמת התאגידים נועדה לחייב את השקעת
ההון ,ופחת מים וגבייה) .״מקורות״ מקבלת ,כאמור 4 ,ש״ח עבור אגרות המים והביוב ,המשולמות על ידי התושבים ,בתשתיות
כל מ״ק מים שמכרה לתאגיד ,והיא משלמת למתקן ההתפלה המים והביוב בלבד (ללא קשר לתקציב העירייה) .המטרה הייתה
במשוקלל 1ש״ח למ״ק ,ומשתמשת ב־ 3ש״ח למ״ק עבור כל שהתאגידים יחליפו את הצנרת הדולפת ,יבנו בריכות אגירה
הוצאותיה (כוח אדם ,הקמת התשתית והפעלתה ,עלות ההון בנפח מספיק ,יספקו מים באיכות גבוהה ,יאספו את כל השפכים
ופחת מים וגבייה) .זהו כמובן תיאור סכמטי ובלתי מדויק ,אך בעיר ,יבנו מתקנים לטיפול בשפכים ויכניסו לשימוש טכנולוגיות
הוא נועד להביע את מערכת הכספים הסגורה (רכיבי התעריף חדשות שיאפשרו ניהול יעיל ואמין .חוק תאגידי המים והביוב
המדויקים בשנת 2013מוצגים במסגרת .3ג) .נוסף על מעגל זה נחקק ונכנס לתוקף בשנת ,2001אך הרפורמה הייתה מלווה
קיימים מעגלים נוספים של מכירת מים לחקלאות ולתעשייה.
התפקיד העיקרי של רשות המים ,כגוף מאסדר ,הוא לקבוע את במאבקים קשים ויישומו המלא התמהמה ,כדלהלן.
התעריפים המדויקים בכל המעגלים הללו באופן הצודק ביותר. הבעיות של משק המים העירוני (פרק )2.5היו ידועות
החל משנות השישים של המאה העשרים ,אך דבר לא נעשה.
תעריף המים למגזר הביתי :תעריף המים נקבע לפי שיקולים עיריית ירושלים הייתה היוצאת מן הכלל .מתוך שאיפה לבניית
מערכת ניהול תקינה הפרידה העירייה ,בסוף שנות השישים,
חברתיים ומבוסס על שלושה עקרונות :עקרון העלות ,עקרון את אגף המים והביוב מיתר האגפים ,ובשנת 1984אף הפרידה
האחידות ועקרון הדירוג .עקרון העלות הוא שהמחיר יכסה את את תקציביהם .בשנת 1995צעדה עיריית ירושלים צעד נוסף
העלות המלאה של המים ,ולא מעבר לכך (Feinerman et al., קדימה והקימה את חברת ״הגיחון״ ,תאגיד עצמאי למים וביוב,
.)2013מחיר העלות כולל את רכישת המים ,הפקתם ,הובלתם המשקיע את כל תקציבו במים וביוב .ההכרה בכך שדרוש שינוי
וחלוקתם ,ואת איסוף השפכים והטיפול בהם .מטרתו של עקרון הייתה קיימת במשך עשרות שנים ,שהרי ברור שיש להפסיק
העלות היא ,כאמור ,ליצור משק כספים סגור .העיקרון השני להשקיע את אגרות המים והביוב בפרויקטים עירוניים שאינם
הוא האחידות ,היינו כל הצרכנים בארץ ישלמו מחיר אחיד, קשורים למים וביוב .עם זאת ,רק בשנת 2001נחקק חוק תאגידי
ללא תלות במיקומם הגאוגרפי .המחיר שישלמו תושב טבריה המים והביוב ,שנועד להתגבר על הבעיה בקנה מידה ארצי .החוק
ותושב מצפה רמון יהיה אפוא זהה ,אף על פי שעלות השאיבה נתקל בהתנגדות קשה בשל חוסר הרצון של הרשויות העירוניות
מהכינרת לטבריה נמוכה ביותר ,ועלות האספקה מהמרכז לוותר על כוחן ועל מקור תקציבי ניכר .בלחץ הנסיבות ,כאשר
למצפה רמון גבוהה ביותר .בדרך זו ,התושב הגר ליד מקור המים נכנס החוק לתוקף הוא קרא להקמת תאגידים באופן התנדבותי
מסבסד את התושב הגר הרחק ממקור המים .מטרתו של עקרון ולא חייב את הקמתם .רק בשנת 2004החליטה הממשלה על
האחידות היא לאפשר את פיזור האוכלוסייה .העיקרון השלישי חובת ההתאגדות ,אך גם אז האכיפה לא צלחה .בפועל ,הקמת
הוא הדירוג ,היינו התושב ישלם תעריף נמוך עבור צריכת מים התאגידים נמשכת כבר כ־ 15שנים וטרם הסתיימה .עד שנת
בסיסית ותעריף גבוה עבור צריכה נוספת .המטרה היא לעודד 2015הוקמו 55תאגידים ,המשרתים 6.2מיליון תושבים הגרים
חיסכון ולסייע לצרכנים חסרי אמצעים המוכנים להסתפק ב־ 147מתוך 185רשויות עירוניות (מסגרת .3ב) .במבט לאחור,
במעט מים .מן הראוי להדגיש שעקרונות אלו נועדו להגשמת הקמת התאגידים הביאה ברכה רבה למשק המים העירוני.
מטרות חברתיות ,מכיוון שלפי שיקולי יעילות כלכלית גרידא יש
לקבוע מחיר על פי העלות השולית (לא הממוצעת ,לא אחידה ההישגים מפורטים להלן.
לכלל הצרכנים ולא המדורגת). 3.3הרפורמה הכלכלית
לפני הקמת רשות המים נקבע התעריף לפי שני עקרונות
בלבד :האחידות והדירוג .באותה תקופה התעריף לא כיסה את משק כספים סגור :הרעיון המרכזי היה לנתק את תקציב משק
מלוא העלות אלא להפך ,תקציב המדינה מימן את ההשקעות
במשק המים וגם חלק מהפעילות השוטפת .פרטים על תעריף המים מתקציב המדינה (כדי להשתחרר מלחצים פוליטיים)
המים לפני הרפורמה במשק המים מובאים במסגרת .3ד .לאחר וליצור לו מקור עצמאי .לפיכך הוחלט שכל הפעילות במשק
הקמתה של רשות המים נכנס לתוקפו העיקרון הנוסף ,עקרון המים (השוטפת והפיתוח) תמומן מתשלומי הצרכנים .כך נוצר
העלות ,היינו מחיר המים מיצג את העלות המלאה ,ובכללה משק כספים סגור :כלל תשלומי הצרכנים מאזן את כלל הפעילות
הקמת התשתית .בעקבות זאת עלה מחיר המים לצרכן בכ־.40% במשק המים ,ללא כל קשר לתקציב המדינה .המחזור השנתי של
בשנת 2010נכנסה לתוקף הרפורמה בתעריפים (טבלה )3.1 משק המים בישראל בשנת 2015הסתכם ב־ 10מיליארד ש״ח .זהו
והוגדרו שתי מדרגות מחיר למשקי הבית ,במקום שלוש המדרגות
