Page 40 - israel water resources

‫פרק ‪ :3‬שיקום משק המים ‪33‬‬

‫של מקורות המים‪ ,‬לפגיעה באיכותם‪ ,‬למחיר מים נמוך שאינו‬ ‫‪ 3.2‬הרפורמה המשפטית‬
‫מכסה את העלות‪ ,‬לאי־תקצוב מפעלי מים ולחוסר יכולת לקבל‬
‫החלטות‪ .‬בדיעבד התברר שאומנם שני העקרונות הבסיסיים של‬ ‫חוק המים‪ :‬החוק נחקק בישראל בשנת ‪( 1959‬והסתמך על‬
‫חוק המים הישראלי היו חכמים ונבונים‪ ,‬אך מנגנון הניהול לא‬
‫החוק הבריטי)‪ .‬שני עקרונות עמדו בבסיסו‪ :‬הראשון — המים‬
‫היה מוצלח‪.‬‬ ‫הם קניין הציבור; השני — כל אדם זכאי לשימוש במים לצרכיו‬
‫הרפורמה במשק המים חייבה אפוא שינוי חקיקה‪ .‬השינוי‬ ‫המוכרים‪ .‬חוק זה שונה באופן מהותי מחוקי מים במדינות‬
‫הדרוש היה במנגנון הניהולי בלבד‪ ,‬בהתאם להמלצות של ועדות‬ ‫רבות‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬למשל‪ ,‬החוק קובע שהמים הם קנינו‬
‫החקירה השונות‪ ,‬ועיקרו‪ :‬העברת הניהול לגוף מקצועי‪ .‬החוק‬ ‫הפרטי של בעל האדמה (‪ .)Land-based right‬לפיכך‪ ,‬אדם‬
‫אכן תוקן‪ ,‬והנוסח החדש הוא‪ :‬״משאבי המים ינוהלו על ידי‬ ‫שקדח קידוח בשטח שבבעלותו ומצא מי תהום רשאי לשאוב‬
‫המדינה‪ ,‬כנאמנה מטעם הציבור‪ ,‬באמצעות רשות המים״‪ .‬השינוי‬ ‫מים כאוות נפשו‪ .‬באופן דומה‪ ,‬אדם המתגורר ליד אגם או נהר‬
‫בחוק נכנס לתוקף בשנת ‪ ,2006‬ורשות המים הוקמה ב־‪ 1‬בינואר‪,‬‬ ‫רשאי לשאוב משם מים ללא מגבלה לכל צרכיו‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫החוק האמריקני קובע שיש בעלות פרטית על מים‪ .‬אם אנשים‬
‫‪.2007‬‬ ‫רבים מתגוררים ליד מקור המים‪ ,‬החוק האמריקני מקנה זכות‬
‫חזקה (‪ ,)First in time — first in right‬כלומר חלוקת המים בין‬
‫הקמת רשות המים‪ :‬החלפתה של נציבות המים ברשות המים‬ ‫הבעלים (הצרכנים)‪ ,‬כפי שהתפתחה באופן היסטורי‪ ,‬מקבעת את‬
‫זכויות השימוש‪ .‬כאשר הניצול של מקור המים הגיע למקסימום‬
‫אינה שינוי בכותרת בלבד‪ ,‬אלא שינוי מבני ומהותי (‪Feinerman‬‬ ‫האפשרי‪ ,‬נקבעה החלוקה‪ ,‬ולתושב חדש אין זכות בעתיד לקבל‬
‫‪ .)et al., 2013‬הסמכות והאחריות שהיו נתונות קודם לכן בידי‬ ‫מים (אלא רק לקנות מהבעלים הקיימים)‪ .‬במדינת ישראל החוק‬
‫הכנסת והממשלה הועברו ברובן לגוף מקצועי‪ ,‬רשות המים‪.‬‬ ‫הפוך לחלוטין‪ :‬אין בעלות פרטית על מקורות המים‪ .‬המים הם‬
‫הרשות החדשה הוסמכה לעסוק בחקיקה (משנית) ולתקן‬ ‫קניין הציבור‪ ,‬ולכן הם שייכים באותה מידה לוותיקים ולעולים‬
‫תקנות‪ ,‬כפי שעשתה בעבר הכנסת‪ .‬הרשות גם הוסמכה להוציא‬ ‫החדשים‪ .‬בישראל אין חזקה על שימוש במים‪ ,‬ולכן בשנות‬
‫את המדיניות שלה לפועל‪ ,‬כפי שבעבר עשתה הממשלה‪ .‬רשות‬ ‫בצורת ניתן לקצץ את אספקת המים לצרכנים שהיו רגילים‬
‫המים קיבלה אחריות על תקציב משק המים והביוב‪ ,‬והיא מחלקת‬ ‫לקבל בעבר כמויות גדולות‪ .‬החוק הישראלי קובע שלכל צרכן‬
‫אותו כהבנתה כדי למלא את כל משימותיה‪ .‬שר התשתיות‬ ‫מגיעים מים לפי צרכיו ה״מוכרים״‪ .‬אדם אינו יכול לקבוע בעצמו‬
‫הלאומיות‪ ,‬הממונה על רשות המים‪ ,‬אינו רשאי להכתיב לה‬ ‫מהם צרכיו‪ ,‬והדבר נקבע על ידי המדינה‪ .‬המדינה העדיפה תמיד‬
‫מדיניות‪ .‬בראשה של רשות המים יושבת מועצה עצמאית‪ ,‬והיא‬ ‫לספק תחילה לצרכנים הביתיים ולאחר מכן לצרכנים החקלאיים‪,‬‬
‫הקובעת את המדיניות‪ .‬בהתאם לתוכנית הרפורמה‪ ,‬נוצר שיתוף‬ ‫ולפיכך ככל שגדלה האוכלוסייה וגדלה הצריכה העירונית‪ ,‬כך‬
‫פעולה מלא בין רשות המים לבין משרדי הממשלה המעורבים‬ ‫קוצצה הצריכה החקלאית‪ .‬בשנות בצורת חלו הקיצוצים בעיקר‬
‫במשק המים‪ ,‬שכן חבריה של מועצת רשות המים הם בעלי‬
‫הסמכות המקצועית הבכירים ביותר במשרדים הממשלתיים‪.‬‬ ‫על המגזר החקלאי‪.‬‬
‫במועצת רשות המים יושבים המנכ״לים (או באי כוחם) של‬ ‫החוק הישראלי והחוק האמריקני שונים לחלוטין זה מזה‪.‬‬
‫משרדי הממשלה המעורבים במשק המים‪ ,‬והם מייצגים בדיונים‬ ‫באופן תאורטי ניתן להתווכח‪ :‬איזה חוק צודק יותר? ואיזה חוק‬
‫את עמדת משרדם‪ .‬בגמר הדיון מתקיימת הצבעה‪ ,‬והחלטת הרוב‬ ‫מתאים יותר למערכות הכלכליות המודרניות? לכאורה‪ ,‬החוק‬
‫מחייבת את כולם‪ .‬ההחלטות במועצת רשות המים מתקבלות לפי‬ ‫הישראלי מייצג ערכים של ערבות הדדית (ותואם את האתוס‬
‫שיקולים מקצועיים‪ ,‬אגב נטרול מרבי של השיקולים הפוליטיים‪,‬‬ ‫הציוני‪ ,‬המכפיף את אוצרות הטבע למדינה)‪ ,‬ואילו החוק‬
‫האמריקני מייצג ערכים של חופש וזכויות הפרט‪ .‬ואולם‪ ,‬ככל‬
‫ואין זה מפתיע שמרבית החלטותיה התקבלו פה אחד‪.‬‬ ‫שמשבר המים העולמי הולך ומתפתח ומתברר שמיליארדי בני‬
‫במועצת רשות המים יושבים שמונה חברים (איור ‪.)3.1‬‬ ‫אדם ברחבי העולם יהיו נתונים למחסור קריטי במים (פרק ‪,)5‬‬
‫מתוכם חמישה הם מנכ״לים (או באי כוחם) של המשרדים‬ ‫כך גוברת ההכרה בצדקתם של העקרונות העומדים בבסיסו‬
‫המעורבים (אוצר‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תשתיות‪ ,‬פנים והגנת הסביבה)‪ ,‬שניים‬ ‫של החוק הישראלי‪ .‬בפועל‪ ,‬מדינות רבות (כולל קליפורניה‬
‫הם נציגי ציבור ואחד הוא יו״ר המועצה‪ ,‬שהוא גם מנכ״ל הרשות‪.‬‬ ‫שבארצות הברית) מתעניינות היום בחוק המים הישראלי‬
‫ומבקשות ללמוד כיצד לאמץ אותו וליישמו‪ .‬בדיעבד מסתבר‬
‫‪ĘīėĜĚ - Ĥīđĕ‬‬ ‫אפוא שהחוק הישראלי מאפשר גמישות בהתמודדות עם‬

‫‪ĤđčĕĢ ĎĕĢĜ‬‬ ‫‪ĤđčĕĢ ĎĕĢĜ‬‬ ‫משברים וניהול יעיל‪.‬‬
‫חוק המים (‪ )1959‬קובע גם את המנגנון להגשמתם של‬
‫‪ďĤĥĚ ĎĕĢĜ‬‬ ‫‪ĦĢĞđĚ‬‬ ‫‪ďĤĥĚ ĎĕĢĜ‬‬ ‫שני העקרונות הבסיסיים‪ .‬מכיוון שהמים הם קניין הציבור‪,‬‬
‫‪ĤĢđČĐ‬‬ ‫‪ęĕĚĐ ĦđĥĤ‬‬ ‫‪ĦđČĘģēĐ‬‬ ‫ומאחר שכל אחד זכאי למים לצרכיו המוכרים‪ ,‬יש לקבוע מנגנון‬
‫חלוקה של משאבי המים‪ .‬החוק קובע אפוא שהמים ינוהלו על‬
‫‪ďĤĥĚ ĎĕĢĜ‬‬ ‫‪ďĤĥĚ ĎĕĢĜ‬‬ ‫ידי המדינה‪ ,‬דהיינו על ידי הממשלה‪ .‬בחצי יובל השנים הראשון‬
‫‪ĐčĕčĝĐ ĦĜĎĐ‬‬ ‫‪ĐĕĎĤĜČĐđ ęĕĚĐ‬‬ ‫למדינת ישראל‪ ,‬כל עוד הביקוש למים היה נמוך מההיצע‪ ,‬ניהלה‬
‫המדינה את משאבי המים בהצלחה‪ .‬ואולם‪ ,‬כשגדל הביקוש‬
‫‪ďĤĥĚ ĎĕĢĜ‬‬ ‫החלו הלחצים הפוליטיים‪ ,‬משבר המים התפתח‪ ,‬כפי שהוצג‬
‫‪ęĕĜĠĐ‬‬ ‫לעיל (פרק ‪ ,)2‬והמדינה כשלה (!) בניהול משאבי המים (כסלו‪,‬‬
‫‪ .)2011‬ניתן לתמצת את מסקנותיהן של ועדות החקירה השונות‬
‫איור ‪ :3.1‬הרכב מועצת רשות המים (על פי רשות המים)‪.‬‬ ‫במשפט אחד‪ :‬ניהול כושל של הממשלה הביא לניצול־יתר‬