Page 40 - israel water resources
P. 40
פרק :3שיקום משק המים 33
של מקורות המים ,לפגיעה באיכותם ,למחיר מים נמוך שאינו 3.2הרפורמה המשפטית
מכסה את העלות ,לאי־תקצוב מפעלי מים ולחוסר יכולת לקבל
החלטות .בדיעבד התברר שאומנם שני העקרונות הבסיסיים של חוק המים :החוק נחקק בישראל בשנת ( 1959והסתמך על
חוק המים הישראלי היו חכמים ונבונים ,אך מנגנון הניהול לא
החוק הבריטי) .שני עקרונות עמדו בבסיסו :הראשון — המים
היה מוצלח. הם קניין הציבור; השני — כל אדם זכאי לשימוש במים לצרכיו
הרפורמה במשק המים חייבה אפוא שינוי חקיקה .השינוי המוכרים .חוק זה שונה באופן מהותי מחוקי מים במדינות
הדרוש היה במנגנון הניהולי בלבד ,בהתאם להמלצות של ועדות רבות .בארצות הברית ,למשל ,החוק קובע שהמים הם קנינו
החקירה השונות ,ועיקרו :העברת הניהול לגוף מקצועי .החוק הפרטי של בעל האדמה ( .)Land-based rightלפיכך ,אדם
אכן תוקן ,והנוסח החדש הוא :״משאבי המים ינוהלו על ידי שקדח קידוח בשטח שבבעלותו ומצא מי תהום רשאי לשאוב
המדינה ,כנאמנה מטעם הציבור ,באמצעות רשות המים״ .השינוי מים כאוות נפשו .באופן דומה ,אדם המתגורר ליד אגם או נהר
בחוק נכנס לתוקף בשנת ,2006ורשות המים הוקמה ב־ 1בינואר, רשאי לשאוב משם מים ללא מגבלה לכל צרכיו .במילים אחרות,
החוק האמריקני קובע שיש בעלות פרטית על מים .אם אנשים
.2007 רבים מתגוררים ליד מקור המים ,החוק האמריקני מקנה זכות
חזקה ( ,)First in time — first in rightכלומר חלוקת המים בין
הקמת רשות המים :החלפתה של נציבות המים ברשות המים הבעלים (הצרכנים) ,כפי שהתפתחה באופן היסטורי ,מקבעת את
זכויות השימוש .כאשר הניצול של מקור המים הגיע למקסימום
אינה שינוי בכותרת בלבד ,אלא שינוי מבני ומהותי (Feinerman האפשרי ,נקבעה החלוקה ,ולתושב חדש אין זכות בעתיד לקבל
.)et al., 2013הסמכות והאחריות שהיו נתונות קודם לכן בידי מים (אלא רק לקנות מהבעלים הקיימים) .במדינת ישראל החוק
הכנסת והממשלה הועברו ברובן לגוף מקצועי ,רשות המים. הפוך לחלוטין :אין בעלות פרטית על מקורות המים .המים הם
הרשות החדשה הוסמכה לעסוק בחקיקה (משנית) ולתקן קניין הציבור ,ולכן הם שייכים באותה מידה לוותיקים ולעולים
תקנות ,כפי שעשתה בעבר הכנסת .הרשות גם הוסמכה להוציא החדשים .בישראל אין חזקה על שימוש במים ,ולכן בשנות
את המדיניות שלה לפועל ,כפי שבעבר עשתה הממשלה .רשות בצורת ניתן לקצץ את אספקת המים לצרכנים שהיו רגילים
המים קיבלה אחריות על תקציב משק המים והביוב ,והיא מחלקת לקבל בעבר כמויות גדולות .החוק הישראלי קובע שלכל צרכן
אותו כהבנתה כדי למלא את כל משימותיה .שר התשתיות מגיעים מים לפי צרכיו ה״מוכרים״ .אדם אינו יכול לקבוע בעצמו
הלאומיות ,הממונה על רשות המים ,אינו רשאי להכתיב לה מהם צרכיו ,והדבר נקבע על ידי המדינה .המדינה העדיפה תמיד
מדיניות .בראשה של רשות המים יושבת מועצה עצמאית ,והיא לספק תחילה לצרכנים הביתיים ולאחר מכן לצרכנים החקלאיים,
הקובעת את המדיניות .בהתאם לתוכנית הרפורמה ,נוצר שיתוף ולפיכך ככל שגדלה האוכלוסייה וגדלה הצריכה העירונית ,כך
פעולה מלא בין רשות המים לבין משרדי הממשלה המעורבים קוצצה הצריכה החקלאית .בשנות בצורת חלו הקיצוצים בעיקר
במשק המים ,שכן חבריה של מועצת רשות המים הם בעלי
הסמכות המקצועית הבכירים ביותר במשרדים הממשלתיים. על המגזר החקלאי.
במועצת רשות המים יושבים המנכ״לים (או באי כוחם) של החוק הישראלי והחוק האמריקני שונים לחלוטין זה מזה.
משרדי הממשלה המעורבים במשק המים ,והם מייצגים בדיונים באופן תאורטי ניתן להתווכח :איזה חוק צודק יותר? ואיזה חוק
את עמדת משרדם .בגמר הדיון מתקיימת הצבעה ,והחלטת הרוב מתאים יותר למערכות הכלכליות המודרניות? לכאורה ,החוק
מחייבת את כולם .ההחלטות במועצת רשות המים מתקבלות לפי הישראלי מייצג ערכים של ערבות הדדית (ותואם את האתוס
שיקולים מקצועיים ,אגב נטרול מרבי של השיקולים הפוליטיים, הציוני ,המכפיף את אוצרות הטבע למדינה) ,ואילו החוק
האמריקני מייצג ערכים של חופש וזכויות הפרט .ואולם ,ככל
ואין זה מפתיע שמרבית החלטותיה התקבלו פה אחד. שמשבר המים העולמי הולך ומתפתח ומתברר שמיליארדי בני
במועצת רשות המים יושבים שמונה חברים (איור .)3.1 אדם ברחבי העולם יהיו נתונים למחסור קריטי במים (פרק ,)5
מתוכם חמישה הם מנכ״לים (או באי כוחם) של המשרדים כך גוברת ההכרה בצדקתם של העקרונות העומדים בבסיסו
המעורבים (אוצר ,חקלאות ,תשתיות ,פנים והגנת הסביבה) ,שניים של החוק הישראלי .בפועל ,מדינות רבות (כולל קליפורניה
הם נציגי ציבור ואחד הוא יו״ר המועצה ,שהוא גם מנכ״ל הרשות. שבארצות הברית) מתעניינות היום בחוק המים הישראלי
ומבקשות ללמוד כיצד לאמץ אותו וליישמו .בדיעבד מסתבר
ĘīėĜĚ - Ĥīđĕ אפוא שהחוק הישראלי מאפשר גמישות בהתמודדות עם
ĤđčĕĢ ĎĕĢĜ ĤđčĕĢ ĎĕĢĜ משברים וניהול יעיל.
חוק המים ( )1959קובע גם את המנגנון להגשמתם של
ďĤĥĚ ĎĕĢĜ ĦĢĞđĚ ďĤĥĚ ĎĕĢĜ שני העקרונות הבסיסיים .מכיוון שהמים הם קניין הציבור,
ĤĢđČĐ ęĕĚĐ ĦđĥĤ ĦđČĘģēĐ ומאחר שכל אחד זכאי למים לצרכיו המוכרים ,יש לקבוע מנגנון
חלוקה של משאבי המים .החוק קובע אפוא שהמים ינוהלו על
ďĤĥĚ ĎĕĢĜ ďĤĥĚ ĎĕĢĜ ידי המדינה ,דהיינו על ידי הממשלה .בחצי יובל השנים הראשון
ĐčĕčĝĐ ĦĜĎĐ ĐĕĎĤĜČĐđ ęĕĚĐ למדינת ישראל ,כל עוד הביקוש למים היה נמוך מההיצע ,ניהלה
המדינה את משאבי המים בהצלחה .ואולם ,כשגדל הביקוש
ďĤĥĚ ĎĕĢĜ החלו הלחצים הפוליטיים ,משבר המים התפתח ,כפי שהוצג
ęĕĜĠĐ לעיל (פרק ,)2והמדינה כשלה (!) בניהול משאבי המים (כסלו,
.)2011ניתן לתמצת את מסקנותיהן של ועדות החקירה השונות
איור :3.1הרכב מועצת רשות המים (על פי רשות המים). במשפט אחד :ניהול כושל של הממשלה הביא לניצול־יתר