Page 35 - israel water resources
P. 35
חלק א :משק המים הישראלי בהשוואה לעולם 28
משרד הבריאות להקים את מפעל הסינון ,ומשרד האוצר המקומות .לשם כך תוקצבו ונבנו בשנות התשעים שני
סירב לתקצב את הפרויקט. מפעלי השקיה חדשים :זמר־ 1וזמר־ 2בצפון (מעלה מים
מעמק החולה להשקיה בגבול הצפון) ומפעל הבשור בנגב
.7התחייבויות בהסכמי השלום :בהסכם אוסלו משנת 1995 (מיהול מים שפירים בקולחים לצורך השקיה) .הקמת
המפעלים לא התחשבה בקיצוצים שהיו דרושים בכמות
התחייבה ישראל לספק לפלסטינים תוספת של 28מלמ״ש המים המיועדת להשקיה .הסיבה לכך היא שממשלת ישראל
מים מעבר לצריכתם באותה השנה .בהסכם עם ממלכת מעולם לא הגדירה את מדיניותה החקלאית ולא קבעה את
ירדן (נחתם בשנת 1994והורחב מאוחר יותר) התחייבה יעדי החקלאות ,פריסתה הגאוגרפית והסובסידיות הניתנות
ישראל לספק לירדנים 55מלמ״ש .ואולם ,הממשלה לא
יצרה בה בעת מים חדשים בנפחים כאלה ,ולפיכך סופקו לה.
המים לשכנים מהמאגרים הראשיים ,על חשבון הצרכנים
הקיימים .הממשלה קיבלה את ההחלטה (בהובלת משרד .4טיפול בשפכים והשבתם להשקיה :משרד התשתיות
ראש הממשלה ומשרדי החוץ והביטחון) ללא התחשבות
במשרדי התשתיות והחקלאות ,שהיו אחראים לספק מים הלאומיות היה מעוניין להקים מפעלים נוספים להשבת
שפכים ולמנוע אובדן 200מלמ״ש מי קולחים הזורמים לים.
לצרכנים בישראל. גם המשרד לאיכות הסביבה תמך בכך כדי למנוע זיהום ים
וחופים .חברת ״מקורות״ ,שבנתה עד אז את רוב מפעלי
.8התפלה :עלות מים מותפלים כפולה מעלותם של מים ההשבה ,אכן הייתה מעוניינת להמשיך בהקמת מפעלים
כאלה ,ובייחוד בבניית ״מוביל הקולחים המזרחי״ ,שיעביר
טבעיים .משרד האוצר לא הסכים במשך שנים רבות את עודפי הקולחים ממרכז הארץ דרומה .ואולם ,משרד
לתקצב מתקן התפלה בלא התחייבות החקלאים להעלות האוצר דרש שאת הפרויקטים יבצעו יזמים פרטיים ולא
את המחירים ,והם כמובן סירבו .משרד הביטחון דרש חברת ״מקורות״ ,כדי להגביר את התחרות במשק ולמנוע
שלא להתפיל עד שיסכימו הפלסטינים להתפיל בעזה (או סבסוד צולב .משרד האוצר אומנם הצליח למנוע מ״מקורות״
לקבל מים מותפלים ביהודה ושומרון) ,מחשש לטענה של לבנות את המפעלים ,אך לדאבוננו מדיניותו נכשלה ,שהרי
הפלסטינים שלישראל יש מים מותפלים ולהם מגיעים מרבית היוזמות הפרטיות להקמת מפעלי השבה לא יצאו
מי התהום .משרדי התשתיות הלאומיות ואיכות הסביבה אל הפועל .התוצאה הייתה שכמות רבה של מי קולחים
דרשו להתחיל מייד בהתפלה עקב המחסור במים .מחלוקת
זו עיכבה את היציאה להתפלה במשך עשר שנים לפחות, זרמה לים ולא נוצלה.
ומשבר המים הלך והחמיר. .5המגזר העירוני :משרד האוצר ומשרד התשתיות הלאומיות
.9יבוא מטורקיה :משרד התשתיות הלאומיות ביקש להתגבר רצו לעודד חיסכון במים בערים .ניתן היה לעודד חיסכון
באמצעות תמריצים כלכליים ובאמצעות סבסוד של אביזרי
על המחסור במים בטווח הקצר ,בעזרת יבוא מים מטורקיה חיסכון .מנגד ,הרשויות המוניציפליות (ערים ומועצות
באמצעות מכלי ענק הנגררים על ידי ספינות בציפה על הים מקומיות ואזוריות) הערימו מכשולים בירוקרטיים בפני
(עלות היבוא זהה לעלות ההתפלה או גבוהה ממנה במעט). צעדי החיסכון ,כי החיסכון היה מונע מהרשויות רווח גדול.
משרד האוצר סירב לתקצב את הפרויקט עד שתהיה הסכמה הרשויות קנו מים מ״מקורות״ במחיר ממוצע של 1.30ש״ח
עם החקלאים בנוגע להעלאת מחיר המים .משרד החוץ היה למ״ק (בשנת )2000ומכרו לתושבים במחיר ממוצע של 4.00
ש״ח למ״ק ,והרווח שלהן היה מקור הכנסה חשוב (מעין
מעוניין בפרויקט כדי להדק את הקשרים עם טורקיה. ארנונה משנית) .כך ,לא זו בלבד שלא נוצר תמריץ לחיסכון
במים ,אלא להפך ,נוצר תמריץ לבזבוז מים .יתר על כן,
.10מינויים :מחלוקות חריפות בין גורמי הממשל בעניין מינוי הדבר הביא לחוסר השקעה בתשתית המים והביוב בערים
ולהזנחה קשה .באופן עקרוני ,הרשויות העירוניות אמורות
נציב המים ומינוים של אנשי מפתח נוספים במשק המים להשקיע את אגרות המים והביוב שמשלמים התושבים
הביאו פעמים רבות לשיתוק המערכת. בשיפור תשתיות המים והביוב ,אך בפועל חלק מהאגרות
נכנסו לתקציב השוטף והושקעו באפיקים אחרים .כאמור
מנגנון הנטרול ההדדי התקיים במשק המים הישראלי במשך לעיל ,ההפרש בין תשלומי התושבים לרשויות העירוניות
עשרות שנים ,ועקב פיצול הסמכויות בין המשרדים הממשלתיים באגרות המים וביוב לבין ההוצאות של הרשויות על מים
לא נראה ביטולו בר־ביצוע .כדי לצאת מהמשבר היה צורך ליצור וביוב יצר גירעון מצטבר של 10מיליארד ש״ח .התוצאה
מנגנון שלא יאפשר לסוגיות השנויות במחלוקת להימשך לאורך הייתה שמערכות התשתית למים וביוב התיישנו ודלפו ,לא
שנים .החלטות היו חייבות להתקבל בשליטה של גורם אחד, נבנו מספיק מאגרי מים לשעת חירום ,לא הביאו את המים
שיהיה מסוגל לכפות את דעתו על כל המשרדים הממשלתיים. לרמת איכות רצויה ובמקומות אחדים השפכים לא נאספו
הסוגיה שנשארה במחלוקת היא :כיצד בונים מנגנון כזה? האם
מדובר בנציבות המים הנוכחית שתקבל סמכויות נוספות או במלואם וגרמו לזיהום סביבתי קשה.
שמא יש להקים ״רשות מים״ חדשה? .6מתקן סינון למי המוביל הארצי :תהליך קבלת ההחלטות
תוכניות אב :בעבר נעשו מספר ניסיונות להיאבק במנגנון תואר בקצרה לעיל .המחלוקת בין גופי השלטון התחוללה
בין משרד הבריאות ,שהיה מעוניין ביישומן של תקנות
הנטרול ההדדי ,שהיו קשורים להכנת תוכניות אב למשק המים. איכות מי שתייה מעודכנות ,לבין משרד האוצר .התקנות
יתרונה של תוכנית האב הוא יצירת מסגרת מוסכמת ,בעלת החדשות היו אמורות לחייב שעכירות המים המסופקים
תוקף חוקי ,המחייבת את כל הגורמים במשק לסדרת פעולות לצרכנים לא תעלה על יחידת עכירות אחת ,במקום הרמה
הנוגעות להפקת המים ,לבניית מפעלי פיתוח וליצירת מסגרת שהייתה קיימת — שלוש יחידות עכירות .בעקבות זאת דרש
תקציבית .אף על פי שתוכניות אב רבות הוכנו בעבר עבור משק
המים ,בשלוש מתוכן ניכרים מאמצים מרוכזים שנועדו להעלות
