Page 30 - israel water resources

‫פרק ‪ :2‬משבר המים בישראל ‪23‬‬

‫לדאבוננו‪ ,‬השטחים הפתוחים במרכז הארץ הולכים ומתמעטים‪,‬‬
‫והריאות הירוקות מצטמקות עקב הפיכת האזורים החקלאיים‬
‫לאזורים עירוניים‪ .‬לפי כל התרחישים‪ ,‬החקלאות במרכז הארץ‬
‫תלך ותצטמצם‪ ,‬והשאלה היא רק באיזה קצב‪ .‬החקלאות‬
‫הצטמצמה הן בשל חוסר המים והן בשל השחתת האדמות‬
‫הפוריות‪ .‬השטחים החקלאיים הולכים ונעלמים בגלל הרס‬
‫אדמת הכבול בעמק החולה (פרק ‪ ,)7.6‬המלחת הקרקעות בעמק‬
‫יזרעאל (איור ‪ ,)2.6‬הפשרה לבנייה של קרקעות החמרה הפוריות‬
‫במישור החוף ואיטום קרקעות הלס בצפון הנגב‪ .‬הפיכת הקולחים‬
‫למקור מים עיקרי לחקלאות עלולה להביא להמלחה הדרגתית‬
‫של הקרקעות הנותרות‪ ,‬בדומה למה שהתרחש בשטחים נרחבים‬

‫במישור החוף ובעמק יזרעאל‪.‬‬
‫בסיכום‪ ,‬מדיניות ניצולם של מקורות המים שהייתה קיימת‬
‫במאה העשרים‪ ,‬אשר אפשרה שאיבת־יתר והורדת מפלסים‪,‬‬
‫גרמה לנזקים כבדים ביותר של המלחה וזיהום‪ .‬המשמעות היא‬
‫שניצול מקורות המים בדור הקודם נעשה על חשבון הדור הבא‪,‬‬
‫שהרי הוא יהיה חייב‪ ,‬במוקדם או במאוחר‪ ,‬להתמודד עם הבעיות‪.‬‬
‫מסתבר אפוא שהעיקרון הבסיסי ביותר של ״פיתוח בר־קיימא״‬
‫לא מומש בכל הקשור לפיתוח משק המים בישראל‪ .‬העקרונות‬
‫הבסיסיים ביותר המקובלים בעולם המערבי‪ ,‬המנוסחים בשתי‬
‫סיסמאות‪ :‬״המזהם — משלם״ או ״המשחית — משקם״‪ ,‬לא‬
‫יושמו במדינת ישראל‪ .‬משום כך‪ ,‬בכל אותה התקופה לא יצא‬
‫אל הפועל אפילו פרויקט אחד שמטרתו לשקם את מאגרי מי‬
‫התהום המזוהמים‪ .‬להפך‪ ,‬תהליכי הזיהום וההשחתה החמירו‪.‬‬
‫לדאבוננו‪ ,‬נושאי איכות הסביבה לא עמדו בראש סדר העדיפויות‬

‫של מדינת ישראל במהלך המאה העשרים‪.‬‬

‫‪ 2.4‬המחסור במערכות תשתית‬

‫נוסף על הידלדלותן של כמויות המים במאגרים הטבעיים‪,‬‬ ‫איור ‪ :2.9‬תצלום לוויין של ים המלח בשנת ‪ .2011‬ירידת מפלס‬
‫הידרדרות איכותם והפגיעה הסביבתית נפגעה גם התשתית‬
‫הפיזית של מערכות אספקת המים‪ .‬להלן פירוט בשלושה‬ ‫ים המלח הביאה לצמצום שטחו‪ ,‬לנדידת מעיינות החוף ולפגיעה‬
‫תחומים‪ :‬מערכת הובלת המים הארצית‪ ,‬מערכת הטיפול במים‬ ‫בבתי הגידול הלחים הצמודים למעיינות (באדיבות ‪.)John Hall‬‬

‫(כדי להביאם לאיכות מי שתייה) ומשק המים העירוני‪.‬‬

‫מערכות הובלת המים‪ :‬מקובל לערוך תחזיות דמוגרפיות של‬ ‫ספורטאי המכבייה שנפלו לנחל הירקון בשנת ‪ ,1997‬והתחלואה‬
‫של לוחמי חיל הים שצללו בנחל הקישון‪ .‬במורד הזרימה הגיעו‬
‫גידול אוכלוסייה לטווח של ‪ 20‬שנה קדימה‪ .‬לפי ״תוכנית ‪2020‬״‪,‬‬
‫שהכינו בשנת ‪ 2000‬הגורמים המוסמכים ביותר בארץ‪ ,‬צפויה‬ ‫השפכים לים‪ ,‬זיהמו חופים והרעילו דגים ובעלי חיים אחרים‪.‬‬
‫הייתה האוכלוסייה במדינת ישראל לגדול מ־‪ 6.2‬מיליון בשנת‬ ‫הפגיעה באיכות הסביבה באה לידי ביטוי בכל רחבי מישור‬
‫‪ 2000‬עד ‪ 8.6‬מיליון ישראלים בשנת ‪ .2020‬לפי אותה התוכנית‪,‬‬ ‫החוף במובנים נוספים‪ .‬מקצת השטחים הפתוחים ששימשו‬
‫צריכת המים לנפש תגיע בשנת ‪ 2020‬לכדי ‪ 130‬מ״ק לנפש לשנה‪,‬‬ ‫בעבר כאזורי חלחול של מי גשמים‪ ,‬היינו כשטחי המילוי של‬
‫בעוד בשנת ‪ 2000‬היא עמדה על ‪ 110‬מ״ק לנפש לשנה‪ .‬צריכת‬ ‫האקווה‪ ,‬מכוסים היום בבטון ובאספלט‪ .‬מי הגשמים הנקווים על‬
‫המים העירונית בישראל צפויה הייתה אפוא לגדול בכ־‪60%‬‬ ‫המשטחים האטומים זורמים אל תעלות הניקוז לאחר שספגו‬
‫במשך ‪ 20‬שנים‪ ,‬היינו תוספת של ‪ 2.4%‬בכל שנה בממוצע‬ ‫את הפסולת המצטברת על הגגות‪ ,‬במגרשי החניה וברחובות‬
‫בצריכה העירונית‪ .‬בו בזמן‪ ,‬לפי התחזיות שהוכנו באותה השנה‪,‬‬ ‫(פיח‪ ,‬אבק ועוד)‪ .‬מי הניקוז המזוהמים‪ ,‬שכמותם הולכת וגדלה‪,‬‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית (ביהודה ושומרון ובעזה) אמורה הייתה‬ ‫מחלחלים בסופו של דבר אל מי התהום ומזהמים אותם‪ .‬נוסף‬
‫להכפיל את עצמה בתקופה זו‪ ,‬מ־‪ 2.6‬מיליון בשנת ‪ 2000‬עד‬ ‫על כך‪ ,‬העשן המיתמר מארובות המפעלים וממפלטי המכוניות‪,‬‬
‫ל־‪ 5.0‬מיליון נפש בשנת ‪ ,2020‬ורמת צריכת המים שלהם הייתה‬ ‫המרוכזים בייחוד במישור החוף‪ ,‬מזהם את האוויר‪ ,‬חודר לגשמים‬
‫צפויה לגדול בתקופה זו מ־‪ 35‬עד ל־‪ 70‬מ״ק לנפש לשנה בממוצע‪.‬‬
‫צריכת המים של הפלסטינים הייתה אמורה אפוא לגדול ב־‪280%‬‬ ‫ונשטף אל האדמה ומשם אל מי התהום‪.‬‬
‫במשך ‪ 20‬שנה‪ ,‬היינו תוספת של כ־‪ 7%‬בשנה‪ .‬צריכת המים‬ ‫החקלאות‪ ,‬בין יתר תפקידיה‪ ,‬מועילה לשימור הסביבה‬
‫כשהיא משמשת כ״ריאות ירוקות״ בתחום השטח העירוני‪.‬‬