Page 29 - israel water resources

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪22‬‬

‫איור ‪ :2.8‬אגם הכינרת במפלס גבוה והלגונות המוצפות בבקעת הבטיחה‬ ‫החוק (גרבר ואחרים‪ .)2000 ,‬מתחת למפעל התעשייה הצבאית‬
‫בשנת ‪( 2002‬באדיבות אלבטרוס צילומי אוויר)‪.‬‬ ‫ברמת השרון נמצאו חנקות‪ ,‬מתכות רעילות (כרום‪ ,‬עופרת‪,‬‬
‫קדמיום‪ ,‬ניקל וכספית) ושאריות של חומרי נפץ (אדר ואחרים‪,‬‬
‫ואולם‪ ,‬ירידתו של מפלס האגם הביאה להתייבשות שמורת‬ ‫‪ .)2009‬מאוחר יותר התברר שריכוז הפרכלורט (דלק טילים)‬
‫הטבע‪ ,‬וכיום הצמחייה ובעלי החיים מצטמצמים לערוצי הנחלים‬ ‫במי התהום גבוה פי עשרת אלפים מהערך המרבי המותר לפי‬
‫הצרים‪ ,‬ואף בהם הזרימה חלשה‪ .‬שמורת מעיינות הנעמן בעמק‬ ‫החוק (רשף ואחרים‪ .)2013 ,‬מתחת לשדות התעופה בחצור‬
‫זבולון מתקיימת רק בזכות ‪ 0.4‬מלמ״ש שמוזרמים אליה מקידוח‬ ‫ובתל נוף נמצאו עדשות דלק הצפות על מי התהום‪ ,‬המזהמות‬
‫סמוך‪ ,‬ושמורת מעיינות הירקון (שבעבר הזרימו ‪ 220‬מלמ״ש)‬ ‫מאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים (כנפי‪ .)1998 ,‬מתחת‬
‫קיבלה הקצאה מיוחדת של ‪ 0.7‬מלמ״ש כדי שלא תתייבש‪.‬‬ ‫לאזורי התעשייה בחולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬ראשון לציון (מזרח ומערב)‬
‫נציבות המים הקצתה את מי הקידוחים לשמורות הטבע כדי‬ ‫ואור יהודה נמצאו חומרים אורגניים נדיפים‪ ,‬דטרגנטים ומתכות‬
‫להציל את מגוון המינים בבתי הגידול השונים‪ .‬גם שמורות‬ ‫רעילות (רשף ואחרים‪ ,2013 ,‬קרויטורו ובר־נוי‪ .)2013 ,‬בסמוך‬
‫הטבע האחרות ובתי הגידול הלחים הקטנים‪ ,‬הפזורים על פני כל‬ ‫לאתרים אלו קיימות שכונות מגורים‪ ,‬ותושביהן חשופים לאדים‬
‫הארץ‪ ,‬סובלים מפגיעה חמורה‪ .‬מעיינות רבים התייבשו לחלוטין‪,‬‬ ‫רעילים הנפלטים ממי התהום דרך הקרקע (‪The Louis Berger‬‬
‫במעיינות אחרים דעכה השפיעה באופן חריף‪ ,‬ובנחלים רבים‬ ‫‪.)Group, Inc. and TAHAL Consulting Engineers Ltd., 2009‬‬
‫התמעטה הזרימה (סקוטלסקי ופרלמוטר‪ .)2012 ,‬בתי הגידול‬ ‫מתחת לחולות ראשון לציון ויבנה נאגרים במי התהום השפכים‬
‫הלחים הסובבים את המעיינות שלחוף ים המלח התייבשו באופן‬ ‫המטופלים הנאספים מכל גוש דן‪ .‬ואולם‪ ,‬הטיפולים אינם‬
‫חלקי עקב ירידתו של מפלס האגם‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬נקודות הנביעה‬ ‫מתבצעים ברמה המספקת לסילוקם של כל המזהמים‪ ,‬ולאחרונה‬
‫של מעיינות ים המלח נדדו מזרחה‪ ,‬בגלל הנסיגה של חוף האגם‪,‬‬ ‫נמצאו במי התהום לא רק חומרים אורגניים‪ ,‬דטרגנטים ומתכות‪,‬‬
‫ובמקום בתי הגידול הלחים שהתייבשו נוצרו בתי גידול חדשים‪.‬‬ ‫אלא גם שאריות של תרופות והורמונים (‪.)Gasser et al., 2014‬‬
‫עם זאת קצב ההתחדשות של בתי הגידול אינו משיג את קצב‬ ‫המשמעות היא שחומרי הזיהום התפשטו באקוות החוף על פני‬
‫שטח של עשרות קמ״ר‪ ,‬הוציאו מכלל שימוש מיליארדי מטרים‬
‫ההתייבשות בשל הקצב המוגבר של ירידת המפלס (איור ‪.)2.9‬‬ ‫מעוקבים של מים והביאו להשבתה של עשרות בארות שואבות‬

‫זיהום נחלים‪ :‬משבר המים בישראל גרם לפגיעה סביבתית‬ ‫(רשף ואחרים‪.)2013 ,‬‬

‫במובן נוסף‪ .‬במהלך המאה העשרים הפכו רוב ערוצי הנחלים‬ ‫‪ 2.3‬הפגיעה באיכות הסביבה‬
‫לתעלות ביוב (איור ‪ .)2.10‬הירקון והקישון‪ ,‬מהגדולים בנחלי‬
‫מישור החוף‪ ,‬הושחתו ברעלים תעשייתיים עד כדי כך שספק‬ ‫ייבוש שמורות הטבע‪ :‬מדינת ישראל נמצאת כבר שנים רבות‬
‫אם ניתן יהיה לשקמם בעתיד (שחם ובראור‪Bar-Or, ;1999 ,‬‬
‫‪ .)2000‬גם הנחלים האחרים סובלים מריכוז מלחים גבוה ועומס‬ ‫בבולמוס של פיתוח עבור האוכלוסייה ההולכת ומתרבה‪ .‬תהליכי‬
‫רב של חומר אורגני‪ .‬הבוץ המצטבר על קרקעית הנחלים (בוצה)‬ ‫הפיתוח המואצים וצפיפות האוכלוסייה פגעו חמורות בסביבה‪.‬‬
‫ספח חומרי זיהום רבים והפך במשך הזמן למאגר של חומרים‬ ‫הדיון הנוכחי עוסק במשאבי המים בלבד‪ ,‬ולא בפגיעה בנוף‪,‬‬
‫אורגניים העשירים באמוניה וגופרה‪ .‬גם כאשר הוחלפו מי‬ ‫באיכות האוויר ובשטחים הפתוחים‪ .‬כאשר מתמקדים במשאבי‬
‫הנחלים במים שפירים ופסקה הזרמת השפכים‪ ,‬המשיכו חומרי‬ ‫המים מתברר שבעבר זרמו בערוצי הנחלים מים צלולים‪ ,‬ולאורכם‬
‫זיהום להשתחרר מהבוצה שבקרקעית הערוצים אל מי הנחלים‪.‬‬ ‫התקיימו מערכות אקולוגיות העשירות במגוון רחב של צמחים‬
‫העדויות המפורסמות למצבם העגום של מי הנחלים הן מותם של‬ ‫ובעלי חיים‪ .‬מראשית המאה העשרים‪ ,‬כשההתיישבות החקלאית‬
‫בארץ ישראל הלכה והתפתחה‪ ,‬התייבשו הנחלים בהדרגה עקב‬
‫השאיבה והניצול של מקורות המים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המערכות‬
‫האקולוגיות נפגעו בשל הזרמה לא מבוקרת של שפכים ומזהמים‬

‫אל ערוצי הנחלים (כהן ואבישר‪.)1999 ,‬‬
‫ממדי הפגיעה במערכות האקולוגיות גדולים במיוחד‪.‬‬
‫מתוך ‪ 280,000‬דונם של בתי גידול לחים שהיו קיימים בראשית‬
‫המאה העשרים בארץ ישראל‪ ,‬נותרו בראשית המאה העשרים‬
‫ואחת כ־‪ 8,500‬דונם‪ ,‬היינו ‪ 3%‬בלבד‪ ,‬ואף הם עמדו בסכנת‬
‫הכחדה (רשות הטבע והגנים‪ .)2001 ,‬להלן דוגמאות אחדות למה‬
‫שהתרחש בשמורות הטבע הגדולות והמפורסמות‪ .‬אגם החולה‬
‫וביצות החולה השתרעו בעבר על פני שטח של כ־‪ 70,000‬דונם‪.‬‬
‫לאחר ייבוש העמק והכשרתו לחקלאות נותרה שם שמורת טבע‬
‫קטנה‪ ,‬המשתרעת על פני כ־‪ 3,000‬דונם‪ ,‬ואף היא שורדת ב״זכות״‬
‫מעט מים מזוהמים המוזרמים אליה‪ .‬הלגונות והביצות בבקעת‬
‫הבטיחה‪ ,‬בצפון־מזרח הכינרת‪ ,‬השתרעו בעבר על פני שטח של‬
‫כ־‪ 7,000‬דונם‪ .‬המפלס הגבוה של הכינרת הציף את שולי הבקעה‬
‫והתקיימו בה מינים ייחודיים של צמחים ובעלי חיים (איור ‪.)2.8‬‬