Page 24 - israel water resources

‫‪17‬‬ ‫פרק ‪ :2‬משבר המים בישראל‬ ‫‪2.3‬‬

‫רצופות שבהן ממוצע הגשמים בירושלים היה ‪ 700‬מ״מ‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫‪ęĕ ĘĕĘĎ ēđďĕģč ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪Č‬‬
‫בשנות העשרים של המאה התשע עשרה היו עשר שנים רצופות‬
‫בירושלים בהן ממוצע הגשמים היה ‪ 390‬מ״מ‪ .‬המשמעות היא‪,‬‬ ‫‪0.50‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬שרצף שנות בצורת באזורנו הוא תופעה טבעית‬
‫ונורמלית‪ .‬השונות הרב־שנתית בעובי הגשם בירושלים ובנפח‬ ‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪0.00‬‬

‫הגשמים שירדו על כל פני הארץ נדונים בהרחבה בפרק ‪.6‬‬ ‫‪-0.50‬‬
‫התנודות החריפות בכמויות הגשם באות לידי ביטוי‬
‫בתנודות בכמויות המים המתחדשות במאגרים‪ .‬שלושת מקורות‬ ‫‪-1.00‬‬
‫המים הראשיים בישראל (הכינרת‪ ,‬אקוות החוף ואקוות ירקון–‬
‫תנינים) סיפקו יחד בשנות השבעים ובשנות השמונים בממוצע‬ ‫‪-1.50‬‬
‫כ־‪ 1,350‬מלמ״ק בשנה‪ .‬המאגרים מתמלאים‪ ,‬כמובן‪ ,‬בכמויות מים‬
‫שונות בשנים ברוכות ובשנות בצורת‪ .‬בשנה הברוכה ביותר הם‬ ‫‪-2.00‬‬
‫התמלאו ב־‪ 2,700‬מלמ״ק‪ ,‬ובשנה השחונה ביותר ב־‪ 600‬מלמ״ק‬
‫בלבד‪ .‬סטיית התקן היא ‪ 420‬מלמ״ק‪ .‬ניתן אפוא להכליל ולטעון‬ ‫‪10/94 10/95 10/96 10/97 10/98 10/99 10/00 10/01‬‬
‫שיש ודאות באי־הוודאות בנוגע לירידת הגשמים ובאי־הוודאות‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫בנוגע להתחדשות המים במאגרים‪.‬‬
‫תנודות אלו וחוסר הוודאות הביאו‪ ,‬בצדק‪ ,‬את קובעי‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪ěđĘđē ēđďĕģč ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪č‬‬
‫המדיניות להחלטה ליצור אוגר מים גדול לוויסות רב־שנתי‪.‬‬
‫באמצעות האוגר ניתן יהיה לאגור מים בשנים ברוכות עבור‬ ‫‪-0.50‬‬
‫השנים השחונות‪ .‬כשנבנתה מערכת הובלת המים הארצית‪ ,‬היא‬
‫אכן תוכננה לא רק כדי לספק את הצריכה השוטפת אלא אף‬ ‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪-1.00‬‬
‫כדי לווסת בין השנים (פרטים מלאים בפרק ‪ .)13‬באופן עקרוני‪,‬‬
‫בכל אחד משלושת המאגרים הראשיים יש ״אוגר תפעולי״‬ ‫‪-1.50‬‬
‫המתמלא מעודפים של שנים ברוכות‪ ,‬וממנו שואבים בשנים‬
‫שחונות‪ .‬מערכת המים הארצית תוכננה ונבנתה באופן המאפשר‬ ‫‪-2.00‬‬
‫לה גמישות רבה‪ ,‬והיא מסוגלת להעביר מים מאוגר אחד לאחר‬
‫בהתאם למפלסי המים בכל מאגר (העשויים להיות שונים‬ ‫‪-2.50‬‬
‫בשנים שונות בהתאם לפיזור הגאוגרפי של הגשמים)‪ .‬הגמישות‬
‫מתאפשרת על ידי יכולת שאיבה ממאגר אחד והחדרה במאגר‬ ‫‪-3.00‬‬
‫אחר בו־זמנית‪ .‬גמישות זו באה לידי ביטוי בשאיבת מים מהכינרת‬ ‫‪10/94 10/95 10/96 10/97 10/98 10/99 10/00 10/01‬‬
‫בשנים שיש בה עודף מים (כדי למנוע גלישות לירדן ולים המלח)‪,‬‬
‫ובהחדרתם לאקוות ההר כשיש בה נפח אגירה פנוי‪ ,‬או לאקוות‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫החוף כשאין אוגר פנוי באקוות ההר‪ .‬במקרים מיוחדים אפשר גם‬
‫‪6.00‬‬ ‫‪ĐĚģĥ Ħĕč ēđďĕģč ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪Ď‬‬
‫לשאוב מאקוות ההר ולהחדיר באקוות החוף‪.‬‬
‫כדי להעריך את נפח המים הדרוש לאגירה רב־שנתית‪,‬‬ ‫‪4.00‬‬
‫ראוי לבחון מבחינה סטטיסטית את כמויות הגשמים הממוצעות‬
‫ברצפי שנות הבצורת שהתרחשו ב־‪ 100‬השנים האחרונות‪ .‬אחד‬ ‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪4.00‬‬
‫האירועים החריגים היה שש שנות הבצורת הרצופות‪-1958 ,‬‬
‫‪ ,1963‬שירדו בהן בממוצע בכל שנה כ־‪ 40%‬פחות מהממוצע‬ ‫‪3.00‬‬
‫(פרק ‪ 6.4‬ובמיוחד טבלה ‪ ,)6.2‬דהיינו גירעון המים המצטבר הגיע‬
‫לכמות של ‪ .240%‬לפיכך‪ ,‬אילו עמד לרשותה של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫‪2.00‬‬
‫באופן תאורטי‪ ,‬אוגר מים בנפח של כשתי שנות צריכה וחצי‪,‬‬
‫ניתן היה לפתור לחלוטין את בעיית המחסור (אם כי עקרונית‬ ‫‪1.00‬‬
‫תמיד ייתכן רצף חריף יותר של שנות בצורת)‪ .‬בחישוב גס ומהיר‪,‬‬
‫אם הצריכה השנתית בישראל היא שני מיליארד מ״ק‪ ,‬דרוש נפח‬ ‫‪0.00‬‬
‫אגירה של לפחות חמישה מיליארד מ״ק כדי שתושבי המדינה לא‬
‫ירגישו כל מחסור במים‪ ,‬אפילו ברצפי הבצורות הנדירים‪ .‬למרבה‬ ‫‪10/94 10/95 10/96 10/97 10/98 10/99 10/00 10/01‬‬
‫הצער‪ ,‬בפועל ניתן לאגור במאגרים הטבעיים בישראל (מעבר‬
‫לצריכה השוטפת) לא יותר מ־‪ 1.5‬מיליארד מ״ק (‪Weinberger‬‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫‪ ;et al., 2012‬הפורום לשיקום האוגר‪ .)2013 ,‬אם כן‪ ,‬לפי קצב‬
‫הצריכה הנוכחי‪ ,‬האוגר התפעולי יכול לשמש בקושי לשנת‬ ‫איור ‪ :2.3‬השתנות המפלסים באקוות החוף בקידוחי גליל ים (א)‪,‬‬
‫צריכה אחת‪ .‬אגירה זו תפתור את רצפי שנות הבצורת הקלים‪,‬‬ ‫חולון (ב) ובית שקמה (ג) בשנים ‪( 2001-1994‬על פי השירות‬
‫אך בסדרות הבצורת הקשות יהיה צורך בקיצוץ של צריכת המים‬
‫ההידרולוגי‪ .)2001 ,‬בשני הקידוחים הראשונים התנודות התחוללו‬
‫או בשימוש במקורות מים חלופיים (התפלה או יבוא)‪.‬‬ ‫במפלסי מינוס‪ ,‬היינו מתחת לפני הים התיכון‪ ,‬כתוצאה של משבר המים‬

‫הממושך‪.‬‬

‫המוחשי ביותר לתנודות בכמות הגשם בטווח הזמן הארוך הן‬
‫המדידות הממושכות שבוצעו בירושלים מאז שנת ‪.)!(1848‬‬
‫המדידות מלמדות לא רק על תנודות חריפות משנה לשנה אלא‬
‫גם על גלים תקופתיים‪ ,‬הבאים לידי ביטוי ברצף ממושך של‬
‫שנים ברוכות או רצף ממושך של שנות בצורת (איור ‪.)2.4‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בשנות התשעים של המאה התשע עשרה היו עשר שנים‬