Page 24 - israel water resources
P. 24

‫‪17‬‬  ‫פרק ‪ :2‬משבר המים בישראל‬                                                                                  ‫‪2.3‬‬

    ‫רצופות שבהן ממוצע הגשמים בירושלים היה ‪ 700‬מ״מ‪ .‬מאידך‪,‬‬                    ‫‪1.00‬‬   ‫‪ęĕ ĘĕĘĎ ēđďĕģč ĝĘĠĚ‬‬   ‫‪Č‬‬
    ‫בשנות העשרים של המאה התשע עשרה היו עשר שנים רצופות‬
    ‫בירושלים בהן ממוצע הגשמים היה ‪ 390‬מ״מ‪ .‬המשמעות היא‪,‬‬                      ‫‪0.50‬‬
    ‫למרבה הצער‪ ,‬שרצף שנות בצורת באזורנו הוא תופעה טבעית‬
    ‫ונורמלית‪ .‬השונות הרב־שנתית בעובי הגשם בירושלים ובנפח‬          ‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬  ‫‪0.00‬‬

           ‫הגשמים שירדו על כל פני הארץ נדונים בהרחבה בפרק ‪.6‬‬                 ‫‪-0.50‬‬
    ‫התנודות החריפות בכמויות הגשם באות לידי ביטוי‬
    ‫בתנודות בכמויות המים המתחדשות במאגרים‪ .‬שלושת מקורות‬                      ‫‪-1.00‬‬
    ‫המים הראשיים בישראל (הכינרת‪ ,‬אקוות החוף ואקוות ירקון–‬
    ‫תנינים) סיפקו יחד בשנות השבעים ובשנות השמונים בממוצע‬                     ‫‪-1.50‬‬
    ‫כ־‪ 1,350‬מלמ״ק בשנה‪ .‬המאגרים מתמלאים‪ ,‬כמובן‪ ,‬בכמויות מים‬
    ‫שונות בשנים ברוכות ובשנות בצורת‪ .‬בשנה הברוכה ביותר הם‬                    ‫‪-2.00‬‬
    ‫התמלאו ב־‪ 2,700‬מלמ״ק‪ ,‬ובשנה השחונה ביותר ב־‪ 600‬מלמ״ק‬
    ‫בלבד‪ .‬סטיית התקן היא ‪ 420‬מלמ״ק‪ .‬ניתן אפוא להכליל ולטעון‬                     ‫‪10/94 10/95 10/96 10/97 10/98 10/99 10/00 10/01‬‬
    ‫שיש ודאות באי־הוודאות בנוגע לירידת הגשמים ובאי־הוודאות‬
                                                                                                                ‫‪ęĕĜĥ‬‬
                                    ‫בנוגע להתחדשות המים במאגרים‪.‬‬
    ‫תנודות אלו וחוסר הוודאות הביאו‪ ,‬בצדק‪ ,‬את קובעי‬                           ‫‪0.00‬‬   ‫‪ěđĘđē ēđďĕģč ĝĘĠĚ‬‬     ‫‪č‬‬
    ‫המדיניות להחלטה ליצור אוגר מים גדול לוויסות רב־שנתי‪.‬‬
    ‫באמצעות האוגר ניתן יהיה לאגור מים בשנים ברוכות עבור‬                      ‫‪-0.50‬‬
    ‫השנים השחונות‪ .‬כשנבנתה מערכת הובלת המים הארצית‪ ,‬היא‬
    ‫אכן תוכננה לא רק כדי לספק את הצריכה השוטפת אלא אף‬             ‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬  ‫‪-1.00‬‬
    ‫כדי לווסת בין השנים (פרטים מלאים בפרק ‪ .)13‬באופן עקרוני‪,‬‬
    ‫בכל אחד משלושת המאגרים הראשיים יש ״אוגר תפעולי״‬                          ‫‪-1.50‬‬
    ‫המתמלא מעודפים של שנים ברוכות‪ ,‬וממנו שואבים בשנים‬
    ‫שחונות‪ .‬מערכת המים הארצית תוכננה ונבנתה באופן המאפשר‬                     ‫‪-2.00‬‬
    ‫לה גמישות רבה‪ ,‬והיא מסוגלת להעביר מים מאוגר אחד לאחר‬
    ‫בהתאם למפלסי המים בכל מאגר (העשויים להיות שונים‬                          ‫‪-2.50‬‬
    ‫בשנים שונות בהתאם לפיזור הגאוגרפי של הגשמים)‪ .‬הגמישות‬
    ‫מתאפשרת על ידי יכולת שאיבה ממאגר אחד והחדרה במאגר‬                        ‫‪-3.00‬‬
    ‫אחר בו־זמנית‪ .‬גמישות זו באה לידי ביטוי בשאיבת מים מהכינרת‬                   ‫‪10/94 10/95 10/96 10/97 10/98 10/99 10/00 10/01‬‬
    ‫בשנים שיש בה עודף מים (כדי למנוע גלישות לירדן ולים המלח)‪,‬‬
    ‫ובהחדרתם לאקוות ההר כשיש בה נפח אגירה פנוי‪ ,‬או לאקוות‬                                                       ‫‪ęĕĜĥ‬‬
    ‫החוף כשאין אוגר פנוי באקוות ההר‪ .‬במקרים מיוחדים אפשר גם‬
                                                                             ‫‪6.00‬‬   ‫‪ĐĚģĥ Ħĕč ēđďĕģč ĝĘĠĚ‬‬  ‫‪Ď‬‬
                        ‫לשאוב מאקוות ההר ולהחדיר באקוות החוף‪.‬‬
    ‫כדי להעריך את נפח המים הדרוש לאגירה רב־שנתית‪,‬‬                            ‫‪4.00‬‬
    ‫ראוי לבחון מבחינה סטטיסטית את כמויות הגשמים הממוצעות‬
    ‫ברצפי שנות הבצורת שהתרחשו ב־‪ 100‬השנים האחרונות‪ .‬אחד‬           ‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬  ‫‪4.00‬‬
    ‫האירועים החריגים היה שש שנות הבצורת הרצופות‪-1958 ,‬‬
    ‫‪ ,1963‬שירדו בהן בממוצע בכל שנה כ־‪ 40%‬פחות מהממוצע‬                        ‫‪3.00‬‬
    ‫(פרק ‪ 6.4‬ובמיוחד טבלה ‪ ,)6.2‬דהיינו גירעון המים המצטבר הגיע‬
    ‫לכמות של ‪ .240%‬לפיכך‪ ,‬אילו עמד לרשותה של מדינת ישראל‪,‬‬                    ‫‪2.00‬‬
    ‫באופן תאורטי‪ ,‬אוגר מים בנפח של כשתי שנות צריכה וחצי‪,‬‬
    ‫ניתן היה לפתור לחלוטין את בעיית המחסור (אם כי עקרונית‬                    ‫‪1.00‬‬
    ‫תמיד ייתכן רצף חריף יותר של שנות בצורת)‪ .‬בחישוב גס ומהיר‪,‬‬
    ‫אם הצריכה השנתית בישראל היא שני מיליארד מ״ק‪ ,‬דרוש נפח‬                ‫‪0.00‬‬
    ‫אגירה של לפחות חמישה מיליארד מ״ק כדי שתושבי המדינה לא‬
    ‫ירגישו כל מחסור במים‪ ,‬אפילו ברצפי הבצורות הנדירים‪ .‬למרבה‬              ‫‪10/94 10/95 10/96 10/97 10/98 10/99 10/00 10/01‬‬
    ‫הצער‪ ,‬בפועל ניתן לאגור במאגרים הטבעיים בישראל (מעבר‬
    ‫לצריכה השוטפת) לא יותר מ־‪ 1.5‬מיליארד מ״ק (‪Weinberger‬‬                                                   ‫‪ęĕĜĥ‬‬
    ‫‪ ;et al., 2012‬הפורום לשיקום האוגר‪ .)2013 ,‬אם כן‪ ,‬לפי קצב‬
    ‫הצריכה הנוכחי‪ ,‬האוגר התפעולי יכול לשמש בקושי לשנת‬                 ‫איור ‪ :2.3‬השתנות המפלסים באקוות החוף בקידוחי גליל ים (א)‪,‬‬
    ‫צריכה אחת‪ .‬אגירה זו תפתור את רצפי שנות הבצורת הקלים‪,‬‬                 ‫חולון (ב) ובית שקמה (ג) בשנים ‪( 2001-1994‬על פי השירות‬
    ‫אך בסדרות הבצורת הקשות יהיה צורך בקיצוץ של צריכת המים‬
                                                                       ‫ההידרולוגי‪ .)2001 ,‬בשני הקידוחים הראשונים התנודות התחוללו‬
               ‫או בשימוש במקורות מים חלופיים (התפלה או יבוא)‪.‬‬     ‫במפלסי מינוס‪ ,‬היינו מתחת לפני הים התיכון‪ ,‬כתוצאה של משבר המים‬

                                                                                                                       ‫הממושך‪.‬‬

                                                                  ‫המוחשי ביותר לתנודות בכמות הגשם בטווח הזמן הארוך הן‬
                                                                  ‫המדידות הממושכות שבוצעו בירושלים מאז שנת ‪.)!(1848‬‬
                                                                  ‫המדידות מלמדות לא רק על תנודות חריפות משנה לשנה אלא‬
                                                                  ‫גם על גלים תקופתיים‪ ,‬הבאים לידי ביטוי ברצף ממושך של‬
                                                                  ‫שנים ברוכות או רצף ממושך של שנות בצורת (איור ‪.)2.4‬‬
                                                                  ‫לדוגמה‪ ,‬בשנות התשעים של המאה התשע עשרה היו עשר שנים‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29