Page 20 - israel water resources

‫פרק ‪2‬‬

‫משבר המים בישראל‬

‫‪ 2.1‬הקדמה‬ ‫‪ 2.1‬הקדמה‬
‫‪ 2.2‬המשבר ההידרולוגי‬
‫‪ 2.3‬הפגיעה באיכות הסביבה‬ ‫חלקו הראשון של הספר (פרקים ‪ )5-2‬עוסק בהיבטים‬
‫‪ 2.4‬המחסור במערכות תשתית‬ ‫החברתיים־כלכליים־משפטיים של משק המים הישראלי‪ ,‬ועורך‬
‫השוואה בינו לבין משקי מים אחרים בעולם‪ .‬פרק ‪ 2‬מתאר את‬
‫‪ 2.5‬המשבר הניהולי‬ ‫התפתחות משבר המים בישראל ומתמקד בסוגיה הניהולית‪ .‬כפי‬
‫שיתואר בפרק‪ ,‬הניהול הלקוי נבע מהמבנה הכלכלי־משפטי־‬
‫עננים‪ ,‬המצאתה של שיטת ההשקיה בטפטוף‪ ,‬הקמת מאגרים‬ ‫פוליטי של משק המים שהיה קיים עד ראשית המאה העשרים‬
‫לתפיסת מי שיטפונות ובנייתה של מערכת מחקר ופיתוח ענפה‪.‬‬ ‫ואחת‪ .‬בפרק ‪ 3‬נעסוק בתהליך השיקום של משק המים‪ ,‬כפי‬
‫ישראל התפרסמה בעולם כחלוצה בפיתוח מקורות מים וניצולם‪,‬‬ ‫שהתרחש ב־‪ 15‬השנים האחרונות‪ .‬השיקום הצליח הודות‬
‫ומומחים ישראלים עסקו אז בייעוץ ובפיתוח בכל רחבי העולם‬ ‫לשינוי הגדול במבנה הכלכלי־משפטי־פוליטי של משק המים‪,‬‬
‫(נבו ושלו‪ .)2008 ,‬במהלך ‪ 30‬השנים שלאחר מכן התהפך הגלגל‪,‬‬ ‫שבעקבותיו ניתן היה לבצע את השינויים הפיזיים‪ .‬בפרק ‪4‬‬
‫קצב הפיתוח הואט ונעצר‪ ,‬מערכות המים התיישנו ולקו בחסר‬ ‫נעסוק בהיבטים המדיניים של התפתחות משק המים‪ .‬תחילה‬
‫ומשק המים במדינת ישראל הידרדר עד למשבר (זסלבסקי‪,‬‬ ‫נבחן את התפתחות המשק לאור המאבקים המדיניים הקשים‬
‫שהתלוו להקמת המדינה‪ ,‬ולאחר מכן נבחן את השינויים במשק‬
‫‪ ;1999‬רוזנטל‪.)1998 ,‬‬ ‫המים לאור הסכמי השלום שנחתמו עם השכנים‪ .‬לסיום חלקו‬
‫בראשית המאה העשרים ואחת ניצבה מדינת ישראל‬ ‫הראשון של הספר‪ ,‬בפרק ‪ ,5‬נבחן את משק המים הישראלי‬
‫בפני משבר מים חמור‪ ,‬הקשה בתולדותיה‪ ,‬שבו מפלסי המים‬ ‫מנקודת מבט עולמית‪ .‬נערוך השוואה בין משק המים הישראלי‬
‫בכל המאגרים הטבעיים נמוכים (אף מתחת לקווים האדומים)‬ ‫למשקי המים האחרים‪ ,‬הן במדינות המתפתחות והן במדינות‬
‫ואיכות המים הולכת ומידרדרת בעקבות תהליכי המלחה וזיהום‬ ‫המפותחות‪ ,‬וניווכח שמשק המים הישראלי נמנה עם המובילים‬
‫קשים‪ .‬התוצאה הבלתי נמנעת הייתה פגיעה קשה בצרכני המים‬ ‫בעולם‪ .‬מסתבר ששני התהליכים המנוגדים‪ ,‬המשברי והשיקומי‪,‬‬
‫בעיר ובכפר‪ ,‬קיצוץ רחב בהקצאות המים לחקלאות ויצירת איום‬ ‫הפכו את משק המים במדינת ישראל למוביל בעולם כולו ולמודל‬
‫על בריאות הציבור‪ .‬דלדול מקורות המים פגע קשות גם באיכות‬ ‫חיקוי למדינות רבות‪ .‬מעמד זה בא לידי ביטוי גם בתעשיית‬
‫הסביבה עקב התייבשות מעיינות‪ ,‬נחלים ושמורות הטבע‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬תשתיות אספקת המים לקו בחסר ולא היה די בהן‬ ‫המים הפורחת בישראל‪.‬‬
‫עבור האוכלוסייה הגדלה והולכת‪ .‬כדי להתגבר על המחסור‬ ‫פרק זה מתאר כאמור את התפתחות משבר המים בסוף‬
‫במים ולצאת מהמשבר אפשר היה‪ ,‬כבר לפני ‪ 40-30‬שנה‪,‬‬ ‫המאה העשרים‪ .‬כדי להבין את עומק המשבר ראוי לציין את‬
‫לתכנן ולהקים מפעלים להתפלת מים‪ ,‬מפעלים להשבת שפכים‬ ‫אשר התרחש קודם לכן‪ .‬בחצי יובל השנים שלאחר קום המדינה‬
‫ומפעלים לטיפול במים מזוהמים‪ ,‬שהרי הטכנולוגיות הדרושות‬ ‫הצטיין משק המים הישראלי בתכנון מרחיק ראות‪ ,‬בפיתוח‬
‫לשם כך מפורסמות ומיושמות במדינות מפותחות אחדות‪ .‬אם‬ ‫בממדים עצומים‪ ,‬במקצוענות ובמחקר‪ .‬ההישגים של משק המים‬
‫כן‪ ,‬מדוע לא צעדה מדינת ישראל בדרך זו? הרי הידע היה קיים‬ ‫בישראל ניתנים לתמצות בפרויקטים הבאים‪ :‬איתור מאגרים של‬
‫בישראל‪ ,‬היכולת הטכנולוגית הייתה מוכחת והכספים הדרושים‬ ‫מי התהום הטבעיים‪ ,‬בניית מערכת להפקתם באמצעות מאות‬
‫לא הסתכמו ביותר מ־‪ 1%‬מהתל״ג של מדינת ישראל?! התשובה‬ ‫קידוחים‪ ,‬הקמת מוביל המים הארצי ושלוחותיו‪ ,‬אגירת מים תת־‬
‫היא‪ :‬משק המים נוהל באופן לקוי‪ ,‬הגובל בחוסר אחריות‪ ,‬במשך‬ ‫קרקעית ּוויסות רב־שנתי‪ ,‬הורדה של מליחות הכינרת‪ ,‬זריעת‬