Page 16 - israel water resources

‫פרק ‪ :1‬המים בטבע — הקדמה ‪9‬‬

‫בפיתוח התיישבות באזור חדש ובלתי מוכר‪ .‬ההידרולוג ייקרא‬ ‫של תאונה‪ .‬בדיעבד מתברר שכל מערכת אחסון היא מעין‬ ‫ג‪ .‬‬
‫כדי לאתר את משאבי המים הטבעיים באותו המקום‪ ,‬להעריך‬ ‫״פצצת זמן״‪ ,‬כי אי־אפשר למנוע את תהליכי ההתבלות‬
‫את הפוטנציאל שלהם ולתכנן את פיתוחן של מערכות השאיבה‬
‫והאספקה של המים‪ .‬כשאין בנמצא אגם או נהר הראויים‬ ‫לאורך ימים‪.‬‬
‫לניצול ויהיה צורך בבדיקת האפשרות לניצול מי התהום‪ ,‬יתחיל‬ ‫מקורות זיהום טבעיים שחדרו לתת־הקרקע בעקיפין‪ ,‬בגלל‬
‫ההידרולוג את עבודתו בלימוד המבנה הגאולוגי של האזור‬ ‫פעילות האדם‪ ,‬כמו למשל‪ :‬מי אגם מזוהם או מי ים מלוחים‬
‫באמצעות מפות‪ ,‬צילומי אוויר וסיורים‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬הוא עשוי‬ ‫שחדרו למי התהום המתוקים בגלל שאיבת־יתר של מי‬
‫לקדוח כמה קידוחים‪ ,‬לאסוף דוגמאות סלעים מעומקים שונים‬ ‫התהום‪ ,‬או להפך‪ ,‬כשמי תהום מזוהמים חדרו לאגם נקי‬
‫של הקידוח ולעשות בהן בדיקות מעבדה‪ .‬אם אותרו שכבות‬
‫סלע המכילות מי תהום וראויות להפקה‪ ,‬הוא יעבור אל השלב‬ ‫בגלל פעילות האדם‪.‬‬
‫הבא ובו יהיה עליו לקבוע את פוטנציאל המאגר‪ .‬ההידרולוג‬
‫יקדח כמה בארות אל שכבת היעד וינסה לשאוב מי תהום‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬המחקר ההידרולוגי‬
‫בבארות ובסביבתן הוא יערוך מבחנים ומדידות כדי להעריך את‬
‫התכונות ההידראוליות של האקווה‪ .‬אם יתברר שקיים מאגר‬ ‫הידרולוגיה קלסית‪ :‬מחזור המים בטבע נחקר במסגרת‬
‫מים העשוי לספק את הדרישות לפיתוח ההתיישבות‪ ,‬הוא יעבור‬
‫אל השלב הבא של תכנון שדות הפקה‪ ,‬ובסיוע חברות הנדסה‬ ‫תחומים מדעיים שונים‪ :‬מטאורולוגיה‪ ,‬אוקיינוגרפיה‪,‬‬
‫ייבנו מערכות שאיבה‪ ,‬הובלה‪ ,‬אגירה וחלוקה‪ ,‬ובמידת הצורך‬ ‫לימנולוגיה‪ ,‬גלציולוגיה והידרולוגיה‪ .‬המטאורולוגים חוקרים‬
‫אף מערכות טיפול במים טרם אספקתם לצרכנים‪ .‬לכשתושלם‬ ‫את התהליכים המתרחשים באטמוספרה‪ ,‬ובכללם‪ :‬האידוי‪,‬‬
‫משימת הפיתוח‪ ,‬יהיה על ההידרולוג לבצע ניטור שוטף ולעקוב‬ ‫היווצרות העננים‪ ,‬תופעות מזג האוויר‪ ,‬ירידת המשקעים ושינויי‬
‫האקלים‪ .‬האוקיינוגרפים עוסקים בתהליכים המתרחשים‬
‫אחר שינויים במפלס מי התהום ובאיכות המים‪.‬‬ ‫באוקיינוסים‪ ,‬ובכללם‪ :‬זרמי המים‪ ,‬החומרים הכימיים‬
‫התחום השלישי של ההידרולוגיה‪ ,‬פתרון בעיות של זיהום‬ ‫המומסים בים והריאקציות הכימיות‪ ,‬השתנות הטמפרטורות‬
‫מים‪ ,‬הוא תחום שהתפתח יחסית בשלב מאוחר יותר‪ ,‬רק כשגברה‬ ‫והתפתחות היצורים החיים במים‪ .‬הלימנולוגים עוסקים‬
‫דיה המודעות לבעיות של איכות הסביבה‪ .‬ההידרולוג עשוי‬ ‫בתהליכים המתרחשים באגמים‪ ,‬בדומה לתהליכים המתרחשים‬
‫להתריע על מקורות מים העומדים בפני סכנת זיהום‪ ,‬לעקוב‬ ‫באוקיינוסים‪ ,‬אם כי בקנה מידה קטן יותר‪ .‬הגלציולוגים‬
‫אחר התפשטות הזיהום כשמאגרי המים כבר זוהמו או לתכנן את‬ ‫עוסקים בתהליכים המתרחשים בקרחונים‪ ,‬ובכללם‪ :‬הרכבם‪,‬‬
‫שיקומם של המאגרים המזוהמים‪ .‬תחילה ייאספו דוגמאות מים‬ ‫תכונתם‪ ,‬תנועתם והשפעתם על הנוף‪ .‬ההידרולוגים עוסקים‬
‫מאתרים שונים (נהרות‪ ,‬מעיינות וקידוחים) בזמנים שונים‪ ,‬ולאחר‬ ‫בתהליכים המתרחשים לאורך מסלול זרימתם של המים ביבשה‪,‬‬
‫מכן תיקבע איכותם במעבדה (לפי ריכוז המומסים השונים)‪ .‬אם‬ ‫הן על פני השטח והן מתחת לפני השטח‪ .‬בפרק זה נתמקד‬
‫מקור הזיהום אינו ברור‪ ,‬ההידרולוג עשוי לאתר אותו באמצעות‬ ‫בעיקר במחקר ההידרולוגי‪ ,‬מכיוון שהוא הדיסציפלינה המדעית‬
‫שחזור של תנועת המזהמים במשך הזמן‪ .‬במידת הצורך‪,‬‬ ‫העיקרית שבאמצעותה ניתן להעריך את משאבי המים הזמינים‬
‫ההידרולוג יכול לחזות את המשך תנועתם של המזהמים ואת‬ ‫לאדם‪ .‬ההידרולוגים עוסקים בעיקר בשלושה תחומים‪ :‬במחקר‬
‫קצב התפשטותם בזמן ובמרחב וכן את מידת הסכנה הנשקפת‬ ‫המדעי‪ ,‬בפתרון בעיות של אספקת מים ובפתרון בעיות של זיהום‬
‫לבארות שאיבה סמוכות‪ .‬אם מעוניינים בשיקום האתר המזוהם‪,‬‬
‫יתכנן ההידרולוג את מיקומן של בארות השאיבה‪ ,‬קצב השאיבה‪,‬‬ ‫מים‪ .‬כל אחד מהתחומים מפורט להלן‪.‬‬
‫התחום הראשון הוא המחקר המדעי (התאורטי והיישומי‬
‫הזמן הדרוש לסילוק המזהמים והטיפול במים הנשאבים‪.‬‬ ‫גם יחד)‪ .‬המחקר ההידרולוגי הוא מעצם טבעו מחקר בין־תחומי‪,‬‬
‫במשך שנים רבות נהוג היה לחלק את מדע ההידרולוגיה‬ ‫הדורש שילוב תאוריות ושיטות עבודה מתחומי הפיזיקה‪ ,‬הכימיה‪,‬‬
‫לשני תחומים ראשיים‪ :‬הידרולוגיה של מים עיליים והידרולוגיה‬ ‫הביולוגיה והגאולוגיה‪ .‬אי־אפשר לחשב את קצב השאיבה של‬
‫של מי תהום‪ ,‬ועבור כל תחום נכתבו ספרי לימוד נפרדים‪.‬‬ ‫מי תהום בבאר בלי הבנה פיזיקלית על מידת ההתנגדות לזרימת‬
‫החיבורים המקיפים והעדכניים המומלצים בהידרולוגיה של‬ ‫המים בתוך מערכת הנקבובים שבסלעים‪ .‬אי־אפשר לחזות את‬
‫מי תהום הם‪)1994( Fetter ,)1979( Freeze and Cherry :‬‬ ‫הסכנה של זיהום המים בלי הידע הכימי על תכונות החומרים‬
‫ו־‪ ,)1998( Domenico and Schwartz‬והחיבורים המומלצים‬ ‫המזהמים‪ ,‬התגובות האופייניות להם ומידת עמידותם‪ .‬אי־אפשר‬
‫בהידרולוגיה של מים עיליים הם‪)1992( Bedient and Huber :‬‬ ‫להבין את השינויים העונתיים באיכותם של מי אגמים בלי הידע‬
‫הביולוגי על היצורים החיים במים‪ ,‬שרשרת המזון‪ ,‬יחסי טורף‪-‬‬
‫ו־‪.)1996( Viessman and Lewis‬‬ ‫נטרף והתנודות בזמן הופעתם‪ .‬אי־אפשר לתכנן קידוח של‬
‫באר מים בלי ידע גאולוגי על המבנה של שכבות הסלע שהמים‬
‫ניהול משאבי מים‪ :‬בין הציוויליזציה האנושית לבין מקורות‬ ‫אגורים בהן ועל התכונות ההידראוליות של הסלע‪ .‬דוגמאות‬
‫אלו ממחישות את ההיבטים המעשיים של המחקר ההידרולוגי‪,‬‬
‫המים מתקיימים יחסי גומלין מסוגים שונים‪ .‬בני האדם‬ ‫המשפיעים על אספקת המים בחיי היום־יום‪ .‬למחקר ההידרולוגי‬
‫משתמשים במים לצרכים רבים וכך מעלים את רמת חייהם‪ ,‬אך‬ ‫יש משמעות מעשית נוספת בהקשר של תהליכים גאוכימיים‪,‬‬
‫בו בזמן הם פוגעים במקורות המים הטבעיים ובעקיפין פוגעים‬ ‫גאופיזיים וגאומורפולוגיים (מסגרת ‪.1‬ג)‪ .‬עם זאת המחקר‬
‫בעצמם‪ .‬כאמור‪ ,‬המים הם משאב במחסור ואינם מספיקים לכל‬ ‫ההידרולוגי הוא לפעמים תאורטי לחלוטין ומצטמצם בניסוח‬
‫הצרכנים‪ .‬התוצאה הבלתי נמנעת היא שגורמים אינטרסנטיים‬
‫רבים מעוניינים לקבוע את היקף השימוש במים ואת צורת‬ ‫משוואות או בהגדרת תהליכים ומנגנונים‪.‬‬
‫השימוש בהם‪ .‬המים הם אפוא מוקד התנגשות של אינטרסים‬ ‫התחום השני של המחקר ההידרולוגי הוא פתרון הבעיות‬
‫פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪ ,‬ועליהם מתקיימים מאבקים בין‬ ‫של אספקת מים‪ .‬לצורך המחשה‪ ,‬נניח שמדינה מסוימת מעוניינת‬
‫בעלי חזקה לשימוש במים‪ ,‬בין קבוצות שונות של אזרחים‪,‬‬