Page 12 - israel water resources

‫פרק ‪ :1‬המים בטבע — הקדמה ‪5‬‬

‫מטמורפיזם (לחיצה‪ ,‬חימום והידוק בגלל קבורה עמוקה) הפך‬ ‫לאורך הנהרות ברחבי העולם‪ ,‬והם יצרו מאגרים מלאכותיים‬
‫לאקוויקלוד‪ .‬שכבת סלע שיכולת זרימת המים בתוכה בינונית‬ ‫ענקיים‪ .‬הסכרים נועדו לייצור אנרגיה הידרואלקטרית‪ ,‬להפקת‬
‫מים לשימוש האדם (חקלאות‪ ,‬בית ותעשייה)‪ ,‬לוויסות הזרימה‬
‫נקראת אקוויטרד‪.‬‬ ‫בין העונה הגשומה ובין העונה היבשה וכמובן למניעת שיטפונות‪.‬‬
‫בעידן המודרני‪ ,‬הפקת מי התהום הולכת ומתפתחת הודות‬ ‫הסכר בעל נפח האגירה הגדול בעולם הוא סכר אסואן על נהר‬
‫לפיתוח הטכנולוגי המאפשר שאיבת מים ממעמקים (עד עומק‬ ‫הנילוס במצרים (‪ 164‬ק״מ מעוקבים)‪ ,‬והסכר בעל יכולת הפקת‬
‫של יותר מ־‪ 1,000‬מטרים)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הפקת מים מנהרות‬ ‫האנרגיה הגדול בעולם הוא סכר שלושת הנקיקים על נהר‬
‫ואגמים מצטמצמת במשך הזמן בגלל תהליכי זיהום הפוגעים‬ ‫הינגצה בסין (מיוצרים ‪ 22,500‬מגה־ואט)‪ .‬עידן בניית הסכרים‬
‫הגדולים הסתיים לקראת סוף המאה העשרים‪ ,‬בעקבות התובנה‬
‫באיכותם‪.‬‬ ‫שהסכרים פוגעים במערכות האקולוגיות במורד הנהר‪ ,‬אם כי‬

‫מחזור המים בטבע‪ :‬מחזור המים בטבע הוא התנועה‬ ‫בעולם השלישי עדיין בונים סכרים אדירים‪.‬‬
‫מי התהום מצויים בתת־הקרקע‪ ,‬פעמים בשכבות רדודות‬
‫המחזורית המתמדת של המים בין חלקי ההידרוספרה‪ .‬ארבעת‬ ‫ופעמים בשכבות עמוקות‪ .‬מי התהום מתמלאים מגשמים‬
‫המסלולים הראשיים בתנועה זו הם (איור ‪ )1( :)1.2‬אידוי של מי‬ ‫המחלחלים מפני השטח כלפי מטה‪ ,‬ומתרוקנים בעיקר דרך‬
‫האוקיינוסים אל האטמוספרה; (‪ )2‬הסעת העננים באטמוספרה‬ ‫מעיינות‪ .‬המים אינם מצויים בתוך מערות ענק תת־קרקעיות‬
‫מהים לכיוון היבשה; (‪ )3‬ירידת הגשמים על היבשות; (‪ )4‬זרימה‬ ‫(חוץ ממערות קרסט בסלעי גיר)‪ ,‬אלא ממלאים את החללים‬
‫חוזרת של המים לאוקיינוסים‪ ,‬הן באופן ישיר‪ ,‬בנהרות‪ ,‬והן באופן‬ ‫והסדקים הקטנים שבסלעים‪ ,‬במרחב הנקרא תווך נקבובי‪ .‬המים‬
‫עקיף‪ ,‬לאחר חלחולם אל מאגרי מי התהום ונביעתם כמעיינות‪.‬‬ ‫מרווים את הסלעים בדומה לספוג הרווי במים‪ .‬מהירות הזרימה‬
‫כל אחד מהמסלולים הראשיים נחלק למסלולי משנה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫של מי התהום קטנה לאין שיעור ממהירות זרימתם של המים‬
‫הגשמים היורדים על פני הקרקע מרטיבים את שכבת האדמה‪,‬‬ ‫בנהרות‪ ,‬בשל החיכוך הרב עם השלד המוצק שבתוכו הם זורמים‪.‬‬
‫ומשם חלק מתאדה לאטמוספרה‪ ,‬חלק זורם על פני השטח וחלק‬ ‫שכבת הסלעים שבתוכה אגורים המים ויכולים לזרום בקלות‬
‫מחלחל אל מי התהום‪ .‬התיאור השלם של מחזור המים בטבע‬ ‫באופן שאפשר להפיק אותם נקראת אקווה (בלטינית אקוויפר‪,‬‬
‫כולל את התנועות בכל הכיוונים ובין כל רכיבי ההידרוספרה‪.‬‬ ‫מילה שפירושה ״נושא מים״)‪ .‬שכבת הסלע שהמים אינם יכולים‬
‫להלן כמה דוגמאות‪ :‬התנועה הדו־כיוונית בין רטיבות הקרקע‬ ‫לזרום בה בקלות‪ ,‬ועל כן אי־אפשר להפיק אותם ממנה‪ ,‬נקראת‬
‫לבין מי התהום (חלחול מצד אחד ועלייה נימית מצד אחר)‪ ,‬בין‬
‫האוקיינוסים לקרחונים (קפיאה מצד אחד והמסה מצד אחר)‪,‬‬ ‫ַאקוויקלּוד (״חוסם מים״)‪.‬‬
‫בין הצמחים לאדי המים באוויר (נידוף בפיוניות שבעלים מצד‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬שכבות סלע העשויות גיר‪ ,‬דולומיט‪ ,‬בזלת‪,‬‬
‫אחד‪ ,‬וירידת טל עליהם מצד אחר)‪ ,‬בין האדים באוויר לקרחונים‬ ‫חול או חלוקי אבנים הרוויים במים הן אקוות‪ .‬לעומתן‪ ,‬שכבות‬
‫(ירידת שלגים מצד אחד‪ ,‬והמראה ישירה של הקרח לאטמוספרה‬ ‫סלע העשויות חוואר‪ ,‬קירטון‪ ,‬גבס‪ ,‬מלח וגרניט הן אקוויקלודים‪.‬‬
‫מצד אחר)‪ ,‬ובין הנהרות לבין מי התהום (המזינים אלה את‬ ‫מובן שייתכנו שינויים כתוצאה של תהליכים גאולוגיים שונים‪.‬‬
‫אלה)‪ .‬התנועה המתמדת של המים בהידרוספרה כוללת אפוא‬ ‫כך לדוגמה‪ :‬סלע גרניט שעבר תהליכי בליה ממושכים והוא‬
‫סדוק ומרוסק הפך לאקווה‪ ,‬ודוגמה הפוכה‪ :‬סלע גיר שעבר‬
‫מגוון תהליכים רחב של מעברי מסה ואנרגיה‪.‬‬

‫חום גבוה בהשוואה לחומרים אחרים‪,‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .‬תפקידי המים בעולם החי‪:‬‬
‫ומהחום הכמוס שבהם (החום המשתחרר‬
‫במעבר ממצב צבירה נוזלי לגזי)‪ ,‬שהוא‬ ‫ובכללם‪ :‬גזים‪ ,‬מלחים ומולקולות‬ ‫בלי מים אין חיים‪ .‬המים מאפשרים את‬
‫גבוה יחסית‪ .‬לפיכך המים יעילים מאוד‬ ‫אורגניות‪ .‬הסביבה המימית היא הסביבה‬ ‫קיומם של היצורים החיים בארבעה אופנים‪:‬‬
‫בקירור הגוף החי‪ ,‬גם ביכולת ספיגת החום‬ ‫שמתרחשות בה הריאקציות הביוכימיות‬ ‫(א) יוצרים סביבה מתאימה לריאקציות‬
‫הגבוהה שלהם (קליטת חום רב על ידי‬ ‫בתא החי‪ ,‬וכך מתקיימים החיים‪ .‬התפקיד‬ ‫הביוכימיות; (ב) מובילים חומרי מזון בגוף‬
‫המים תעלה את טמפרטורת המים במידה‬ ‫השני נובע מהתכונה הפיזיקלית הבסיסית‬ ‫היצורים; (ג) מקררים את הגוף; (ד) מייצבים‬
‫קטנה)‪ ,‬וגם בתהליך התנדפותם במערכת‬ ‫ביותר של המים — היותם נוזלים (וצמיגים)‬ ‫את מבנהו‪ .‬תפקידים אלו מתאפשרים הודות‬
‫ההזעה‪ .‬תפקידם הרביעי נובע מהתמיסה‬ ‫בטמפרטורת הסביבה‪ .‬לפיכך יכולים המים‬ ‫לתכונותיהן הכימיות והפיזיות של מולקולות‬
‫המימית שבתא החי‪ ,‬הנמצאת בתנאי לחץ‬ ‫לזרום ולהוביל את החומרים המומסים‬
‫אוסמוטי‪ .‬היצור החי הבנוי מתאים דומה‬ ‫בהם (חמצן וחומרי מזון) במערכת הדם‬ ‫המים (מסגרת ‪.1‬א)‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫לאוסף שקיות מנופחות המלאות מים‬ ‫בגוף החי או בצינורות העֵצה והשיפה‬ ‫התפקיד הראשון נובע מהתכונה‬
‫הנתונים בלחץ‪ ,‬וכך מקנים לו את מבנהו‬ ‫בצמחים‪ .‬תפקידם השלישי נובע מקיבול‬ ‫הכימית הבסיסית ביותר של המים — יכולתם‬
‫למוסס מגוון רחב ביותר של חומרים‪,‬‬
‫היציב (לדוגמה‪ :‬צמח צמא — נובל)‪.‬‬