Page 11 - israel water resources
P. 11

‫פרק ‪ :1‬המים בטבע — הקדמה‬                                                                 ‫‪4‬‬

‫החמצן השליליים פונים אליו‪ .‬מבנה זה נקרא‬  ‫‪.1‬א‪ .‬תכונות כימיות ופיזיקליות של המים‪:‬‬
                   ‫מעטפת הידרטציה‪.‬‬
                                         ‫לגר׳ מעלה‪ .‬המים‪ ,H2O ,‬מורכבים משני‬       ‫למים אין טעם‪ ,‬ריח או צבע‪ .‬המים רותחים‬
‫תכונה נוספת המקנה למים את‬                ‫יסודות — חמצן ומימן‪ .‬הם ניתנים לפירוק‬    ‫בטמפרטורהשל ‪1000C‬וקופאיםבטמפרטורה‬
‫תכונתם המיוחדת היא יצירתם של קשרי‬        ‫לשני היסודות באמצעות זרם חשמלי‪,‬‬          ‫של‪1.0Ĥ0CđĕČ‬צ‪Č‬פיפות המים בטמפרטורת הסביבה‬
‫המימן בין המולקולות‪ .‬המולקולות נמשכות‬    ‫בהכנסת שתי אלקטרודות חשמליות לתוך‬        ‫היא ‪ 1‬גר׳ לסמ״ק‪ ,‬וקיבול החום הוא ‪ 1‬קלוריה‬
‫זו לזו באופן שהקצה החיובי (אטומי המימן)‬  ‫מכל מים‪ .‬שני הגזים שייווצרו יתרכזו ליד‬
‫במולקולה אחת נמשך לקצה השלילי‬            ‫שתי האלקטרודות‪ .‬אם נשווה את היחס בין‬          ‫‪H‬‬       ‫‪č‬‬            ‫‪Č‬‬
‫(החמצן) במולקולה השכנה (איור ‪.1‬א)‪,‬‬       ‫משקלי הגזים יתברר שנתקבלו ‪ 11.2%‬מימן‬     ‫‪HO‬‬
‫ולכן מולקולות המים נמשכות זו לזו בחוזקה‬                                                       ‫‪H‬‬            ‫‪b+‬‬
‫וקשה להפריד ביניהן בקלות‪ .‬התוצאה היא‬                           ‫ו־‪ 88.8%‬חמצן‪.‬‬            ‫‪H‬‬      ‫‪OH‬‬          ‫‪H‬‬
‫שלמים יש מתח־פנים גבוה‪ 72.7 ,‬דין לס״מ‬    ‫המים הם מ ֵמס מצוין‪ .‬תכונה זו נובעת‬              ‫‪OH‬‬
‫(בטמפרטורה של ‪ ,)200C‬היינו ערך גבוה‬      ‫במישרין מהמבנה המרחבי של מולקולת‬                          ‫‪2b< O‬‬   ‫‪105°‬‬
‫בהשוואה לנוזלים אחרים‪ .‬תוצאה נוספת היא‬   ‫המים (איור ‪.1‬א)‪ .‬שלושת האטומים אינם‬      ‫‪HO H‬‬      ‫‪HOH‬‬
‫שערך החום הכמוס במים‪ ,‬דהיינו האנרגיה‬     ‫מחוברים בקו ישר אלא יוצרים זווית של‬                              ‫‪H‬‬
‫הדרושה להפרדת המולקולות זו מזו באידוי‪,‬‬   ‫‪ ,1050‬החמצן באמצע ושני אטומי המימן‬        ‫‪H‬‬  ‫‪HO H‬‬                ‫‪b+‬‬
‫הוא ‪ 580‬קלוריות לגר׳‪ ,‬שהוא גבוה בהשוואה‬  ‫משני צדדיו‪ .‬המבנה הזוויתי של המולקולה‪,‬‬   ‫‪OH‬‬
                                         ‫והעובדה שהחמצן מושך אלקטרונים חזק‬                                  ‫‪Ď‬‬
                     ‫לחומרים אחרים‪.‬‬      ‫יותר‪ ,‬גורמים למולקולה להתנהג כגוף בעל‬                ‫‪ď‬‬
‫הצפיפות ה ְמרבית של המים מתקבלת‬          ‫שני קטבים חשמליים‪ ,‬הנקרא דיפול‪ .‬זו‬
‫בטמפרטורה של ‪ ,40C‬דהיינו מעל טמפרטורת‬    ‫הסיבה שהמים ממסים בעוצמה רבה חומרים‬            ‫‪Na+ Cl-‬‬
‫הקפיאה‪ .‬זו הסיבה לכך שקרח צף על המים‬     ‫אנאורגניים הטעונים חשמלית‪ .‬בתמיסה‪,‬‬
‫ואינו שוקע מטה כמו בתהליך ההתמצקות‬       ‫מולקולות המים עוטפות אניון (כגון ־‪)Cl‬‬        ‫איור ‪.1‬א‪( :‬א) מבנה מולקולת המים‬
‫של חומרים אחרים‪ ,‬תופעה הידועה בשם‬        ‫באופן שאטומי המימן החיוביים פונים אליו‪,‬‬        ‫והדיפול החשמלי; (ב) הקשרים בין‬
‫ה״אנומליה של המים״‪ .‬ציפת הקרח על‬         ‫ועוטפות קטיון (כגון ‪ )Na+‬באופן שאטומי‬
‫גבי המים באוקיינוס מונעת את קפיאת כל‬                                                ‫מולקולות המים לבין עצמן; (ג) מעטפת‬
‫עמודת המים באזור הקטבים ומאפשרת את‬                                                         ‫ההידרטציה סביב אניון הכלוריד;‬

       ‫קיום היצורים החיים מתחת לקרח‪.‬‬                                              ‫(ד) מעטפת ההידרטציה סביב קטיון הנתרן‬
                                                                                            ‫(על פי ‪.)Zumdahl, 1997‬‬

‫השטחים הגדולים בעולם‪ ,‬המכילים מים שפירים‪ ,‬הם אגם סופריור‬         ‫המים העיליים ומי התהום‪ :‬מתוך כל רכיבי ההידרוספרה‪,‬‬
‫בצפון אמריקה (‪ 82,000‬קמ״ר) ואגם ויקטוריה באפריקה (‪69,000‬‬
‫קמ״ר)‪ .‬אגמים מפורסמים נוספים הם ימת ארָל‪ ,‬שבה התרחש‬              ‫המים הראויים לשימוש האדם הם המים העיליים‪ ,‬המצויים‬
‫אסון אקולוגי (פרק ‪ ,)5.2‬הימות במזרח אפריקה והאגמים בגבול‬         ‫על פני היבשות‪ ,‬ומי התהום‪ ,‬המצויים בסלעים שמתחת לפני‬
                                                                 ‫היבשות‪ .‬לעומתם‪ ,‬מי האוקיינוסים וכיפות הקרח אינם ראויים‬
                                              ‫ארצות הברית‪-‬קנדה‪.‬‬  ‫לשימוש בצורתם הטבעית‪ .‬המים העיליים‪ ,‬היינו האגמים‬
‫הנהר הארוך בעולם הוא הנילוס שבאפריקה (‪ 6,700‬ק״מ)‪.‬‬                ‫והנהרות‪ ,‬הם מקור האספקה העיקרי של המים בשל היותם‬
‫הנהרות הבאים בתור הם האמזונס בדרום אמריקה (‪6,400‬‬                 ‫זמינים ונוחים לניצול‪ .‬משום כך התפתחו התרבויות העתיקות‬
‫ק״מ)‪ ,‬הינגצה בסין (‪ 6,300‬ק״מ) והמיסיסיפי בארצות הברית‬            ‫בעולם בסמוך למקורות המים העיליים‪ .‬מי התהום‪ ,‬הקשים יותר‬
‫(‪ 6,250‬ק״מ)‪ .‬הנהר בעל הספיקה הגבוהה בעולם הוא האמזונס‬            ‫להפקה‪ ,‬מנוצלים בעולם באופן חלקי בלבד‪ .‬עם זאת באזורים‬
‫(‪ 220,000‬מ״ק בשנייה)‪ .‬הבאים בתור הם הקונגו באפריקה‬               ‫השחונים יותר‪ ,‬שיש בהם מחסור במים עיליים‪ ,‬מנוצלים מי‬
‫(‪ 42,000‬מ״ק בשנייה)‪ ,‬האורינקו במרכז אמריקה (‪ 33,000‬מ״ק‬
                                                                                                     ‫התהום באופן אינטנסיבי יותר‪.‬‬
                           ‫בשנייה) והינגצה (‪ 31,900‬מ״ק בשנייה)‪.‬‬  ‫המים העיליים הם כאמור מי האגמים והנהרות‪ .‬האגם‬
‫האגמים והנהרות משמשים את האדם לא רק כמקור מים‬                    ‫הגדול בעולם‪ ,‬הן בנפחו והן בשטחו‪ ,‬הוא הים הכספי ביבשת‬
‫אלא גם כמקור להפקת אנרגיה ולנתיבי שיט‪ .‬השימושים השונים‬           ‫אסיה (נפחו ‪ 78,000‬ק״מ מעוקבים ושטחו ‪ 370,000‬קמ״ר)‪ ,‬אך‬
‫נגזרים כמובן מהתנאים הסביבתיים‪ ,‬ובכללם‪ :‬הממדים הפיזיים‬           ‫מימיו מליחים (‪ 12‬גר׳ לליטר) ואינם ראויים לשימוש האדם‪.‬‬
‫של גוף המים‪ ,‬מהירות הזרימה‪ ,‬איכות המים‪ ,‬השינויים העונתיים‬        ‫האגמים בעלי הנפח הגדולים ביותר בעולם‪ ,‬המכילים מים‬
‫בזרימה וכמובן הצרכים האנושיים המקומיים‪ .‬במהלך המאה‬               ‫שפירים‪ ,‬הם ימת ּבַיקל באסיה (‪ 23,600‬ק״מ מעוקבים) וימת‬
‫העשרים‪ ,‬לאחר המצאת הבטון‪ ,‬נבנו אלפי סכרים אדירי ממדים‬            ‫טנגניקה במזרח אפריקה (‪ 19,000‬ק״מ מעוקבים)‪ .‬האגמים בעלי‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16