Page 21 - israel water resources
P. 21

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬                                                      ‫‪14‬‬

‫עצמאי‪ ,‬מתברר ששאיבת־יתר מצומצמת התרחשה אף בראשית‬                 ‫עשרות שנים (מבקר המדינה‪ ;1990 ,1987 ,‬הוועדה לענייני‬
‫שנותיה של המדינה‪ .‬במאגר מי התהום שמתחת למישור החוף‪,‬‬              ‫בקורת המדינה‪ ;2000 ,‬ועדת החקירה הפרלמנטרית‪ ;2002 ,‬ועדת‬
‫למשל‪ ,‬ירדו המפלסים באופן חריף כבר בראשית שנות החמישים‪,‬‬
‫ובכמה מקומות אף אל מתחת למפלס הים התיכון‪ .‬במאגרי מי‬                                                     ‫החקירה הממלכתית‪.)2010 ,‬‬
‫התהום באזור הגליל המערבי והכרמל החלה שאיבת־היתר‬                  ‫בתחילת הפרק מתואר בקצרה המצב הפיזי הקשה של‬
                                                                 ‫מאגרי המים העיליים והתת־קרקעיים והפגיעה הקשה בסביבה‪,‬‬
                                           ‫בראשית שנות השישים‪.‬‬   ‫כפי שהיה קיים בסוף המאה העשרים‪ .‬בהמשך פרק זה מתוארת‬
‫שאיבת־היתר הגדילה את הגירעון בהדרגה‪ ,‬והמפלסים‬                    ‫בקצרה התשתית הפיזית הלקויה של מערכת אספקת המים כפי‬
‫הגיעו לשפל חסר תקדים בסוף שנות השמונים‪ ,‬בעקבות שתי‬               ‫שהייתה קיימת באותן השנים‪ .‬בסופו של הפרק מתואר המשבר‬
‫סדרות של שנות בצורת שכל אחת נמשכה שלוש שנים רצופות‬
‫(‪ .)1991-1989 ,1986-1984‬כשאין רזרבות של מים‪ ,‬התנודות‬                         ‫הניהולי של משק המים‪ ,‬שהוא כאמור גורם המפתח‪.‬‬
‫החריפות בכמויות הגשמים בין שנים ברוכות לשנים שחונות‬
‫החריפו את המצב‪ ,‬ואכן בסוף שנות השמונים הגיע משק המים‬                   ‫‪ 2.2‬המשבר ההידרולוגי‬
‫עד משבר‪ .‬הדוח הראשון של מבקר המדינה (השופט יעקב מלץ)‬
‫בנושא משק המים פורסם עוד בטרם הגיע המשבר לשיאו‪ ,‬ובו‬              ‫שאיבת־היֶתר‪ :‬רמת הביקוש למים ב־‪ 25‬השנים הראשונות‬
‫הזהיר המבקר מפני מצבו העגום של משק המים (מבקר המדינה‪,‬‬
‫‪ .)1987‬הוא התריע על הידלדלות כמות המים במאגרים‪ ,‬על‬               ‫של מדינת ישראל הייתה נמוכה מההיצע‪ .‬בתקופה זו נבנו בכל‬
‫הידרדרות איכותם ועל מערכת הניהול הלקויה וקרא לנקוט‬               ‫הארץ מפעלי אספקת מים רבים שניצלו את הפוטנציאל הטבעי‬
                                                                 ‫(כמעט) במלואו‪ ,‬והגידול בהיצע ענה על הגידול בביקוש‪ .‬בסוף‬
                                ‫צעדי שיקום מיידיים (מסגרת ‪.2‬א)‪.‬‬  ‫תקופה זו עמדו ההיצע והביקוש על כ־‪ 1.8‬מיליארד מטרים‬
‫משבר המים הוסיף והחריף והגיע לשיא חדש‪ .‬הדוח‬                      ‫מעוקבים לשנה בקירוב‪ .‬משנות השבעים של המאה העשרים‬
‫השני של מבקר המדינה (השופטת מרים בן־פורת) בעניין משק‬             ‫פסק למעשה פיתוחם של מקורות מים חדשים בארץ והיצע‬
‫המים התפרסם שלוש שנים לאחר הדוח הראשון (בדצמבר‬                   ‫המים הוקפא (אם כי פותחו מעט מים שוליים)‪ ,‬ולעומתו‬
‫‪ .)1990‬בדוח נכתב‪ :‬״כתוצאה משאיבת־היתר ירדו המפלסים‬               ‫הביקוש למים הלך וגדל‪ ,‬במיוחד עקב גידול האוכלוסייה (הראל‬
‫במאגרים‪ ,‬הידלדלו לגמרי רזרבות המים (האוגר התפעולי) וחלה‬          ‫ואחרים‪ .)1999 ,‬במשך ‪ 30‬השנים שלאחר מכן התפתחה בישראל‬
‫ירידה חמורה באיכות המים״ (מבקר המדינה‪ .)1990 ,‬המבקרת‬             ‫שאיבת־יתר של מים (השאיבה גדולה מהמילוי הטבעי) במטרה‬
‫הדגישה שוב שהבעיה העיקרית היא הניהול הלקוי של משק‬                ‫להשלים את הפער ההולך וגדל בין הביקוש לבין ההיצע‪ .‬תקופה‬
‫המים‪ ,‬ותלתה את האשמה בהקצאת מים רבה מדי לצריכה‬                   ‫זו מתאפיינת בירידת מפלסים מתמשכת ובחיסול הדרגתי של כל‬
‫חקלאית‪ ,‬באופן שכלל הצריכה עולה על כמות המים המתחדשת‬              ‫רזרבות המים‪ .‬ואולם‪ ,‬כשבוחנים כל אחד ממאגרי המים באופן‬
‫מהגשמים באופן טבעי (בממוצע רב־שנתי)‪ .‬המשבר הגיע לשיא‬
‫חדש בשנת ‪ ,1991‬המפלסים הגיעו לשפל חסר תקדים בכל‬

‫המים על מקורותיהם הם קניין המדינה‪.‬‬    ‫‪.2‬א‪ .‬דוח מבקר המדינה משנת ‪:1987‬‬
‫שר החקלאות ונציב המים הם המופקדים‬
‫מטעם המדינה על ניהול משק המים‪ .‬ליד‬    ‫ניכר ממי המאגר אינם עומדים כיום‬     ‫להלן ציטוט של משפטים נבחרים מתוך‬
‫שר החקלאות פועלת מועצה‪ ,‬שתפקידה‬       ‫בתקנים הנדרשים‪ .‬חלק מנזקים אלה‬      ‫הדוח השנתי על משק המים בישראל של‬
‫לייעץ לשר‪ .‬במועצת המים יש רוב לנציגי‬  ‫אינם ניתנים לתיקון‪ .‬כן נמשך בקצב‬
‫החקלאים‪ .‬מכאן שההחלטות המתקבלות‬       ‫מואץ זיהום מי המאגר במי ביוב‪ .‬כיום‬     ‫מבקר המדינה (מבקר המדינה‪:)1987 ,‬‬
‫במועצה מושפעות מאוד מהאינטרסים‬        ‫אין ודאות שניתן יהא לשקם את המאגר‬   ‫במשך שנים רבות הייתה שאיבת־יתר‬
‫של ציבור זה‪ .‬ניהול משק המים משנת‬      ‫ולשמר את מימיו בטיב מי שתייה בכל‬    ‫בכמויות גדולות ממאגרי מי התהום‪.‬‬
‫‪ 1970‬ואילך פגע בעתודות המים של‬                                            ‫עקב כך חסרים כיום (אוקטובר‪)1986 ,‬‬
‫ישראל כדי להיענות לצרכים מיידיים של‬                              ‫נפחו‪.‬‬    ‫במאגרים אלו מים בכמות כוללת של‬
‫החקלאות‪ .‬תיקון המצב הנוכחי יהיה‬       ‫דוחות רבים על מצבו של משק המים‬      ‫‪ 2‬מיליארד מטרים מעוקבים‪ .‬בכך נוצל‬
‫ממושך‪ ,‬יקר וקשה הן למשק המדינה‬        ‫הוגשו מאז ‪ 1970‬ועד היום לנציבי‬      ‫למעשה כל האוגר התפעולי של מאגר‬
‫והן למשתמשים במים‪ ,‬ובראש ובראשונה‬     ‫המים ולשרי החקלאות על ידי ועדות‬     ‫החוף ומאגר ההר‪ ,‬שהם מאגרי המים‬
                                      ‫מומחים רבות‪ ,‬שמונו על ידיהם לצורך‬
                         ‫לחקלאים‪.‬‬     ‫כך‪ .‬הביקורת העלתה שההמלצות לא‬                       ‫העיקריים במדינה‪.‬‬
‫מן הראוי כי שר החקלאות ונציבות המים‬   ‫יושמו‪ .‬שאיבת־היתר נמשכה‪ ,‬ובשנת‬      ‫מאגר מי התהום של שפלת החוף‬
‫יפעלו ללא דיחוי להבטחת ניהול יעיל של‬  ‫‪ 1986‬הגיע משק המים עד משבר‪ .‬ניהול‬   ‫תופעל זה כ־‪ 20‬שנה בצורה המסכנת‬
‫משק המים‪ ,‬תוך ערנות למתהווה וראיית‬    ‫משק המים בתקופה הנדונה היה לקוי‬     ‫את עתידו‪ .‬שאיבת־יתר מתמדת‬
‫הנולד‪ .‬כן דרושה פעולה תכליתית לתיקון‬                                      ‫הביאה לירידה חדה במפלסי מי התהום‬
‫נזקי העבר‪ .‬ככל שיוקדם בנקיטת הצעדים‬                             ‫ביותר‪.‬‬    ‫ולחדירה מואצת של מי ים מלוחים‪ .‬חלק‬

                 ‫הדרושים — כן ייטב‪.‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26