Page 21 - israel water resources
P. 21
חלק א :משק המים הישראלי בהשוואה לעולם 14
עצמאי ,מתברר ששאיבת־יתר מצומצמת התרחשה אף בראשית עשרות שנים (מבקר המדינה ;1990 ,1987 ,הוועדה לענייני
שנותיה של המדינה .במאגר מי התהום שמתחת למישור החוף, בקורת המדינה ;2000 ,ועדת החקירה הפרלמנטרית ;2002 ,ועדת
למשל ,ירדו המפלסים באופן חריף כבר בראשית שנות החמישים,
ובכמה מקומות אף אל מתחת למפלס הים התיכון .במאגרי מי החקירה הממלכתית.)2010 ,
התהום באזור הגליל המערבי והכרמל החלה שאיבת־היתר בתחילת הפרק מתואר בקצרה המצב הפיזי הקשה של
מאגרי המים העיליים והתת־קרקעיים והפגיעה הקשה בסביבה,
בראשית שנות השישים. כפי שהיה קיים בסוף המאה העשרים .בהמשך פרק זה מתוארת
שאיבת־היתר הגדילה את הגירעון בהדרגה ,והמפלסים בקצרה התשתית הפיזית הלקויה של מערכת אספקת המים כפי
הגיעו לשפל חסר תקדים בסוף שנות השמונים ,בעקבות שתי שהייתה קיימת באותן השנים .בסופו של הפרק מתואר המשבר
סדרות של שנות בצורת שכל אחת נמשכה שלוש שנים רצופות
( .)1991-1989 ,1986-1984כשאין רזרבות של מים ,התנודות הניהולי של משק המים ,שהוא כאמור גורם המפתח.
החריפות בכמויות הגשמים בין שנים ברוכות לשנים שחונות
החריפו את המצב ,ואכן בסוף שנות השמונים הגיע משק המים 2.2המשבר ההידרולוגי
עד משבר .הדוח הראשון של מבקר המדינה (השופט יעקב מלץ)
בנושא משק המים פורסם עוד בטרם הגיע המשבר לשיאו ,ובו שאיבת־היֶתר :רמת הביקוש למים ב־ 25השנים הראשונות
הזהיר המבקר מפני מצבו העגום של משק המים (מבקר המדינה,
.)1987הוא התריע על הידלדלות כמות המים במאגרים ,על של מדינת ישראל הייתה נמוכה מההיצע .בתקופה זו נבנו בכל
הידרדרות איכותם ועל מערכת הניהול הלקויה וקרא לנקוט הארץ מפעלי אספקת מים רבים שניצלו את הפוטנציאל הטבעי
(כמעט) במלואו ,והגידול בהיצע ענה על הגידול בביקוש .בסוף
צעדי שיקום מיידיים (מסגרת .2א). תקופה זו עמדו ההיצע והביקוש על כ־ 1.8מיליארד מטרים
משבר המים הוסיף והחריף והגיע לשיא חדש .הדוח מעוקבים לשנה בקירוב .משנות השבעים של המאה העשרים
השני של מבקר המדינה (השופטת מרים בן־פורת) בעניין משק פסק למעשה פיתוחם של מקורות מים חדשים בארץ והיצע
המים התפרסם שלוש שנים לאחר הדוח הראשון (בדצמבר המים הוקפא (אם כי פותחו מעט מים שוליים) ,ולעומתו
.)1990בדוח נכתב :״כתוצאה משאיבת־היתר ירדו המפלסים הביקוש למים הלך וגדל ,במיוחד עקב גידול האוכלוסייה (הראל
במאגרים ,הידלדלו לגמרי רזרבות המים (האוגר התפעולי) וחלה ואחרים .)1999 ,במשך 30השנים שלאחר מכן התפתחה בישראל
ירידה חמורה באיכות המים״ (מבקר המדינה .)1990 ,המבקרת שאיבת־יתר של מים (השאיבה גדולה מהמילוי הטבעי) במטרה
הדגישה שוב שהבעיה העיקרית היא הניהול הלקוי של משק להשלים את הפער ההולך וגדל בין הביקוש לבין ההיצע .תקופה
המים ,ותלתה את האשמה בהקצאת מים רבה מדי לצריכה זו מתאפיינת בירידת מפלסים מתמשכת ובחיסול הדרגתי של כל
חקלאית ,באופן שכלל הצריכה עולה על כמות המים המתחדשת רזרבות המים .ואולם ,כשבוחנים כל אחד ממאגרי המים באופן
מהגשמים באופן טבעי (בממוצע רב־שנתי) .המשבר הגיע לשיא
חדש בשנת ,1991המפלסים הגיעו לשפל חסר תקדים בכל
המים על מקורותיהם הם קניין המדינה. .2א .דוח מבקר המדינה משנת :1987
שר החקלאות ונציב המים הם המופקדים
מטעם המדינה על ניהול משק המים .ליד ניכר ממי המאגר אינם עומדים כיום להלן ציטוט של משפטים נבחרים מתוך
שר החקלאות פועלת מועצה ,שתפקידה בתקנים הנדרשים .חלק מנזקים אלה הדוח השנתי על משק המים בישראל של
לייעץ לשר .במועצת המים יש רוב לנציגי אינם ניתנים לתיקון .כן נמשך בקצב
החקלאים .מכאן שההחלטות המתקבלות מואץ זיהום מי המאגר במי ביוב .כיום מבקר המדינה (מבקר המדינה:)1987 ,
במועצה מושפעות מאוד מהאינטרסים אין ודאות שניתן יהא לשקם את המאגר במשך שנים רבות הייתה שאיבת־יתר
של ציבור זה .ניהול משק המים משנת ולשמר את מימיו בטיב מי שתייה בכל בכמויות גדולות ממאגרי מי התהום.
1970ואילך פגע בעתודות המים של עקב כך חסרים כיום (אוקטובר)1986 ,
ישראל כדי להיענות לצרכים מיידיים של נפחו. במאגרים אלו מים בכמות כוללת של
החקלאות .תיקון המצב הנוכחי יהיה דוחות רבים על מצבו של משק המים 2מיליארד מטרים מעוקבים .בכך נוצל
ממושך ,יקר וקשה הן למשק המדינה הוגשו מאז 1970ועד היום לנציבי למעשה כל האוגר התפעולי של מאגר
והן למשתמשים במים ,ובראש ובראשונה המים ולשרי החקלאות על ידי ועדות החוף ומאגר ההר ,שהם מאגרי המים
מומחים רבות ,שמונו על ידיהם לצורך
לחקלאים. כך .הביקורת העלתה שההמלצות לא העיקריים במדינה.
מן הראוי כי שר החקלאות ונציבות המים יושמו .שאיבת־היתר נמשכה ,ובשנת מאגר מי התהום של שפלת החוף
יפעלו ללא דיחוי להבטחת ניהול יעיל של 1986הגיע משק המים עד משבר .ניהול תופעל זה כ־ 20שנה בצורה המסכנת
משק המים ,תוך ערנות למתהווה וראיית משק המים בתקופה הנדונה היה לקוי את עתידו .שאיבת־יתר מתמדת
הנולד .כן דרושה פעולה תכליתית לתיקון הביאה לירידה חדה במפלסי מי התהום
נזקי העבר .ככל שיוקדם בנקיטת הצעדים ביותר. ולחדירה מואצת של מי ים מלוחים .חלק
הדרושים — כן ייטב.