Page 26 - israel water resources

‫פרק ‪ :2‬משבר המים בישראל ‪19‬‬

‫‪.2‬ג‪ .‬דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים משנת ‪:2002‬‬

‫המעורבות הממשלתית בהקצאות‬ ‫שלפיהן ״חקלאות בזבזנית״ היא‬ ‫לאחר ישיבות רבות של הוועדה נכתב‬
‫המים‪ .‬הרפורמה תכלול הקמת רשות‬ ‫שגרמה למשבר במשק המים ושאת‬ ‫בסיכום (ועדת החקירה הפרלמנטרית‪,‬‬
‫מקצועית עצמאית שתרכז תחת‬ ‫המשבר ניתן לפתור על ידי צמצום‬
‫אחריותה את כל הסמכויות במשק‬ ‫דרסטי בחקלאות או חיסולה‪ .‬בעיני‬ ‫‪:)2002‬‬
‫המים ותדאג לאסדרת משאבי המים‪.‬‬ ‫הוועדה יש לחקלאות ערך מדיני־‬ ‫משק המים נמצא זה יותר מ־‪30‬‬
‫‪ . 4‬לבצע שינוי יסודי בחוק המים שיעגן‬ ‫אסטרטגי־ציוני מעבר לתרומתה‬ ‫שנה במשבר עמוק ומתמשך‪ ,‬שהגיע‬
‫את הרפורמה הארגונית במשק המים‪.‬‬ ‫הכלכלית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין ספק שחלק‬ ‫לאחרונה לנקודה קריטית‪ .‬המשבר‬
‫‪ . 5‬לעודד חיסכון במים בכל השיטות‪:‬‬ ‫מקברניטי הסקטור החקלאי שגו וגרמו‬ ‫בא לידי ביטוי בהידלדלות מקורות‬
‫חינוך והסברה‪ ,‬סנקציות נגד בזבזני‬ ‫נזק לחקלאות ולחקלאים‪ ,‬כאשר‬ ‫המים‪ ,‬שגרמה לגירעון מצטבר של כ־‪2‬‬
‫מים‪ ,‬שימוש באביזרי חיסכון‪ ,‬תמריצים‬ ‫מנעו במשך שנים רבות שינוי בשיטת‬ ‫מיליארד מ״ק במאגרי המים הטבעיים‬
‫כלכליים לחיסכון במים וגינון שאינו‬ ‫מכסות המים ובשיטת תמחור המים‬ ‫של המדינה‪ .‬תוצאה עגומה ומדהימה‬
‫זאת היא פרי הבאושים של מחדל‬
‫״זולל מים״‪.‬‬ ‫לחקלאות‪.‬‬ ‫מתמשך של הממשלות בישראל‪ ,‬אשר‬
‫‪ .6‬יש להכין תוכנית אב לטווח רחוק במשק‬ ‫התעלמו מהכתובת הרשומה כבר‬
‫המים‪ ,‬ובכללה‪ :‬התפלת מי ים‪ ,‬התפלת‬ ‫להלן ציטוט משפטים נבחרים מהמלצות‬ ‫שנים רבות על הקיר‪ .‬המשבר לא נגרם‬
‫מים מליחים‪ ,‬מחזור שפכים‪ ,‬ביטול‬ ‫הוועדה‪:‬‬ ‫רק בגלל השינויים האקלימיים‪ ,‬שגרמו‬
‫הדרגתי של הקצאות המים והגדלת‬ ‫לירידה בכמות הממטרים‪ ,‬ואף לא בגלל‬
‫כושר הביצוע (הקמת מפעלי מים) של‬ ‫‪ .1‬להכריז על מצב חירום ולתקן תקנות‬ ‫העלייה החדה שחלה ב־‪ 50‬השנים‬
‫לשעת חירום‪ .‬בתקופת הביניים‪ ,‬עד‬ ‫האחרונות בהיקף האוכלוסין וברמת‬
‫גופים ציבוריים ופרטיים‪.‬‬ ‫שנת ‪ ,2006‬הממשלה תקים מתקני‬ ‫החיים‪ .‬ניהול יעיל ואחראי של משק‬
‫‪ . 7‬בניית עתודה מקצועית של מומחי מים‬ ‫המים יכול היה למנוע את המשבר‬
‫ישראלים באמצעות האוניברסיטאות‬ ‫התפלה בהיקף של ‪ 400‬מלמ״ש‪.‬‬ ‫על ידי מציאת פתרונות יצירתיים לכל‬
‫‪ . 2‬יש לשנות את תעריף המים לחקלאות‪.‬‬ ‫הבעיות‪ .‬הוועדה דוחה את הטענה‬
‫ומכוני המחקר‪.‬‬ ‫‪ .3‬לבצע רפורמה ארגונית במשק‬
‫המים במטרה לצמצם או לבטל את‬

‫בין שני סוגי המים במקומו הטבעי והיציב‪ .‬ואולם‪ ,‬כשמפלסי‬ ‫לדאבוננו‪ ,‬למרות המודעות לצורך באגירה רב־שנתית‪,‬‬
‫המים השפירים יורדים‪ ,‬מתחילה תנועה תת־קרקעית של המים‬ ‫דבר לא נעשה ליצירת אוגר זה או לשמירתו במשך עשרות‬
‫המלוחים אל אזורי השאיבה של המים השפירים‪ .‬התנועה אומנם‬ ‫שנים‪ .‬בראשיתה של המאה העשרים ואחת‪ ,‬לא זו בלבד שלא‬
‫איטית‪ ,‬אך במשך השנים היא גדלה והופכת לתנועה ניכרת‪,‬‬ ‫הייתה כל כמות מים רזרבית עבור שנות בצורת אפשריות‪,‬‬
‫ובהדרגה יוצאות מכלל פעולה בארות המים הנמצאות בשולי‬ ‫אלא כל המאגרים התרוקנו (הגיעו לקווים אדומים) ונוצר חוסר‬
‫מים אפילו עבור הצריכה השוטפת המקוצצת (גולני‪ .)1999 ,‬כאן‬
‫האקווה‪.‬‬ ‫ראוי להדגיש פעם נוספת ששנות בצורת אינן באות בהפתעה‪,‬‬
‫הגורם השני להמלחת האקוות בארץ הוא הפעילות‬ ‫אלא הן תופעות נורמליות ושכיחות באזור האקלימי שבו שוכנת‬
‫האנושית המתרחשת על פני השטח‪ .‬השקיית השדות החקלאיים‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ועל כן ההיערכות לקראתן חייבת להיות דבר‬
‫במי כינרת (שמליחותם גבוהה מזו של מי האקוות) ובמי קולחים‬ ‫שבשגרה‪ .‬מקבלי ההחלטות במשק המים אינם יכולים להסיר‬
‫(מי שפכים מטוהרים)‪ ,‬דליפת שפכים ביתיים ותעשייתיים‪ ,‬דליפה‬ ‫מעליהם אחריות ולטעון שהבצורת באה ב״הפתעה״ וגרמה‬
‫ממזבלות ועוד‪ ,‬כל אלה גורמות להמלחתם של נפחי מים רדודים‪,‬‬
‫למשבר המים‪.‬‬
‫ההולכים וגדלים במשך הזמן‪.‬‬
‫להלן נתונים מספריים המלמדים על קצב ההמלחה‬ ‫תהליכי המלחה‪ :‬תהליכי המלחה התרחשו באקוות החוף‪,‬‬
‫(השירות ההידרולוגי‪ .)2013 ,‬מליחות המים באקוות החוף‬
‫הוכפלה במשך ‪ 50‬השנים האחרונות‪ .‬ריכוז הכלוריד עלה‬ ‫באקוות ההר ובאקוות האחרות בישראל‪ ,‬והם מפורטים בפרקים‬
‫בממוצע מ־‪ 100‬מילי־גרמים כלוריד בליטר (מגכ״ל) עד ל־‪200‬‬ ‫‪ 9 ,8‬ו־‪ ,10‬בהתאמה‪ .‬המכנה המשותף לכולם הוא ששאיבת־היתר‬
‫מגכ״ל בקירוב (איור ‪ ,)2.5‬ובו בזמן הוכפל כמובן ריכוזם של‬ ‫היא הגורם העיקרי להמלחה‪ .‬הסיבה היא שמי התהום השפירים‬
‫יתר היונים העיקריים (סידן‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬גופרה‪,‬‬ ‫בכל אחד מהמאגרים התת־קרקעיים נמצאים במגע עם מי תהום‬
‫פחמה ועוד)‪ .‬מים שמליחותם מעל ‪ 250‬מגכ״ל אינם מתאימים‬ ‫מלוחים‪ .‬כאשר נשמרים מפלסי המים השפירים ברמה המותרת‬
‫להשקיה של מרבית הגידולים החקלאיים‪ ,‬ומים שמליחותם מעל‬ ‫(בהתאם להגדרות הקווים האדומים המקוריים)‪ ,‬נשאר המגע‬