Page 31 - israel water resources

‫‪ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬ ‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪2.10 24‬‬
‫‪ĘīĎĚ‬‬
‫‪100 - 0‬‬ ‫‪ĦĕĎđĘđĕč ěĢĚē ĦėĕĤĢ‬‬ ‫‪ďđĤē‬‬
‫‪ĘīĎĚ‬‬
‫‪500- 100‬‬ ‫‪10 - 0‬‬
‫‪1000 - 500‬‬ ‫‪30 -10‬‬
‫‪ęĕĤēČĐ Ęė‬‬
‫‪100 - 30‬‬
‫‪ěđĒĘĕē-ěĚĞĜ‬‬ ‫‪ęĕĤēČĐ Ęė‬‬‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬ ‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬
‫‪ĕĤđĠĕĢ-ěđĥĕģ‬‬
‫‪ěđĒĘĕē-ěĚĞĜ‬‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ĐĕĘď‬‬ ‫‪ĕĤđĠĕĢ-ěđĥĕģ‬‬‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬
‫‪ęĕĜĕĜĦ‬‬
‫‪ĐĤďē‬‬ ‫‪ĐĕĘď‬‬
‫‪ęĕĜĕĜĦ‬‬
‫‪ĤďĜĝėĘČ‬‬ ‫‪ďđĤē ĐĤďē‬‬
‫‪ĤďĜĝėĘČ‬‬

‫‪ěđĘĕĕČ‬‬ ‫‪ęĕĕĚđĤďĐ đĕĘčđĕđ ěďĤĕĐ‬‬ ‫‪ěđĘĕĕČ‬‬ ‫‪ęĕĕĚđĤďĐ đĕĘčđĕđ ěďĤĕĐ‬‬
‫‪ģĤđĥ‬‬ ‫‪ģĤđĥ‬‬
‫‪ĥĕėĘ‬‬ ‫‪ĥĕėĘ‬‬

‫‪ĐĚģĥ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬ ‫‪ĐĚģĥ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬
‫‪ĤđĥčĐ‬‬ ‫‪ĤđĥčĐ‬‬

‫‪0 Ě"ģ 40‬‬ ‫‪0 Ě"ģ 40‬‬

‫איור ‪ :2.10‬ריכוז הכלוריד (מגכ״ל) והעומס האורגני (צריכת חמצן ביולוגי במג״ר לליטר) בנחלי ישראל באביב ‪( 2000‬קשת‪ .)2001 ,‬הממצאים מעידים‬
‫על המלחת מי הנחלים וזיהומם‪.‬‬

‫(בימי הקיץ החמים) לא היו במקומות אחדים מים בברזים‪ ,‬כמו‬ ‫העירונית של כל בני האדם הגרים בין הים התיכון לבין הירדן‬
‫במדינות העולם השלישי‪.‬‬ ‫הייתה אמורה לגדול במשוקלל ב־‪ 85%‬במשך ‪ 20‬שנים‪ ,‬היינו‬

‫כדי להדגים את המחסור במערכות התשתית‪ ,‬להלן פירוט‬ ‫תוספת שנתית של ‪ 3.2%‬בממוצע‪.‬‬
‫על אודות אספקת המים לעיר הבירה‪ ,‬לירושלים‪ .‬בשנת ‪1993‬‬ ‫המשמעות המעשית של תחזיות אלו הייתה שבכל שנה‬
‫נחנך קו צינור המים הרביעי לירושלים‪ .‬יכולת ההולכה המרבית‬ ‫היה צריך להרחיב את מערכות אספקת המים‪ ,‬היינו להקים קווי‬
‫באמצעות ארבעת הקווים הועמדה אז על ‪ 100‬מלמ״ש‪ .‬התכנון‬ ‫הולכה‪ ,‬משאבות‪ ,‬בריכות אגירה וקווי חלוקה לצרכנים החדשים‪.‬‬
‫היה שארבעת קווי המים ימלאו את הצרכים של העיר וסביבתה‬ ‫לאור האמור‪ ,‬במגזר הישראלי בלבד היה צריך להרחיב כל שנה‬
‫עד שנת ‪( 2010‬בשנת ‪ 1988‬צריכת המים בירושלים וסביבתה‬ ‫בכמות השווה ל־‪ 2.4%‬מהקיים‪ .‬איחור בבניית מערכות התשתית‬
‫עמדה על ‪ 62‬מלמ״ש‪ ,‬ולפי התחזית שהוכנה אז היה הביקוש‬ ‫היה אמור להביא למחסור במים באזורים שהאוכלוסייה בהם‬
‫אמור להגיע בשנת ‪ 2000‬עד ל־‪ 83‬מלמ״ש‪ ,‬ובשנת ‪ 2010‬ל־‪95‬‬ ‫גדלה בלי גיבוי במערכות תשתית של מים‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬במגזר‬
‫מלמ״ש)‪ .‬ואולם‪ ,‬התחזיות לא התממשו‪ .‬הגידול בצריכת המים‬ ‫הפלסטיני היה דרוש קצב פיתוח של ‪ 7%‬בשנה‪ .‬באשר לכלל‬
‫בירושלים ובסביבתה היה מעל ומעבר לכל תחזית (טבלה ‪,)2.1‬‬ ‫האוכלוסייה היושבת בין הים לירדן‪ ,‬קצב הפיתוח השנתי היה‬
‫וכבר בשנת ‪ 2000‬הגיעה מערכת ההובלה (ארבעת הקווים‬ ‫צריך להיות ‪ 3.2%‬מהקיים‪ .‬אף על פי שתחזיות הגידול לא‬
‫ביחד) לקצה גבול היכולת שלה (‪ 103‬מלמ״ש)‪ ,‬ונוצר צורך מיידי‬ ‫התממשו במלואן (במיוחד במגזר הפלסטיני)‪ ,‬בפועל היה קצב‬
‫בהנחת צינור אספקת מים חמישי לירושלים‪ .‬הסיבות לגידול‬ ‫הפיתוח נמוך לאין שיעור‪ .‬בראשית המאה העשרים ואחת היו‬
‫המהיר בביקוש למים היו רבות‪ .‬העיר מעלה אדומים‪ ,‬שהתבססה‬ ‫לפיכך אזורים אחדים שהתשתית בהם לקתה בחסר באופן חמור‪:‬‬
‫על קידוחי המים של מדבר יהודה (הרודיון ושדמה)‪ ,‬התחברה‬ ‫הגליל המערבי‪ ,‬חוף הכרמל‪ ,‬סביבת ים המלח‪ ,‬המטרופולין של‬
‫למערכת הירושלמית‪ ,‬מאחר שהקידוחים במדבר יהודה הועברו‬ ‫ירושלים ויהודה ושומרון (הן היישובים הישראליים והן הערים‬
‫(בהתאם להסכם אוסלו) לשימוש הפלסטינים בבית לחם‬ ‫והכפרים הפלסטיניים)‪ .‬התוצאה הייתה שבשעות צריכת שיא‬