Page 34 - israel water resources
P. 34
פרק :2משבר המים בישראל 27
הסביבה היה אחראי על מניעת זיהום מים ועל רשויות הנחלים. בין תפיסות העולם בכל סוגיה חדשה העולה על סדר היום
משרד הפנים היה מופקד על נושא טיהור הביוב ,על מנהלות הציבורי ,מכיוון שרק כך תוכל להיות ביניהן הפריה הדדית.
הביוב ,על תקצוב הרשויות המקומיות ,האחראיות על מכוני התוצאה המעשית של המאבקים היא שביל זהב כלשהו ה ַמפנה
הטיפול בביוב ,ועל עלויות המים במגזר העירוני .משרד הבריאות את המשאבים הלאומיים למשימות החשובות יותר .לאמיתו של
היה אחראי על איכות מי השתייה של הציבור .משרד האוצר דבר ,מדינת ישראל אינה שונה במובן זה מיתר מדינות העולם,
היה המשפיע העיקרי על משק המים ,וזאת בהקצאת תקציבים שהרי אף בהן מתקיימים מאבקים בלתי פוסקים בין אידאולוגיות
לגופים השונים ובקביעת מחיר המים .משרדי החוץ והביטחון חברתיות ,תפיסות כלכליות וגישות ירוקות .מתברר אפוא שהפגם
היו אחראים ,כל עוד אין שלום בין ישראל לשכנותיה ,על תוכניות הקשה ביותר של משק המים הישראלי היה מערכת הניהול שלא
המים המשותפות עם המדינות השכנות .חברת ״מקורות״ סיפקה הייתה מסוגלת לקבל החלטות ולהכריע בין הגישות .הפיצול
65%מהמים במדינת ישראל ,תחזקה את המפעלים ובנתה הרב בין הגורמים האחראים על משק המים השבית את יכולת
מפעלים חדשים ,ויתר 35%מהמים סופקו על ידי אגודות מים
אחרות ומפיקים פרטיים .פיצול הסמכויות וניגודי האינטרסים קבלת ההחלטות.
בין זרועות השלטון פגעו ביכולת לקבל החלטות ובפועל הביאו
לשיתוק .הטיפול במים לא היה בידי גורם שליטה אחד שיכול האחריות על משק המים :זרועות השלטון המעורבות במשק
היה לבצע רפורמות (הראל ואחרים ,)1999 ,וההידרדרות נמשכה
המים בישראל היו רבות ,והסמכויות היו מפוצלות ביניהן (איור
עשרות שנים והגיעה עד משבר. .)2.11משרד התשתיות הלאומיות היה אחראי על משק המים
וביצע זאת באמצעות נציבות המים .נציבות המים הייתה
מנגנון הנטרול ההדדי :ההכרה שמשבר המים בישראל נובע אחראית על ביצוע חוק המים ,קבעה את מסגרת השימוש במים
והקימה מפעלי מים .משרד החקלאות קבע את חלוקת המים
בבסיסו מניהול לקוי של משק המים הובעה לראשונה על ידי במגזר החקלאי והיה אחראי על רשויות הניקוז .המשרד להגנת
אנשי המקצוע (,)Galnoor, 1978; Sadan and Ben-Zvi, 1987
והדבר אובחן באופן מפורש בדוחות מבקרי המדינה (מבקר 2.11
המדינה 1987 ,ו־ )1990והודגש ביתר שאת בדוחות המקצועיים
(למשל ,ארלוזורוב ,1997 ,הראל ואחרים )1999 ,ובדוחות ĦĝĜėĐ
של ועדות הכנסת (מסגרות .2א.2 ,ב) ושל ועדת החקירה
הפרלמנטרית (מסגרת .2ג) .להלן סקירה תמציתית של עשר ĐĘĥĚĚĐ
סוגיות שנחו שנים רבות על שולחנם של מנהלי משק המים
והמתינו להכרעה .בסוגיות אלו ,שהיו נתונות במחלוקת תמידית, ġđēĐ 'Ě ďĤĥĚ ďĤĥĚ ďĤĥĚ ĦđėĕČĘ 'Ě ďĤĥĚ
לא התקבלו החלטות ,מאחר שלא הייתה רשות אחת היכולה ěđēĔĕčĐđ ĦđČĘģēĐ ĤĢđČĐ ęĕĜĠĐ ĐčĕčĝĐ ĦđČĕĤčĐ
לאכוף את רצונה על האחרות ,ומאחר שכל רשות הייתה חלשה
מכדי ליישם את מדיניותה ,ובו בזמן הייתה חזקה מספיק כדי ĦđĤđģĚ ĦđĕĜĕďĚ ĦČĢģĐ ěđĜėĦ ěđĔĘĥ ĐĤĕĚĥ ĦđĜģĦ
ęĕĥđĚĕĥđ ĦĕČĘģē ęĕčČĥĚ ĕĢĤČ ĕĚđģĚ ĦđėĕČ ĘĞ ĦđČĕĤčĐ
להתנגד ליוזמות אחרות. ęĕĕĜđĢĕē ĐĕģĥĐ ĦđĕĜĕďĚđ ĕĒđēĚđ ĦđĤđģĚ
ęĕĚ ĤĕēĚđ ęĕĤĕēĚ
.1מחיר המים :משרד האוצר דרש להעלות את המחיר ęĕĚĐ
לחקלאים ולהביא לקיצוץ מרצון של ענפים לא כדאיים. ďĤĥĚ
כך למשל ,בשנת ,2000העלאת המחיר מ־ 80אגורות ל־90 ĦđĕĦĥĦĐ
אגורות למ״ק (כשעלות ההפקה הייתה 1.20שקלים למ״ק)
עשויה הייתה להביא לחיסכון של 200מלמ״ש .משרד ĦĢĞđĚ ĦđčĕĢĜ ĦđĤđģĚ
החקלאות סירב במשך עשרות שנים להעלות את המחירים, ęĕĚĐ ęĕĚĐ Ě"Ğč
ובאמצעות כוחו של הלובי החקלאי בוועדת הכספים ĦđĕĜĕďĚĘ ġđĞĕĕ ģĥĚ ĘđĐĕĜ ēđĦĕĠ
בכנסת ,החקלאים ניצחו .עם זאת לפעמים הצליח משרד ęĕĚĐ ĕĤĕēĚ čđĕčĐđ ęĕĚĐ ĘđĞĠĦđ
האוצר במאבקו ומחיר המים עלה באופן חלקי. ęĕĥĚĦĥĚĐ ęĕĤĒĎĚĐ ĐĕĚďģČ
ĤģēĚđ
.2מכסות המים לחקלאים :משרד התשתיות הלאומיות
ĞčĔ ĐĕĕĥĞĦ ĕĜđĤĕĞ ĥđĚĕĥ ĦđČĘģē
דרש לקצץ במכסות המים (מבלי לשנות את מחירן) ğđĜđ ĕĦĕčđ ĕĤđčĕĢ ĦđčĥĕĕĦĐ
בגלל המחסור המתמשך במים ,ומשרד החקלאות סירב.
הוויכוחים התעוררו בכל שנה מחדש .במשך עשרות שנים ĤđčĕĢĐ
גלשו הוויכוחים לסוגיית הפיצויים .בדרך כלל הסתיימו
הוויכוחים בניצחון החקלאים בזכות שתי טענות :האדמות איור :2.11סכמה של הגופים הרבים ,חלקם בעלי אינטרסים מנוגדים,
המעובדות שומרות על אדמות הלאום ומונעות פלישה שטיפלו במשק המים .פיצול הסמכויות השבית את יכולת קבלת
בלתי חוקית לתוכן (האידאולוגיה הציונית) ,והאדמות ההחלטות וגרם למשבר הניהולי (הראל ואחרים.)1999 ,
המעובדות שומרות על הריאות הירוקות (המגמה הירוקה).
.3מדיניות חקלאית :משרד הביטחון היה מעוניין לסייע
למושבי גבול הצפון המצויים במצוקה ביטחונית ,ומשרד
העבודה היה מעוניין לסייע למושבי הנגב מוכי האבטלה.
הסיוע בא לידי ביטוי בהרחבה של שטחי החקלאות בשני