Page 34 - israel water resources
P. 34

‫פרק ‪ :2‬משבר המים בישראל ‪27‬‬

‫הסביבה היה אחראי על מניעת זיהום מים ועל רשויות הנחלים‪.‬‬            ‫בין תפיסות העולם בכל סוגיה חדשה העולה על סדר היום‬
‫משרד הפנים היה מופקד על נושא טיהור הביוב‪ ,‬על מנהלות‬               ‫הציבורי‪ ,‬מכיוון שרק כך תוכל להיות ביניהן הפריה הדדית‪.‬‬
‫הביוב‪ ,‬על תקצוב הרשויות המקומיות‪ ,‬האחראיות על מכוני‬               ‫התוצאה המעשית של המאבקים היא שביל זהב כלשהו ה ַמפנה‬
‫הטיפול בביוב‪ ,‬ועל עלויות המים במגזר העירוני‪ .‬משרד הבריאות‬         ‫את המשאבים הלאומיים למשימות החשובות יותר‪ .‬לאמיתו של‬
‫היה אחראי על איכות מי השתייה של הציבור‪ .‬משרד האוצר‬                ‫דבר‪ ,‬מדינת ישראל אינה שונה במובן זה מיתר מדינות העולם‪,‬‬
‫היה המשפיע העיקרי על משק המים‪ ,‬וזאת בהקצאת תקציבים‬                ‫שהרי אף בהן מתקיימים מאבקים בלתי פוסקים בין אידאולוגיות‬
‫לגופים השונים ובקביעת מחיר המים‪ .‬משרדי החוץ והביטחון‬              ‫חברתיות‪ ,‬תפיסות כלכליות וגישות ירוקות‪ .‬מתברר אפוא שהפגם‬
‫היו אחראים‪ ,‬כל עוד אין שלום בין ישראל לשכנותיה‪ ,‬על תוכניות‬        ‫הקשה ביותר של משק המים הישראלי היה מערכת הניהול שלא‬
‫המים המשותפות עם המדינות השכנות‪ .‬חברת ״מקורות״ סיפקה‬              ‫הייתה מסוגלת לקבל החלטות ולהכריע בין הגישות‪ .‬הפיצול‬
‫‪ 65%‬מהמים במדינת ישראל‪ ,‬תחזקה את המפעלים ובנתה‬                    ‫הרב בין הגורמים האחראים על משק המים השבית את יכולת‬
‫מפעלים חדשים‪ ,‬ויתר ‪ 35%‬מהמים סופקו על ידי אגודות מים‬
‫אחרות ומפיקים פרטיים‪ .‬פיצול הסמכויות וניגודי האינטרסים‬                                                               ‫קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫בין זרועות השלטון פגעו ביכולת לקבל החלטות ובפועל הביאו‬
‫לשיתוק‪ .‬הטיפול במים לא היה בידי גורם שליטה אחד שיכול‬              ‫האחריות על משק המים‪ :‬זרועות השלטון המעורבות במשק‬
‫היה לבצע רפורמות (הראל ואחרים‪ ,)1999 ,‬וההידרדרות נמשכה‬
                                                                  ‫המים בישראל היו רבות‪ ,‬והסמכויות היו מפוצלות ביניהן (איור‬
                                   ‫עשרות שנים והגיעה עד משבר‪.‬‬     ‫‪ .)2.11‬משרד התשתיות הלאומיות היה אחראי על משק המים‬
                                                                  ‫וביצע זאת באמצעות נציבות המים‪ .‬נציבות המים הייתה‬
‫מנגנון הנטרול ההדדי‪ :‬ההכרה שמשבר המים בישראל נובע‬                 ‫אחראית על ביצוע חוק המים‪ ,‬קבעה את מסגרת השימוש במים‬
                                                                  ‫והקימה מפעלי מים‪ .‬משרד החקלאות קבע את חלוקת המים‬
‫בבסיסו מניהול לקוי של משק המים הובעה לראשונה על ידי‬               ‫במגזר החקלאי והיה אחראי על רשויות הניקוז‪ .‬המשרד להגנת‬
‫אנשי המקצוע (‪,)Galnoor, 1978; Sadan and Ben-Zvi, 1987‬‬
‫והדבר אובחן באופן מפורש בדוחות מבקרי המדינה (מבקר‬                                                                                       ‫‪2.11‬‬
‫המדינה‪ 1987 ,‬ו־‪ )1990‬והודגש ביתר שאת בדוחות המקצועיים‬
‫(למשל‪ ,‬ארלוזורוב‪ ,1997 ,‬הראל ואחרים‪ )1999 ,‬ובדוחות‬                                                     ‫‪ĦĝĜėĐ‬‬
‫של ועדות הכנסת (מסגרות ‪.2‬א‪.2 ,‬ב) ושל ועדת החקירה‬
‫הפרלמנטרית (מסגרת ‪.2‬ג)‪ .‬להלן סקירה תמציתית של עשר‬                                                      ‫‪ĐĘĥĚĚĐ‬‬
‫סוגיות שנחו שנים רבות על שולחנם של מנהלי משק המים‬
‫והמתינו להכרעה‪ .‬בסוגיות אלו‪ ,‬שהיו נתונות במחלוקת תמידית‪,‬‬          ‫‪ġđēĐ 'Ě ďĤĥĚ‬‬               ‫‪ďĤĥĚ‬‬               ‫‪ďĤĥĚ ĦđėĕČĘ 'Ě ďĤĥĚ‬‬
‫לא התקבלו החלטות‪ ,‬מאחר שלא הייתה רשות אחת היכולה‬                  ‫‪ěđēĔĕčĐđ ĦđČĘģēĐ ĤĢđČĐ‬‬                        ‫‪ęĕĜĠĐ‬‬         ‫‪ĐčĕčĝĐ ĦđČĕĤčĐ‬‬
‫לאכוף את רצונה על האחרות‪ ,‬ומאחר שכל רשות הייתה חלשה‬
‫מכדי ליישם את מדיניותה‪ ,‬ובו בזמן הייתה חזקה מספיק כדי‬              ‫‪ĦđĤđģĚ‬‬          ‫‪ĦđĕĜĕďĚ‬‬   ‫‪ĦČĢģĐ‬‬            ‫‪ěđĜėĦ‬‬    ‫‪ěđĔĘĥ‬‬   ‫‪ĐĤĕĚĥ‬‬     ‫‪ĦđĜģĦ‬‬
                                                                  ‫‪ęĕĥđĚĕĥđ‬‬         ‫‪ĦĕČĘģē‬‬    ‫‪ęĕčČĥĚ‬‬           ‫‪ĕĢĤČ‬‬     ‫‪ĕĚđģĚ‬‬  ‫‪ĦđėĕČ ĘĞ‬‬  ‫‪ĦđČĕĤčĐ‬‬
                                           ‫להתנגד ליוזמות אחרות‪.‬‬  ‫‪ęĕĕĜđĢĕē‬‬         ‫‪ĐĕģĥĐ‬‬     ‫‪ĦđĕĜĕďĚđ‬‬         ‫‪ĕĒđēĚđ‬‬          ‫‪ĦđĤđģĚ‬‬
                                                                                  ‫‪ęĕĚ ĤĕēĚđ‬‬  ‫‪ęĕĤĕēĚ‬‬
‫‪ 	.1‬מחיר המים‪ :‬משרד האוצר דרש להעלות את המחיר‬                                                                                  ‫‪ęĕĚĐ‬‬

‫לחקלאים ולהביא לקיצוץ מרצון של ענפים לא כדאיים‪.‬‬                                                         ‫‪ďĤĥĚ‬‬
‫כך למשל‪ ,‬בשנת ‪ ,2000‬העלאת המחיר מ־‪ 80‬אגורות ל־‪90‬‬                                                       ‫‪ĦđĕĦĥĦĐ‬‬
‫אגורות למ״ק (כשעלות ההפקה הייתה ‪ 1.20‬שקלים למ״ק)‬
‫עשויה הייתה להביא לחיסכון של ‪ 200‬מלמ״ש‪ .‬משרד‬                                   ‫‪ĦĢĞđĚ‬‬                     ‫‪ĦđčĕĢĜ‬‬               ‫‪ĦđĤđģĚ‬‬
‫החקלאות סירב במשך עשרות שנים להעלות את המחירים‪,‬‬                                 ‫‪ęĕĚĐ‬‬                     ‫‪ęĕĚĐ‬‬                  ‫‪Ě"Ğč‬‬
‫ובאמצעות כוחו של הלובי החקלאי בוועדת הכספים‬                                 ‫‪ĦđĕĜĕďĚĘ ġđĞĕĕ‬‬             ‫‪ģĥĚ ĘđĐĕĜ‬‬               ‫‪ēđĦĕĠ‬‬
‫בכנסת‪ ,‬החקלאים ניצחו‪ .‬עם זאת לפעמים הצליח משרד‬                               ‫‪ęĕĚĐ ĕĤĕēĚ‬‬                ‫‪čđĕčĐđ ęĕĚĐ‬‬            ‫‪ĘđĞĠĦđ‬‬

             ‫האוצר במאבקו ומחיר המים עלה באופן חלקי‪.‬‬                              ‫‪ęĕĥĚĦĥĚĐ ęĕĤĒĎĚĐ‬‬                                    ‫‪ĐĕĚďģČ‬‬
                                                                                                                                      ‫‪ĤģēĚđ‬‬
‫‪ 	.2‬מכסות המים לחקלאים‪ :‬משרד התשתיות הלאומיות‬
                                                                            ‫‪ĞčĔ‬‬              ‫‪ĐĕĕĥĞĦ‬‬             ‫‪ĕĜđĤĕĞ ĥđĚĕĥ‬‬  ‫‪ĦđČĘģē‬‬
‫דרש לקצץ במכסות המים (מבלי לשנות את מחירן)‬                                  ‫‪ğđĜđ‬‬                                ‫‪ĕĦĕčđ ĕĤđčĕĢ‬‬  ‫‪ĦđčĥĕĕĦĐ‬‬
‫בגלל המחסור המתמשך במים‪ ,‬ומשרד החקלאות סירב‪.‬‬
‫הוויכוחים התעוררו בכל שנה מחדש‪ .‬במשך עשרות שנים‬                                                      ‫‪ĤđčĕĢĐ‬‬
‫גלשו הוויכוחים לסוגיית הפיצויים‪ .‬בדרך כלל הסתיימו‬
‫הוויכוחים בניצחון החקלאים בזכות שתי טענות‪ :‬האדמות‬                 ‫איור ‪ :2.11‬סכמה של הגופים הרבים‪ ,‬חלקם בעלי אינטרסים מנוגדים‪,‬‬
‫המעובדות שומרות על אדמות הלאום ומונעות פלישה‬                            ‫שטיפלו במשק המים‪ .‬פיצול הסמכויות השבית את יכולת קבלת‬
‫בלתי חוקית לתוכן (האידאולוגיה הציונית)‪ ,‬והאדמות‬                               ‫ההחלטות וגרם למשבר הניהולי (הראל ואחרים‪.)1999 ,‬‬
‫המעובדות שומרות על הריאות הירוקות (המגמה הירוקה)‪.‬‬

‫‪ 	.3‬מדיניות חקלאית‪ :‬משרד הביטחון היה מעוניין לסייע‬

‫למושבי גבול הצפון המצויים במצוקה ביטחונית‪ ,‬ומשרד‬
‫העבודה היה מעוניין לסייע למושבי הנגב מוכי האבטלה‪.‬‬
‫הסיוע בא לידי ביטוי בהרחבה של שטחי החקלאות בשני‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39