Page 27 - israel water resources
P. 27

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬                                                                                                               ‫‪20‬‬

‫על פני השטח תבוא לידי ביטוי בעוד שנים רבות‪ .‬בסיכום‪ ,‬מי‬            ‫‪ 400‬מגכ״ל אינם ראויים לשימוש עירוני בישראל‪ .‬גם באקוות‬‫‪(ĘīĎĚ ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬
‫התהום הלכו והמליחו בכל המאגרים הטבעיים‪ ,‬ומסתבר שהם‬                ‫חוף הכרמל הוכפלה המליחות‪ ,‬אך שם עלה הריכוז מ־‪ 300‬מגכ״ל‬
‫ימשיכו להמליח בעתיד‪ .‬בראשית המאה העשרים ואחת נדמה‬                 ‫עד ל־‪ 600‬מגכ״ל בקירוב‪ .‬בחוף הגליל עלתה מליחות מי התהום‬
                                                                  ‫בקצב חריף יותר‪ ,‬מ־‪ 150‬מגכ״ל עד ‪ 350‬מגכ״ל בקירוב‪ .‬באקוות‬
                                   ‫היה שהתהליך איבד כל שליטה‪.‬‬     ‫ההרריות עלתה המליחות במתינות בהשוואה לאקוות החופיות‪.‬‬
‫המלחת הכינרת שונה מהותית מהמלחת האקוות‪ ,‬כיוון‬                     ‫עם זאת יש אגנים שהמליחות בהם עלתה באופן חמור‪ :‬באגן‬
‫שבה ננקטו כמה פעולות שנועדו להקטין את תשומת המלח‬                  ‫הדרומי של אקוות ירקון–תנינים (מ־‪ 190‬ל־‪ 250‬מגכ״ל בקירוב)‪,‬‬
‫לאגם‪ ,‬והן אכן זכו להצלחה של ממש (פרק ‪ .)7.4‬עם זאת פעולות‬          ‫באקוות הגליל המערבי (מ־‪ 80‬ל־‪ 160‬מגכ״ל) ובדומה לכך גם‬
‫אלו אינן מספיקות‪ ,‬שהרי מליחותם של מי הכינרת עולה כיום על‬          ‫באקוות שבצפון הנגב‪ .‬נוסף על כך יש כיסים שבהם הייתה‬
‫המליחות (הממוצעת) של כל האקוות‪ ,‬ודרושות פעולות רבות‬               ‫עלייה חדה במליחות‪ ,‬כגון במרכז אקוות ירקון–תנינים (בין‬
                                                                  ‫בית שמש לרמלה)‪ ,‬עד לרמה של ‪ 400‬מגכ״ל‪ .‬עלייה חריפה‬
                                ‫נוספות כדי להקטין את מליחותם‪.‬‬     ‫במיוחד במליחות מי התהום נצפתה בעמק יזרעאל‪ ,‬שם עלה‬

‫תהליכי זיהום‪ :‬תהליכי הזיהום שהתרחשו בכינרת‪ ,‬באקוות‬                             ‫ריכוז הכלוריד פי חמישה במשך ‪ 50‬שנה (איור ‪.)2.6‬‬
                                                                  ‫תהליך ההמלחה יימשך ללא ספק בעשרות השנים הבאות‪,‬‬
‫החוף‪ ,‬באקוות ההר ובאקוות האחרות מפורטים בפרקים ‪,8 ,7‬‬              ‫אפילו יינקטו היום כל הפעולות הדרושות להפסקת ההמלחה‪.‬‬
‫‪ 9‬ו־‪ ,10‬בהתאמה‪ .‬המכנה המשותף לתהליכים אלו הוא הגורם‬               ‫הסיבה היא שבאזור הבלתי רווי‪ ,‬בין פני השטח לבין פני מי‬
‫האנושי‪ ,‬כמו בתהליכי ההמלחה‪ .‬תהליכי הזיהום נגרמים‬                  ‫התהום‪ ,‬מצוי מאגר עצום של מלחים‪ ,‬המחלחל באיטיות כלפי‬
‫במישרין על ידי האדם עקב דליפת המזהמים אל מקורות המים‪,‬‬             ‫מטה‪ .‬מאגר זה מכונה ״פצצת הזמן״ של האזור הבלתי רווי‬
‫בניגוד לתהליכי ההמלחה הנגרמים בעקיפין משאיבת־היתר‬                 ‫(מרכדו ואחרים‪ .)1975 ,‬התהליכים המתרחשים במאגרי מי‬
‫(הגוררת אחריה ירידת מפלסים ובעקבותיה תנועת תמלחות‬                 ‫התהום איטיים בטבעם‪ ,‬ועל כן עצירתן של פעולות ההמלחה‬
‫טבעיות לכיוון אזורי השאיבה)‪ .‬חומרי הזיהום דולפים מפני‬
‫השטח אל מקורות המים לפעמים בגלל הזנחה ורשלנות‪ ,‬אך‬                        ‫‪240‬‬
‫לעיתים גם במודע ובחוסר אכפתיות‪ .‬באקוות החוף יצאו מכלל‬                    ‫‪220‬‬
‫שימוש נפחי מים גדולים עקב הצטברות חנקות‪ ,‬דטרגנטים‬                        ‫‪200‬‬
‫(חומרי סבון)‪ ,‬דלקים‪ ,‬מתכות‪ ,‬חומרי הדברה‪ ,‬דשנים‪ ,‬חומרים‬                   ‫‪180‬‬
‫אורגניים רעילים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬וירוסים וטפילים‪ .‬מקצת מהחומרים‬                 ‫‪160‬‬
‫רעילים מאוד‪ ,‬ואחרים מחוללי מחלות‪ .‬תהליכי הזיהום באקוות‬                   ‫‪140‬‬
‫ההרריות חמורים פחות‪ ,‬אך גם בהן הצטברו המזהמים במשך‬                       ‫‪120‬‬
‫הזמן‪ .‬בכינרת‪ ,‬נוסף על חומרי הזיהום עצמם המצטברים באגם‪,‬‬                   ‫‪100‬‬
‫התפתחה ביומסה רבה (אצות וחיידקים)‪ ,‬הניזונה מחומרי‬                          ‫‪80‬‬
                                                                           ‫‪60‬‬
                                      ‫הזיהום ויוצרת עכירות במים‪.‬‬           ‫‪40‬‬
‫שני הגורמים העיקריים שהביאו לזיהום הכינרת ומאגרי‬                           ‫‪20‬‬
‫מי התהום הם השפכים הביתיים והדליפות מאזורי התעשייה‪.‬‬
‫השפכים הביתיים הגולמיים חלחלו מבורות הספיגה‪ ,‬מאפיקי‬                         ‫‪0‬‬
‫הנחלים שבהם זרם הביוב וממתקני הביוב שעלו על גדותיהם‪,‬‬                         ‫‪1945 1950 1955 1960 1965 1970 1975 1980 1985 1990 2000 2005 2010 2015‬‬
‫והגיעו אל מקורות המים ופגעו באיכותם באופן חמור ביותר‪.‬‬
‫השפכים זיהמו את מקורות המים בווירוסים‪ ,‬בחיידקים‪ ,‬בחנקות‪,‬‬                                                     ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫בחומרים אורגניים ובדטרגנטים‪ .‬גם כשהשפכים טוהרו במכוני‬
‫הטיפול ונוצלו להשקיית השדות החקלאיים‪ ,‬הם עדיין היוו‬                    ‫איור ‪ :2.5‬עלייה ממושכת בריכוז הכלוריד הממוצע באקוות החוף‬
‫סכנה‪ ,‬מכיוון שאיכות הטיפול בהם‪ ,‬כפי שהיה מקובל אז‪ ,‬לא‬                                            ‫(על פי השירות ההידרולוגי‪.)2013 ,‬‬
‫הייתה מספקת‪ .‬הקולחים הכילו ריכוזים גבוהים מדי של חומר‬
‫אורגני‪ ,‬מלחים‪ ,‬דטרגנטים ומתכות‪ .‬מי התהום המצויים מתחת‬               ‫איור ‪ :2.6‬עלייה ממושכת בריכוז הכלוריד במי התהום בעמק יזרעאל‬
‫לשדות שהושקו במי קולחים סבלו במשך שנים רבות‪ ,‬ועדיין‬                                 ‫במשך ‪ 50‬שנה (על פי השירות ההידרולוגי‪.)2000 ,‬‬
‫סובלים‪ ,‬מתהליכים חמורים הנובעים מהצטברות חומר אורגני‪,‬‬

     ‫הידלדלות בחמצן ויצירת תנאים ְמ ַחזרים‪ ,‬שסכנתם מרובה‪.‬‬
‫החומרים הדולפים מאזורי התעשייה הם הגורם השני‬
‫בחשיבותו‪ ,‬מכיוון שדי בכמות זיהום קטנה ביותר כדי להוציא‬
‫מכלל שימוש נפחי מים עצומים‪ .‬ריכוזים של מיקרוגרמים בליטר‬
‫של מתכות רעילות או חומרים אורגניים רעילים פוסלים את‬
‫המים לכל שימוש‪ ,‬ועל כן מספיקה דליפה של חבית אחת של‬
‫חומר רעיל הנמהלת במי התהום כדי להוציא מכלל שימוש‬
‫עשרות בארות מים שואבות‪ .‬מפעלי התעשייה הצבאית‪ ,‬בתי‬
‫חרושת לדשנים וחומרי הדברה‪ ,‬מפעלי התרופות ותעשיית המזון‬
‫הם גורמי הזיהום הגדולים‪ ,‬ומצטרפים אליהם המוסכים‪ ,‬תחנות‬
‫הדלק ויתר המפעלים הקטנים באזורי התעשייה‪ .‬הדליפות‬
‫ממקורות אלו יצרו עננות מזהמים גדולות מתחת למרבית‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32