Page 41 - israel water resources
P. 41
חלק א :משק המים הישראלי בהשוואה לעולם 34
מתן רישיונות הפקה למפיקים וקביעת הקצאות מים לצרכנים. המועצה מתכנסת פעם או פעמיים בחודש ,והיא הקובעת את
פרט לתפקיד הרגולציה ,רשות המים הינה גוף מקצועי ברמה המדיניות .מנכ״ל רשות המים הוא האחראי על ביצוע המדיניות
גבוהה ,האחראי על הכנת תוכניות אב למשק המים ,אישור באמצעות כוח האדם המקצועי העומד לרשותו (מרביתם אנשי
תוכניות למפעלים חדשים (להפקה של מים ,להולכתם ,לאיסוף נציבות המים לשעבר) .יש קווי דמיון רבים בין תפקודה של
שפכים ,לטיפול בהם ולהשבתם לחקלאות) ,קביעת אמנות רשות המים לבין תפקודה של חברה מסחרית :מועצת רשות
שירות בין הספקים לצרכנים ופיקוח כללי על תפקוד משק המים המים פועלת כמו דירקטוריון ,והנהלתה פועלת בדומה להנהלה
של חברה ,אלא שרשות המים ,בשונה מחברה ,היא גוף מאסדר
הארצי והעירוני.
נשאלת שאלה עקרונית :מדוע יש צורך באסדרה? מדוע (רגולטור) ואיננה גוף ביצועי ,כמפורט להלן.
לא ניתן לכוחות השוק לקבוע את החלוקה? ובכן ,אסדרה נחוצה רשות המים היא גוף שאחראי על האסדרה (הרגולציה),
כאשר צפוי ״כשל שוק״ (כסלו .)2011 ,חלוקתם של משאבי היינו ההכוונה של הפעילות הממשלתית .במסגרת האסדרה,
המים היא דוגמה קלסית להתפתחות של כשל שוק ,מסיבות רשות המים קובעת את חוקי המשחק בין ספקי המים לבין צרכני
אחדות :ראשית ,המים נמצאים במאגר משותף ,והגדלת ההפקה המים ,אך היא עצמה איננה ספק ואיננה צרכן (איור .)3.2ספקי
של ספק אחד מקטינה את יכולת ההפקה של האחרים; שנית, המים בישראל הם הארגונים המפיקים מים מהמקורות הטבעיים,
הפקת המים משפיעה על הסביבה ועלולה לגרום לזיהומים מובילים את המים אל הצרכנים ומוכרים את המים לצרכנים.
שפוגעים באחרים; שלישית ,ספקי המים יוצרים מונופול אזורי, הספקים הגדולים במשק הם חברת ״מקורות״ במערכת הארצית,
ללא תחרות ,שהרי אין טעם להקים שתי רשתות חלוקת מים ותאגידי המים והביוב במערכת העירונית .מלבדם יש עשרות
באותו מקום; רביעית ,למדינה יש מטרות לאומיות (יישוב הארץ, גופים נוספים ,קטנים ובינוניים (בעיקר אגודות מים אזוריות),
פיזור אוכלוסייה וסביבה ירוקה) ,שאינן בהכרח כדאיות מנקודת המפיקים מים ומוכרים אותם לצרכנים .צרכני המים בישראל הם
המבט הכלכלית ,ולפיכך כדי למנוע כשל שוק יש צורך במעורבות האנשים והארגונים הקונים מים מהספקים .יש צרכנים ביתיים
ממשלתית .חוק המים המתוקן מחייב אפוא הקמת גוף מאסדר, בערים ובכפרים ,ויש צרכנים חקלאיים ותעשייתיים .ואולם,
המכוון את הפעילות בשוק למען כלל הצרכנים (אספקת מים קיימים ״צרכנים״ נוספים שמקבלים מים :האוגר התת־קרקעי
בכמות הדרושה ,באיכות הרצויה ובמחיר סביר) ולמען הגשמת (שיש למלא אותו) ,שאינו ״משלם״ עבור המים שהוא מקבל ,וכן
ה״טבע״ (הנחלים והשמורות) ,והמדינות השכנות שמשלמות
המשימות הלאומיות.
בסיכום ,עיקרה של הרפורמה המשפטית היה לאגד את באופן חלקי בלבד.
כלל הסמכויות בתחומי המים והביוב תחת רשות אחראית אחת,
במטרה לנהל את משק המים באופן מיטבי .הניהול התקין של המאסדר
משק המים ימקסם את אספקת המים הסדירה לכלל הצרכנים,
באיכות הרצויה ,בכמות הדרושה ובמחיר סביר ,אגב שימור
מקורות המים לדורות הבאים.
בעיות פתוחות בחוק המים :חוק המים המתוקן ()2006 הצרכנים הספקים
טבע
אינו תואם באופן מלא את ההמלצות שהציעו הוועדות שדנו
בניסוחו .בשנים האחרונות נעשו מאמצים להוסיף לו תיקונים, חקלאות
אך הם עדיין לא צלחו .לדוגמה ,הרכבה של מועצת רשות המים
אינו תואם את ההמלצה המקורית .כיום המועצה מונה שמונה מגזר
חברים :חמישה נציגים של משרדי ממשלה ,שני נציגי ציבור ויו״ר ביתי
(איור ,)3.1אך מנכ״ל משרד הבריאות לא יושב בה ואינו שותף
להחלטות .מאחר שבסמכותו של משרד הבריאות לקבוע את תעשייה הסכמים
תקנות בריאות הציבור וכן לסגור בארות שאינן עומדות בתקן, פוליטיים
מנגנון ה״נטרול ההדדי״ (פרק )2.5עלול לפגוע שוב בניהול התקין
הדורות
של משאבי המים .עד כה תיקון החקיקה בסעיף זה לא צלח. הבאים
נוסף על כך ,קיים ויכוח אם יש לצרף את רשויות הניקוז,
הכפופות למשרד החקלאות ,לרשות המים .כאמור לעיל, איור :3.2מבנה משק המים :הספקים ,הצרכנים ,והמאסדר
הרפורמה במשק המים נועדה לרכז את כלל סמכויות הממשלה (על פי רשות המים).
תחת גוף אחד ,אך המהלך לא הושלם .רשויות הניקוז מנהלות
מדיניות עצמאית שלעיתים אינה עולה בקנה אחד עם זו של אחד מעיקרי חוק המים המתוקן היה הקמתו של גוף מאסדר
רשות המים ,ועל כן מן הראוי היה לצרפן לרשות המים .כמו (רשות המים) במקום הגוף הביצועי (נציבות המים) הקודם.
כן ,לאחרונה נעשה מאמץ לחוקק חוק חדש שתכליתו הפוכה תפקידו העיקרי של הגוף המאסדר הוא לקבוע את התעריפים:
לחוק המים .החוק החדש נועד להקנות למשרד להגנת הסביבה כמה ישלם הצרכן הביתי לתאגיד המים העירוני? כמה ישלם
אחריות בלעדית על זיהום הקרקעות (המשפיע במישרין על התעשיין לתאגיד? כמה ישלם התאגיד העירוני לחברת
זיהום מי התהום) .הפרדת הסמכויות המתוכננת נוגדת כמובן ״מקורות״? כמה ישלם התאגיד למפעל הטיפול בשפכים? כמה
את רוח איחוד הסמכויות של חוק המים .מנהלת תעלת הימים, ישלם החקלאי לחברת ״מקורות״? כמה תשלם חברת ״מקורות״
שהוקמה לאחרונה במשרד לשיתוף פעולה אזורי ,גורמת אף היא למפעלי ההתפלה? ועוד כהנה וכהנה תעריפים .נוסף על אסדרת
התעריפים ,רשות המים מאסדרת את משאבי המים ,וזאת על ידי
לפיצול סמכויות ועלולה להביא בעתיד לנטרול הדדי.
