Page 64 - israel water resources

‫פרק ‪ :4‬תולדות המאבק על המים בארץ ישראל ‪57‬‬

‫ואחת (ראו פרטים בפרק ‪ .)12‬מפלס ים המלח עמד בשנת ‪1930‬‬ ‫‪ 4.3‬המים באגן הירדן‬
‫ברום של ‪ -390‬מטרים (מתחת לפני הים)‪ ,‬ובשנת ‪ 2017‬הוא‬
‫עומד ברום של ‪ -431‬מטרים‪ ,‬כלומר מפלס ים המלח ירד ביותר‬ ‫התפתחות המאבק על המים‪ :‬לפני התערבות האדם בטבע‬

‫מ־‪ 40‬מטרים‪.‬‬ ‫(עד ראשית המאה העשרים) הייתה הזרימה הכוללת של הירדן‬
‫עד ראשית המאה העשרים לא היו באגני הירדן והירמוך‬ ‫והירמוך אל ים המלח כמיליארד ורבע מ״ק בשנה בממוצע (איור‬
‫מפעלים להפקת מים או לניצולם‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬תוכניות‬ ‫‪ .)4.6‬התפלגות הזרימה באגן הניקוז הייתה כדלקמן‪ :‬לכינרת‬
‫הנדסיות ראשוניות להובלת המים מאגן הירדן והכינרת דרומה‬ ‫התנקזו כ־‪ 900‬מלמ״ש‪ ,‬הירמוך ניקז כ־‪ 450‬מלמ״ש ויובלי‬
‫הוכנו בראשית המאה העשרים (ואלך‪ ;1978 ,‬שוורץ‪;2010 ,‬‬ ‫הירדן התחתון (מדרום לכינרת) ממזרח וממערב הוסיפו כ־‪250‬‬
‫שטנר וביגר‪ .)2016 ,‬המפעל ההידרואלקטרי של פנחס רוטנברג‬ ‫מלמ״ש‪ .‬ההתאדות מכל המערכת (בעיקר מהכינרת ומהחולה)‬
‫בנהריים (שנחנך בשנת ‪ )1932‬היה הצעד המעשי הראשון‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫סילקה כ־‪ 350‬מלמ״ש‪ ,‬ומכאן שהספיקה נטו בשפך הירדן לים‬
‫גם מפעל זה רק ויסת את זרימת המים בתוך האגן‪ ,‬אך לא הטה‬ ‫המלח בתקופות היסטוריות עמדה על כ־‪ 1.25‬מיליארד מ״ק‬

‫אותם מנתיב זרימתם ולא ניצל אותם להשקיה‪.‬‬ ‫בשנה ממוצעת‪.‬‬
‫המפעלים הראשונים לניצול מי הירדן הוקמו לאחר‬
‫הקמת המדינה (‪ )1948‬והיו כרוכים במאבק קשה (סופר‪;1993 ,‬‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ěđĜčĘ ĐĕĤđĝ‬‬
‫‪ .)Doherty, 1965‬לאמיתו של דבר‪ ,‬כמה מפעלי מים הושבתו‬
‫בעודם באיבם בגלל המאבקים שפרצו בין המדינות‪ .‬בראשית‬ ‫‪ĦĤęĜĕĕė‬‬
‫שנות החמישים החלה ישראל בהקמתם של שני מפעלי מים‪:‬‬ ‫‪ĖđĚĤĕ‬‬
‫בשנת ‪ 1951‬הוחל ייבוש הביצות בעמק החולה במטרה לפתח‬
‫שם חקלאות (מסגרת ‪.7‬ז); בשנת ‪ 1952‬החלה ישראל בהטיית‬ ‫‪ĘČĤĥĕ‬‬
‫מי הירדן בגשר בנות יעקב‪ ,‬כדי להזרימם דרומה במוביל המים‬
‫הארצי‪ .‬בשנת ‪ 1953‬פתחו הסורים באש ועצרו הן את פעולות‬ ‫‪ěďĤĕĐ‬‬ ‫‪ģđčĕ‬‬

‫הייבוש והן את מפעל ההטיה בגשר בנות יעקב‪.‬‬ ‫‪ěďĤĕ‬‬
‫נשיא ארצות הברית‪ ,‬דווייט אייזנהאואר‪ ,‬שלח את השגריר‬
‫אריק ג׳ונסטון לתווך בין המדינות‪ .‬לאחר משא ומתן‪ ,‬שנמשך‬ ‫‪ęĕĘĥđĤĕ‬‬ ‫‪ęĕ‬‬ ‫‪0 Ě"ģ 40‬‬
‫שלוש שנים (‪ ,)1956-1953‬הוא הציע את חלוקת המים הבאה‪:‬‬ ‫‪ēĘĚĐ‬‬
‫לבנון תהיה זכאית ל־‪ 35‬מלמ״ש ממעיין החצבני‪ ,‬סוריה תהיה‬
‫זכאית ל־‪ 132‬מלמ״ש (‪ 20‬מלמ״ש ממעיין הבניאס‪ 22 ,‬מלמ״ש‬ ‫איור ‪ :4.6‬מפת אגני הירדן והירמוך (‪.)EXACT, 1998‬‬
‫מנהר הירדן העליון ו־‪ 90‬מלמ״ש מנהר הירמוך)‪ ,‬ישראל תהיה‬
‫זכאית ל־‪ 400‬מלמ״ש (‪ 375‬מלמ״ש מהירדן העליון ו־‪ 25‬מלמ״ש‬ ‫בסוף המאה העשרים‪ ,‬כל המדינות מנצלות את מרבית‬
‫מהירמוך) וממלכת ירדן תהיה זכאית ל־‪ 722‬מלמ״ש (‪100‬‬ ‫המים במעלה הזרם‪ .‬לבנון צורכת ממעיין החצבני כ־‪ 20‬מלמ״ש‪,‬‬
‫מלמ״ש מהירדן העליון‪ 377 ,‬מלמ״ש מהירמוך‪ ,‬ו־‪ 245‬מלמ״ש‬ ‫ישראל צורכת בעמק החולה‪ ,‬בבקעת כינרות‪ ,‬במוביל הארצי‬
‫מהירדן התחתון)‪ .‬החלוקה באחוזים בין לבנון‪ ,‬סוריה‪ ,‬ישראל‬ ‫ובירדן התחתון כ־‪ 600‬מלמ״ש‪ ,‬סוריה צורכת מיובלי הירמוך‬
‫וירדן הייתה אפוא בהתאם להצעה האמריקנית — ‪31% ,10% ,3%‬‬ ‫כ־‪ 200‬מלמ״ש‪ ,‬ממלכת ירדן צורכת מהירמוך ומיובלי הירדן‬
‫ו־‪ ,56%‬בהתאמה‪ .‬ההצעה האמריקנית הובאה לאישור המדינות‬ ‫התחתון המזרחיים כ־‪ 350‬מלמ״ש‪ ,‬והי ִתרה זורמת לים המלח‪.‬‬
‫ואושרה על ידי ממשלות ישראל וירדן‪ ,‬אך נדחתה בסופו של דבר‬ ‫חלוקת מים זו התקבעה אגב מאבקים קשים בין המדינות‪,‬‬
‫שהתרחשו במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים‪ .‬להלן‬
‫על ידי סוריה ולבנון‪.‬‬ ‫מובא תיאור מפורט על אודות ההתפתחות של הפקת המים‬
‫האכזבה בישראל הייתה רבה‪ ,‬שהרי התקווה להתגבר‬ ‫והמאבקים שהתלוו לכך‪ .‬ראוי להעיר שהתוצאה הישירה של‬
‫על תקופת ה״צנע״ והרצון לסייע לתושבי המעברות התבססה‬ ‫ניצול המים במעלה הזרם היא הירידה המתמדת במפלס ים‬
‫על יצירת מקומות עבודה חדשים‪ ,‬בעיקר בחקלאות‪ ,‬והאדמות‬ ‫המלח‪ ,‬מכיוון שהזרימה הנותרת אינה מצליחה לפצות על אובדן‬
‫החקלאיות שיוועו למים‪ .‬ממשלת ישראל הגיעה בסופו של דבר‬ ‫המים בהתאדות (רז‪ .)1993 ,‬הספיקות ההיסטוריות לים המלח‬
‫למסקנה ששיתוף פעולה או תיאום בניצול מקורות המים הינם‬ ‫גדולות פי ‪ 20‬מהספיקות האופיינית לראשית המאה העשרים‬
‫בגדר משימה בלתי אפשרית (גולן‪ )1983 ,‬והחליטה להוציא אל‬
‫הפועל את התוכנית באופן חד־צדדי‪ .‬הוחלט לממש את התוכנית‬
‫בשני שינויים‪ :‬ינוצלו רק כמויות המים שהוקצו לישראל בתוכנית‬
‫ג׳ונסטון (‪ 400‬מלמ״ש)‪ ,‬והשאיבה תהיה מהכינרת (המוגנת יותר‬
‫מהפגזות) ולא מגשר בנות יעקב‪ ,‬למרות העלות הכלכלית הגבוהה‬
‫הכרוכה בכך‪ .‬ייבוש הביצות בעמק החולה הסתיים בשנת ‪,1957‬‬
‫ובכך הוכשרו ‪ 70,000‬דונם לחקלאות‪ .‬בה בעת החלה ישראל‬

‫בבניית המוביל הארצי‪ ,‬ובנייתו הסתיימה בשנת ‪.1964‬‬
‫התנגדות מדינות ערב‪ ,‬ובראשן סוריה‪ ,‬לבניית מוביל‬
‫המים הארצי בישראל הייתה עזה‪ .‬בשנת ‪ 1963‬הוחלט בוועידת‬
‫הפסגה של ראשי מדינות ערב לשלול מים מישראל (איור ‪)4.7‬‬
‫באמצעות הטייתם של מעיינות הבניאס והחצבני‪ ,‬ובכך ״לייבש״‬
‫את התוכנית הישראלית (ואלך‪ .)2000 ,‬הלבנונים תכננו להטות‬