Page 81 - israel water resources

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪74‬‬

‫גלובלית יש עודף גדול במים שפירים‪ ,‬בכל זאת התפתח משבר‬

‫המים‪ 5.2.‬המשבר ההידרולוגי־סביבתי‬

‫ניצול־יתר של משאבי מים‪ :‬במהלך המאה העשרים‬‫‪(ĐĜĥč ģīĚ ďĤČĕĘĕĚ) ęĕĚ ĦėĕĤĢ‬‬‫המים הזמינים בעולם‪ :‬כמות הגשם היורדת על כל היבשות‬

‫התחוללה התפוצצות אוכלוסין בעולם‪ .‬במשך אלפי שנים הייתה‬ ‫מסתכמת בכ־‪ 110,000‬מיליארד מטרים מעוקבים בשנה‬
‫אוכלוסיית העולם יציבה וכללה ‪ 500-300‬מיליון בני אדם‪.‬‬ ‫ממוצעת (מיליארד מטרים מעוקבים שווי ערך לקילומטר מעוקב‬
‫במהלך המאה התשע עשרה החלה האוכלוסייה להתרבות‪ ,‬ומאז‬ ‫אחד)‪ .‬הגשמים היורדים על היבשות נחלקים לשני סוגים (פרק‬
‫הלך קצב הגידול והואץ‪ .‬בשנת ‪ 1900‬חיו בעולם ‪ 1.6‬מיליארד בני‬ ‫‪ ,1.2‬איור ‪ :)1.2‬מים כחולים (‪ 40,000‬מיליארד מ״ק בשנה) ומים‬
‫אדם‪ ,‬ובשנת ‪ 2000‬מנתה האוכלוסייה ‪ 6‬מיליארד בני אדם‪ ,‬היינו‬ ‫ירוקים (‪ 70,000‬מיליארד מ״ק בשנה)‪ .‬המים הכחולים הם גשמים‬
‫כמעט פי ארבעה (‪.)Human Development Report, 2006‬‬ ‫הנאספים במאגרים עיליים ותת־קרקעיים‪ ,‬היינו בנהרות‪ ,‬באגמים‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בשנת ‪ 1900‬צרכו בני האדם ‪ 500‬מיליארד מ״ק‬ ‫ובמאגרי מי התהום‪ ,‬ואשר ניתן לשאוב אותם ולהשתמש בהם‪.‬‬
‫מים כחולים בשנה‪ ,‬ובשנת ‪ 2000‬גדלה הכמות ביותר מפי שבעה‪,‬‬ ‫המים הירוקים הם הגשמים המרטיבים את הקרקע ומזינים‬
‫היינו ‪ 3,830‬מיליארד מ״ק מים בשנה (איור ‪ .)5.2‬בעולם העתיק‬ ‫את הצמחייה‪ ,‬אך אינם נתפסים במאגרים‪ .‬הבדל נוסף‪ :‬המים‬
‫נוצלו המים בעיקר להשקיה בעמקי הנהרות‪ ,‬ועיקר השימוש‬ ‫הכחולים מתנקזים בסוף מסלול זרימתם אל הים‪ ,‬אך המים‬
‫התרחש בעונת ההצפות‪ .‬בעולם המודרני בנו בני האדם סכרים‬ ‫הירוקים מתנדפים לאטמוספרה‪ .‬בני האדם משתמשים במעט‬
‫על הנהרות והגדילו את ניצול המים למשך כל ימות השנה (שמרו‬ ‫מאוד מים כחולים או ירוקים עבור מילוי הצרכים האנושיים‪,‬‬
‫על המים מעונת הגשם לעונת היובש)‪ .‬בעולם העתיק ניצול מי‬
‫התהום היה מזערי‪ ,‬ובעולם המודרני שואבים מי תהום רבים ואף‬ ‫כדלהלן‪.‬‬
‫ממאגרים עמוקים‪ .‬בעולם המודרני מובילים כמות ניכרת של‬ ‫מרבית המים הכחולים אינם זמינים לשימוש האדם‪ .‬כך‬
‫מים למרחקים של מאות ק״מ עבור צריכה עירונית‪ ,‬חקלאית‬ ‫למשל‪ ,‬נהר האמזונס בדרום אמריקה הוא הנהר בעל הספיקה‬
‫ותעשייתית‪ .‬באמצעים אלו הורחבה הפקת המים מהמקורות‬ ‫הגדולה ביותר בעולם‪ ,‬והוא מזרים ‪ 6,900‬מיליארד מ״ק בשנה‪,‬‬
‫הטבעיים לטובת האנושות‪ .‬בה בעת חלו שינויים בצרכנות‬ ‫היינו ‪ 17%‬מהזרימה הכוללת מהיבשות לימים (;‪Postel el al., 1996‬‬
‫המים‪ .‬בשנת ‪ 1900‬צרכה התעשייה ‪ 6%‬מהמים בעולם‪ ,‬אך בשנת‬
‫‪ 2000‬גדלה הצריכה התעשייתית פי ארבעה (איור ‪ .)5.2‬הצריכה‬ ‫‪Shiklomanov, 2000; SIWI, 2005; Human Development‬‬
‫הביתית הסתכמה בשנת ‪ 1900‬ב־‪ ,3%‬ובשנת ‪ 2000‬היא הגיעה‬
‫ל־‪ .9%‬החלק היחסי של המים לחקלאות הצטמצם‪ ,‬אך מבחינה‬ ‫‪ .)Report, 2006‬ואולם‪ ,‬הגישה של בני האדם לנהר האמזונס‬
‫מצומצמת ביותר מאחר שהוא עובר בג׳ונגלים‪ .‬רק ‪ 25‬מיליון בני‬
‫מוחלטת כמות המים להשקיה הלכה וגדלה‪.‬‬ ‫אדם ניזונים מהאמזונס‪ ,‬היינו ‪ 0.4%‬מאוכלוסיית העולם‪ .‬באופן‬
‫דומה‪ ,‬הנהר השני בגודלו הוא נהר הקונגו באפריקה‪ .‬הזרימה‬
‫‪3,600 ĦđČĘģē‬‬ ‫בנהר מסתכמת ב־‪ 3.5%‬מהזרימה הכוללת מהיבשות לימים‪ ,‬אך‬
‫הוא משמש כ־‪ 1.3%‬מאוכלוסיית העולם בלבד‪ ,‬ומרבית המים‬
‫‪3,200‬‬ ‫זורמים לאוקיינוס האטלנטי‪ .‬כן הדבר במרבית הנהרות הזורמים‬
‫לאוקיינוס הקרח הצפוני בצפון אסיה‪ ,‬אירופה ואמריקה‪ .‬מציאות‬
‫‪2,800‬‬ ‫זו מאפיינת גם את האגמים‪ .‬למשל‪ ,‬ימת בייקל בסיביר היא מאגר‬
‫המים המתוקים הגדול בעולם (נפח של ‪ 23,000‬מיליארד מ״ק)‪,‬‬
‫‪2,400‬‬ ‫אך הוא מספק מים לכמות מזערית מאוכלוסיית העולם‪ .‬כן הדבר‬
‫באשר לאגמים הגדולים בטריטוריות הצפוניות של קנדה‪ .‬נהרות‬
‫‪2,000‬‬ ‫ואגמים אלו ממחישים את העובדה שמרבית המים הכחולים‬
‫בעולם אינם נגישים לבני האדם ואינם מנוצלים‪ .‬באופן דומה‪,‬‬
‫‪1,600‬‬ ‫המים הירוקים מזינים את היערות ואת ערבות הדשא (הטייגה‬
‫והטונדרה) בכל העולם‪ ,‬ואינם זמינים לשימוש האדם‪ .‬מתברר‬
‫‪1,200 ĐĕĕĥĞĦ‬‬ ‫שבני האדם מנצלים כיום רק כ־‪ 10%‬מהמים הכחולים וכ־‪5%‬‬
‫מהמים הירוקים‪ .‬המים הכחולים מנוצלים עבור חקלאות שלחין‬
‫‪800 Ħĕč‬‬ ‫וצריכה עירונית‪ ,‬והמים הירוקים למרעה ולחקלאות בעל‪ .‬חוקרים‬
‫אחרים חישבו את המים הזמינים (יותר מהמנוצלים) לשימוש‬
‫‪400‬‬ ‫האדם וכללו גם את שטחי המרעה של חיות הבר‪ ,‬ולפיכך קיבלו‬

‫‪0‬‬ ‫מספרים גבוהים יותר (‪.)Postel el al., 1996‬‬
‫‪1900 1925 1950 1975 2000 2025‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬המים אינם מחולקים בעולם באופן שווה‪,‬‬
‫לא במרחב ולא בזמן (‪World Water Development Report,‬‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬ ‫‪ .)2003‬יש יבשות עשירות מאוד במים אך בעלות אוכלוסייה‬
‫קטנה באופן יחסי‪ ,‬כמו דרום אמריקה (‪ 26%‬מגשמי העולם אך‬
‫איור ‪ :5.2‬הגידול בצריכת המים בעולם במגזרים הביתי‪ ,‬התעשייתי‬ ‫‪ 6%‬מאוכלוסיית העולם)‪ .‬לעומתן‪ ,‬יש יבשות העניות במים אך‬
‫והחקלאי במהלך המאה העשרים ותחזית עתידית לשנת ‪( 2025‬על פי‬ ‫אוכלוסייתן צפופה‪ ,‬כמו אסיה (‪ 36%‬מהגשמים בעולם אך ‪60%‬‬
‫מאוכלוסיית העולם)‪ .‬יש אזורים עשירים ביותר בגשם‪ ,‬למשל‬
‫‪.)Human Development Report, 2006‬‬ ‫באזור קו המשווה‪ ,‬ומנגד מדבריות צחיחים‪ ,‬ללא כל גשם‪ .‬יש‬
‫ארצות שבהן הגשמים יורדים במשך כל השנה‪ ,‬ומנגד ארצות‬
‫שבהן הגשמים יורדים במהלך עונה קצרה (גשמי המונסון יורדים‬
‫במשך כשלושה־ארבעה חודשים)‪ .‬לפיכך‪ ,‬אף על פי שמבחינה‬