Page 85 - israel water resources

P. 85

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬ ‫‪78‬‬

‫‪.5‬ד‪ .‬כריית מי תהום בסהרה ובחצי האי ערב‪:‬‬

‫המדבר במשך תקופה ארוכה וסיפקו את‬ ‫באזור חמד בצפון־מזרח ובמישור אזרק‬ ‫המים הפוסיליים (פרטים בפרק ‪ )10.6‬הינם‬
‫הצרכים של שני כפרים‪ ,‬שישק וא־דרוז‪ .‬ברם‪,‬‬ ‫שבמרכזה‪ .‬בשנות התשעים הייתה הפקת‬ ‫משאב חשוב במזרח התיכון‪ ,‬אף על פי‬
‫כדי לספק את צורכי המים של הערים עמאן‪,‬‬ ‫מי התהום בירדן גבוהה ב־‪ 200‬מלמ״ש מעל‬ ‫שאיכותם אינה המיטבית‪ .‬עם זאת עתיד‬
‫זרקא ואירביד החלו בשנות השישים לקדוח‬ ‫המילוי החוזר השנתי (‪Salameh and‬‬ ‫השימוש בהם לוט בערפל‪ ,‬שכן ממדיה של‬
‫בארות בסביבה‪ .‬השאיבה גדלה בהתמדה עד‬ ‫‪ ,)Abu-Taleb, 1994‬על חשבון המים‬ ‫כריית מי התהום הפוסיליים במדבר סהרה‬
‫שנות התשעים‪ ,‬בעיקר על חשבון מי התהום‬ ‫הפוסיליים‪ .‬השאיבה באזורים אלו אמורה‬ ‫הגיעו לממדי הכרייה בצפון סין‪ ,‬והכרייה‬
‫הפוסיליים‪ .‬בשנת ‪ 1987‬הגיעה השאיבה‬ ‫להתרחב בעתיד (אבו־שאמס‪ ,)1999 ,‬אף‬ ‫בחצי האי ערב הגיעה לממדים כפולים‬
‫ל־‪ 16‬מלמ״ש וגרמה לירידת המפלס של‬ ‫על פי שמפלס המים יורד במהירות‪ .‬מי‬ ‫בהשוואה לאלו שבצפון סין (איורים ‪ 5.4‬ו־‪.)5.5‬‬
‫מי התהום בבארות ולהתייבשות הביצות‪.‬‬ ‫תהום פוסיליים מופקים גם בחצי האי סיני‪,‬‬ ‫מי התהום הפוסיליים התגלו בשנות‬
‫ועדה בין־לאומית המליצה אז לקצץ את‬ ‫אם כי המים שם מתחדשים באופן חלקי‪,‬‬ ‫השישים של המאה העשרים תחת מדבר‬
‫השאיבה ב־‪National Research( 50%‬‬ ‫מהגשם המועט ומחלחול מי השיטפונות‬ ‫סהרה‪ ,‬בעקבות חיפושי הנפט שנערכו‬
‫‪ .)Council, 1999‬אף על פי כן בשנת‬ ‫(;‪Abu El SAamie and Sadek, 2001‬‬ ‫שם‪ .‬מאגר מי התהום‪ ,‬שהוא הגדול בעולם‪,‬‬
‫‪ 1990‬קבעה ממשלת ירדן שניתן להגדיל‬ ‫משתרע מתחת למדינות לוב‪ ,‬מצרים‪ ,‬צ׳אד‬
‫את השאיבה ל־‪ 20‬מלמ״ש‪ ,‬בשנת ‪1998‬‬ ‫‪.)El-Bihery, 2009‬‬ ‫וסודן (איור ‪.5‬ד)‪ .‬המים הצטברו שם במהלך‬
‫השאיבה הגיעה לכ־‪ 50‬מלמ״ש (‪EXACT,‬‬ ‫שאיבות המים הפוסיליים בממלכת‬ ‫תקופת הקרח האחרונה וזו שלפניה‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ,)1998‬ובאזור נותרו שני אגמים קטנים‬ ‫ירדן‪ ,‬הן בשקע אזרק והן באגן הדיסי‪ ,‬יכולות‬ ‫מזג האוויר היה גשום יותר (;‪Lloid, 1990‬‬
‫שהלכו והתייבשו‪ .‬חוץ מירידת המפלס‪ ,‬מי‬ ‫לשמש דוגמאות קלסיות למשמעות הקשה‬ ‫‪ .)Geyh and Thiedig, 2008‬לוב‬
‫תהום פוסיליים מליחים (‪ 2,500‬מג״ר בליטר)‬ ‫של כריית מי תהום פוסיליים‪ .‬אל שקע אזרק‬ ‫הייתה הראשונה שהוציאה לפועל תוכנית‬
‫פרצו מהאקוות העמוקות לתוך האקוות‬ ‫מתנקזים מים עיליים ומי תהום מועטים‪ ,‬וכך‬ ‫הפקה אדירת ממדים (‪Sadoff et al.,‬‬
‫הרדודות והעלו שם את ריכוז המלחים —‬ ‫נוצר נווה מדבר שניזון משני מעיינות‪ ,‬וסביבו‬ ‫‪ .)2015‬צינורות מים רחבי־קוטר הונחו‬
‫מרמה של ‪ 250‬מג״ר בליטר בראשית שנות‬ ‫התקיימו ביצות עונתיות ובהן מערכות‬ ‫לאורך אלפי קילומטרים‪ ,‬מאזורי השאיבה‬
‫השמונים לרמה של ‪ 400‬מג״ר בליטר‬ ‫אקולוגיות ייחודיות‪ .‬המעיינות סיפקו בעבר‬ ‫בלב המדבר ועד הערים השוכנות לחוף‬
‫בסוף שנות התשעים‪ .‬השאיבה העתידית‬ ‫‪ 24‬מלמ״ש בממוצע (‪,)EXACT, 1998‬‬ ‫הים התיכון‪ ,‬והמערכת זכתה לשם ה״נהר‬
‫מאקווה זו לכיוון עמאן‪ ,‬זרקא ואירביד לא‬ ‫כמות הזהה למילוי החוזר השנתי של‬ ‫המלאכותי הגדול״ (‪Great Man-made‬‬
‫האקווה‪ .‬המים אפשרו את קיומו של נווה‬ ‫‪ .)River‬בכל שנה נשאבים בלוב יותר‬
‫משני מיליארד מ״ק של מים‪ ,‬באמצעות‬
‫‪ĤđēĥĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ęĕĐ‬‬ ‫‪ 1,300‬בארות‪ ,‬ומוזרמים צפונה‪ .‬גם מצרים‬
‫‪ĕĠĝėĐ‬‬ ‫שואבת מים פוסיליים בתחומה‪ ,‬אם כי‬
‫‪ĝĕ ĔđĜĜĕĘĕ ģĔđČČĐĐ‬‬ ‫בכמות קטנה יותר (‪Ebraheem et al.,‬‬
‫‪ .)2002‬ההפקה המצרית מרוכזת בשקעים‬
‫‪ĦđđģČ‬‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫היבשתיים שבמערב המדינה‪ .‬פרויקטים אלו‬
‫‪ĐĤĐĝĐ ěđĠĢ‬‬ ‫‪ĦđđģČ‬‬ ‫זכו להצלחה גדולה‪ ,‬ומתוכננת הרחבתם‬

‫‪ĦĕčđĜĐ ĘđēĐ ěčČ‬‬ ‫בעתיד‪.‬‬
‫מי תהום פוסיליים מצויים גם בחצי‬
‫‪ĦđđģČ‬‬ ‫האי ערב‪ ,‬ובמיוחד בשקעים היבשתיים‬
‫‪ěďĚĕĘđĘ‬‬ ‫בערב הסעודית‪ ,‬בדרום סוריה ובמזרח ירדן‬
‫(‪Beaumont, 1977; Sultan el al.,‬‬
‫‪ęĕĕĘĕĝđĠ ęđĐĦ ĕĚ‬‬ ‫‪ĝ đĕĜďĕ ĕđģĐđĐČ Đ‬‬ ‫‪ .)2008‬הסעודים אכן מפיקים ברחבי המדבר‬
‫‪ĕĚđČĘ-ěĕč ĘđčĎ‬‬ ‫מיליארדי מ״ק בשנה‪ ,‬וירידת מפלסים‬
‫חריפה הובחנה במקומות אחדים‪ .‬ממלכת‬
‫‪0 500 1,000‬‬ ‫ירדן מפיקה את מי התהום הפוסיליים‬
‫‪Ěīģ‬‬ ‫בשקע הדיסי ובשקע אל־ג׳פר שבחלקה‬
‫הדרומי‪ ,‬בוואדי סירחן במזרח הממלכה‪,‬‬
‫איור ‪.5‬ד‪ :‬מפת אגני המים הפוסיליים במזרח התיכון ובצפון אפריקה (מעובד מנתוני‬
‫‪.)WINS, UNESCO‬‬

80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90