Page 88 - israel water resources

‫פרק ‪ :5‬משבר המים העולמי ‪81‬‬

‫‪ 5.3‬המשבר התשתיתי‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬תעלות המים שנבנו במדבר לא היו אטומות‪,‬‬
‫ומרבית המים חלחלו או התאדו ולא הגיעו לשדות החקלאיים‪.‬‬
‫מצוקת המים במטרופולינים הגדולות‪ :‬בשנת ‪ 1950‬התגוררו‬ ‫בפועל‪ ,‬רק ‪ 40%‬ממי הנהרות הגיעו לשדות‪ .‬התייבשות האגם‬
‫והדלתות של הנהרות גרמו להשמדת מינים רבים של צמחים‬
‫בעולם ‪ 2.5‬מיליארד בני אדם‪ ,‬ובשנת ‪ 2000‬האוכלוסייה‬ ‫ובעלי חיים‪ ,‬והאזור הפך למדבר‪ .‬בשנת ‪ ,1991‬כאשר ברית‬
‫התרבתה עד כדי ‪ 6‬מיליארד בני אדם‪ .‬במשך ‪ 50‬שנים גדלה‬ ‫המועצות התפרקה‪ ,‬זכו הרפובליקות האסייתיות לעצמאות‬
‫אפוא האוכלוסייה בכ־‪ .150%‬ואולם‪ ,‬גידול האוכלוסייה‬ ‫(קזחסטן‪ ,‬אוזבקיסטן‪ ,‬תורכמניסטן‪ ,‬טג׳יקיסטן וקירגיסטן)‪.‬‬
‫במטרופולינים הגדולות היה רב לאין שיעור‪ ,‬שהרי במשך‬ ‫ואולם‪ ,‬חוסר שיתוף הפעולה ביניהן גרם לאי־תחזוקתה של‬
‫‪ 50‬השנים האלו התחוללה הגירה עצומה מהכפר אל העיר‪,‬‬ ‫מערכת ההשקיה‪ ,‬ופעולתן של מרבית תחנות השאיבה פסקה‬
‫והחלק היחסי של האוכלוסייה האורבנית גדל מ־‪ 29%‬לכ־‪47%‬‬ ‫בהדרגה‪ .‬אוזבקיסטן‪ ,‬שהתפרסמה כיצואנית כותנה‪ ,‬נפגעה יותר‬
‫(‪ .)World Water Development Report, 2006‬לאמיתו של‬ ‫מכולם‪ .‬החזון של הפיכת הערבה לגן עדן חקלאי קרס‪ ,‬ובמקומו‬
‫דבר‪ ,‬באסיה ובאפריקה‪ ,‬שבהן ההגירה הייתה ניכרת ביותר‪,‬‬
‫גדלה אוכלוסיית הערים הגדולות ב־‪ 300%‬במשך אותן ‪ 50‬שנה‪.‬‬ ‫התקבל אסון אקולוגי‪.‬‬
‫עם זאת הגידול המואץ באוכלוסייה לא לווה בגידול מתאים‬
‫במערכות של אספקת מים ושל סילוק שפכים‪ .‬בפריפריה של‬ ‫זיהום מקורות מים‪ :‬ממד נוסף למשבר ההידרולוגי־אקולוגי‬
‫הערים נבנו שכונות עוני צפופות ביותר ללא חיבורים למים‬
‫ולביוב‪ .‬בשנת ‪ 2000‬נבדקו החיבורים למערכות אספקת המים‬ ‫העולמי הוא זיהום מקורות המים‪ ,‬גם כאשר הם אינם מנוצלים‬
‫ומערכות סילוק השפכים ב־‪ 116‬המטרופולינים הגדולות בעולם‬ ‫ביתר‪ .‬במאה העשרים גדלו כמויות השפכים באופן ניכר‪ ,‬והם‬
‫(‪ .)World Water Development Report, 2003‬נמצא שכ־‪900‬‬ ‫התנקזו אל מקורות המים‪ .‬קצב כניסתם של המזהמים היה גדול‬
‫מיליון בני אדם (כשליש מאוכלוסיית הערים) גרים בשכונות‬ ‫מקצב השטיפה שלהם אל הים‪ ,‬ולכן המזהמים הצטברו‪ .‬הזיהומים‬
‫עוני אלו‪ ,‬ותושביהן מסתפקים ב־‪ 10-5‬ליטרים לנפש ליום‪ ,‬בעוד‬ ‫פגעו במגוון רחב של צמחים ובעלי חיים‪ .‬במקומות רבים יצאו‬
‫האוכלוסייה בשכונות המפותחות נהנית מ־‪ 150-50‬ליטר לנפש‬ ‫אגמי מים מתוקים משיווי משקל אקולוגי שהתקיים בהם במשך‬
‫ליום‪ .‬בשכונות העוני אין כמובן שירותים‪ ,‬והמגפות מתפרצות‬ ‫אלפי שנים‪ .‬המזהמים משמשים כחומרי מזון (במיוחד חנקן‪ ,‬זרחן‬
‫חדשות לבקרים‪ .‬התוצאות מלמדות שהמחסור במערכות של‬ ‫ואשלגן) וגורמים לפריחה מסיבית של ביומסה (אצות וחיידקים)‪,‬‬
‫אספקת מים ושל איסוף שפכים גדול במיוחד באפריקה‪ ,‬באסיה‬ ‫מעל יכולת הנשיאה של האגמים‪ .‬כאשר התרחשה תמותה של‬
‫האצות‪ ,‬החומר הביולוגי המת התחמצן והביא לניצול מהיר‬
‫ובאמריקה הדרומית‪.‬‬ ‫של כל מלאי החמצן המומס במים‪ ,‬ועקב כך לקריסת המערכת‬
‫בשנת ‪ 1950‬היו בעולם שתי מטרופולינים בלבד‪ ,‬ניו יורק‬ ‫האקולוגית ולתמותת דגים‪ .‬במקומות אחרים דלפו דלקים‬
‫וטוקיו‪ ,‬שאוכלוסייתן הייתה גדולה מעשרה מיליון נפש‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫וחומרים רדיו־אקטיביים ופגעו קשות באזורים נרחבים‪ .‬חלק‬
‫עקב ההגירה נוצרו מטרופולינים ענקיות נוספות‪ ,‬וכיום יש בעולם‬ ‫ניכר מהחומרים המזהמים מתפרקים במשך הזמן עקב פעילות‬
‫יותר מ־‪ 25‬מטרופולינים (‪ 80%‬מהן במדינות המתפתחות)‪ ,‬שבכל‬ ‫בקטריאלית‪ ,‬אך חלקם עמידים לאורך שנים‪ .‬יש חומרים רעילים‬
‫אחת מהן מתגוררים יותר מ־‪ 10‬מיליון בני אדם (‪World Water‬‬ ‫שבריכוזים נמוכים ביותר הופכים את המים לבלתי ראויים‬
‫‪ .)Development Report, 2012‬כמחצית מאוכלוסיית העולם‬ ‫לשימוש‪ ,‬ולפיכך כמויות קטנות של רעלנים עמידים הוציאו‬
‫היום‪ ,‬כ־‪ 3.6‬מיליארד בני אדם‪ ,‬מתגוררת במרכזים אורבניים‪,‬‬
‫ששטחם פחות מ־‪ 1%‬משטח היבשות (‪.)Schneider et al., 2009‬‬ ‫מכלל שימוש נפחים גדולים של מים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מאז ‪ 1950‬גדלה הצריכה העירונית ברחבי העולם פי‬ ‫זיהום מקורות המים אינו מאפיין דווקא את העולם‬
‫חמישה (!)‪ .‬כדי לספק מים שאבו תחילה מים מהמקורות‬ ‫השלישי‪ .‬גם בעולם המערבי קיימים זיהומים קשים‪ ,‬ובכללם‬
‫הטבעיים הקרובים למטרופולין (נהרות‪ ,‬אגמים או מי תהום)‪,‬‬ ‫שפכים מתעשיית התרופות‪ ,‬תעשיית האלקטרוניקה‪ ,‬פסולת‬
‫ופעמים רבות על חשבון החקלאים שניזונו מאותם המקורות‪.‬‬ ‫רדיו־אקטיבית ועוד (‪.)National Academy of Sciences, 2012‬‬
‫במקצת המטרופולינים ירדו מפלסי מי התהום בעשרות מטרים‬ ‫בארצות הברית וברוסיה יש שטחים נרחבים הסגורים בפני‬
‫עקב שאיבת־יתר קיצונית‪ .‬כשמקורות אלו נוצלו עד תום‪ ,‬החלו‬ ‫הציבור עקב זיהום רדיואקטיבי שמקורו בניסויים גרעיניים‪.‬‬
‫להוביל מים מנהרות ומאקוות רחוקים יותר‪ ,‬ובדרך כלל גרמו‬ ‫זיהומי דלק מאפיינים את כל העולם‪ ,‬ומתרחשים עקב דליפות‬
‫לפגיעה במערכות האקולוגיות‪ .‬כאשר גם המקורות הרחוקים‬
‫נוצלו במלואם‪ ,‬המדינות בעלות היכולת הכלכלית עברו למחזור‬ ‫מקידוחים‪ ,‬מתקני זיקוק‪ ,‬צינורות אספקה‪ ,‬נמלים ועוד‪.‬‬
‫שפכים או להתפלת מי ים‪ ,‬ובמדינות האחרות הלכה מצוקת‬ ‫להלן פרטים על דוגמה אחת מני רבות המופיעות בדוחות‬
‫המים והחריפה (‪ .)Richter et al., 2013‬בשנת ‪ ,2010‬כשליש מערי‬ ‫של האו״ם‪ .‬בדרום אפריקה פעלו בעבר מכרות להפקת זהב‪,‬‬
‫הענק בעולם נמצאו במצוקת מים‪ ,‬ולפי התחזית בשנת ‪2040‬‬ ‫פחם‪ ,‬אורניום ועפרות נוספות‪ .‬במהלך הכרייה הוציאו את‬
‫שכבת הסלע המכילה את העפרה‪ ,‬ועל פני השטח הפרידו בין‬
‫כמחצית מהן יחוו מצוקה (‪.)Padowski and Gorelick, 2014‬‬ ‫החומרים הרצויים בעלי הערך הכלכלי לבין הפסולת‪ .‬כמויות‬
‫השוואה בין היבשות (‪World Water Development‬‬ ‫הפסולת היו בדרך כלל גדולות מאוד‪ .‬ביוהנסבורג‪ ,‬למשל‪ ,‬נערמו‬
‫‪ )Report, 2003‬מעלה הבדלים גדולים‪ .‬כצפוי‪ ,‬באירופה וצפון‬ ‫ערמות פסולת ענקיות ליד מכרה נטוש‪ .‬במשך הזמן התרחבה‬
‫אמריקה יותר מ־‪ 90%‬מהבתים בערים הגדולות מחוברים לקו‬ ‫העיר‪ ,‬וכיום הערמה מוקפת בשכונות מגורים‪ .‬פסולת המכרות‬
‫אספקת מים ולצנרת לאיסוף השפכים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באסיה‬ ‫עשירה לרוב במתכות שונות‪ ,‬ובכללן עופרת‪ ,‬ברזל‪ ,‬נחושת‪ ,‬מנגן‪,‬‬
‫ובדרום אמריקה כ־‪ 70%‬מהבתים בערים הגדולות מחוברים‬ ‫ניקל‪ ,‬אבץ‪ ,‬אורניום ועוד‪ .‬הגשמים היורדים על ערמת הפסולת‬
‫למים וכ־‪ 40%-30%‬מחוברים לביוב‪ ,‬ובאפריקה כ־‪ 40%‬למים‬ ‫ממיסים את המתכות‪ ,‬והמים המתנקזים ממנה מכילים מומסים‬
‫רעילים ביותר‪ ,‬הזורמים אל מי התהום ואל הנחלים (‪Tutu et al.,‬‬
‫ו־‪ 20%‬לביוב‪.‬‬ ‫‪ .)2008; Winde and van der Walt, 2004‬לפעמים התשטיף‬

‫רעיל וחומצי ופוגע קשה ביצורים החיים‪.‬‬