Page 91 - israel water resources
P. 91

‫חלק א‪ :‬משק המים הישראלי בהשוואה לעולם‬                                                                                                             ‫‪84‬‬

                            ‫‪ěđĠĢ‬‬     ‫‪ēĔĥĐ ĕĜĠ‬‬              ‫‪ęđĐĦ ĕĚ ĕĝĘĠĚ‬‬             ‫אסונות טבע שונים‪ ,‬הנובעים מבעיית המים‪ ,‬פקדו את‬
                         ‫‪ĒĤđčĘČ ĕĤĐ‬‬      ‫‪5‬‬                   ‫‪1995‬‬                    ‫מקסיקו סיטי‪ :‬בצורות‪ ,‬שיטפונות‪ ,‬רעידות אדמה ומגפות‪.‬‬
                       ‫‪1,400‬‬                                  ‫‪1974‬‬                   ‫אירועים אלו גרמו לזעזועים פוליטיים‪ ,‬העלו את בעיית המים‬
                                                             ‫‪1970‬‬                    ‫לראש סדר היום הציבורי וזירזו רפורמות לשיקום מערכת הניהול‬
                       ‫‪1,350‬‬                                                         ‫הלקויה‪ .‬הדבר הוביל להקמת גופים ממשלתיים לטיפול בבעיות‬
‫‪(ĪĚ) ęĕĐ ĕĜĠ ĘĞĚ ĐčđĎ‬‬                                              ‫‪ĐđđģČ‬‬             ‫המים‪ ,‬לחקיקת חוקים‪ ,‬להקצאת משאבים ולהכנת תוכניות אב‬
                       ‫‪1,300‬‬                               ‫‪ĐĚđĔČ ĦĕĦĥĦ‬‬               ‫בתחומי המים‪ ,‬הביוב‪ ,‬הניקוז והחקלאות‪ .‬כיום‪ 98% ,‬מהתושבים‬
                       ‫‪1,250‬‬                                                         ‫מחוברים למים וכ־‪ 94%‬מחוברים לביוב (‪ .)Engel et al., 2011‬גם‬
                                               ‫‪ĤĕĞĐ ĒėĤĚ‬‬                             ‫חברות ישראליות עוסקות בהתמודדות עם האתגרים במקסיקו‬
                       ‫‪1,200‬‬                    ‫‪ěČĤĐĔ‬‬                                ‫(מסגרות ‪.5‬ב ו־ ‪.5‬ג)‪ .‬הממשלה המקסיקנית מצליחה בדרך כלל‬
                       ‫‪1,150‬‬                                                         ‫להתמודד עם הבעיות‪ ,‬אם כי מדי פעם מתחוללים אירועים בלתי‬
                                                                             ‫‪ęđĤď‬‬
                       ‫‪1,100‬‬                                              ‫‪ĤčďĚĐ ĦĚĤ‬‬                                                                ‫צפויים‪.‬‬

                       ‫‪1,050‬‬                         ‫‪10‬‬    ‫‪15 17.5‬‬
                       ‫‪1,000 0‬‬                 ‫‪(Ěīģ) ģēĤĚ‬‬

 ‫איור ‪ :5.10‬עליית מפלס מי התהום מתחת לעיר טהראן עקב חלחול‬                            ‫המחסור בתשתית הביוב בטהראן‪ :‬העיר טהראן יושבת‬
 ‫השפכים (‪.)Jahani, 2011; Tajrishy and Abrishamchi, 2005‬‬
‫מכיוון שהאקווה רדודה ודקה‪ ,‬מי התהום מבצבצים על פני השטח בחלק‬                         ‫על המורדות הדרומיים של שרשרת הרי אלבורז‪ ,‬בשולי הרמה‬
                                                                                     ‫המדברית‪ .‬הרי אלבורז מגיעים לגובה של יותר מ־‪ 5‬ק״מ והם‬
                                              ‫הדרומי של העיר‪.‬‬                        ‫גשומים ומושלגים‪ .‬אספקת המים לעיר מבוססת על מי הפשרת‬
                                                                                     ‫השלגים (‪ .)Karamouz et al., 2001‬אוכלוסיית טהראן גדלה‬
‫סילוק קשות (‪ .)Tajrishy and Abrishamchi, 2005‬עקב כך‬                                  ‫בקצב מסחרר‪ ,‬מ־‪ 0.2‬מיליון תושבים בשנת ‪ 1922‬עד ל־‪3.4‬‬
‫הסיקו הרשויות שיש לפתח מערכת איסוף וסילוק של השפכים‪.‬‬                                 ‫מיליון בשנת ‪ .)Beaumont, 1974( 1974‬סכר הקראג׳ (‪Karaj‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬יצא לדרך פרויקט ענק לבניית תשתית ביוב לעיר‪.‬‬                                ‫‪ ,)Dam‬מצפון־מערב לעיר‪ ,‬היה מקור המים העיקרי החל משנות‬
‫אלא שלאחר ‪ 25‬שנות בנייה הושלמה מערכת הביוב לכ־‪ 2‬מיליון‬                               ‫החמישים של המאה העשרים‪ .‬בעקבות הגידול באוכלוסייה‬
‫בני אדם‪ ,‬בעוד אוכלוסיית טהראן כבר הגיעה לכ־‪ 10‬מיליון איש‪.‬‬                            ‫נבנו בשנת ‪ 1963‬שני סכרים מצפון־מזרח לעיר עבור אספקת‬
‫קצב בנייתה של מערכת איסוף השפכים לא השיג את קצב גידול‬                                ‫המים השוטפת‪ Lar Dam :‬על ההרים הגבוהים ו־‪Latyan Dam‬‬
                                                                                     ‫למרגלותיהם‪ .‬אוכלוסיית טהראן המשיכה לגדול בקצב גבוה‬
                                                        ‫האוכלוסייה‪.‬‬                  ‫והגיעה ל־‪ 7‬מיליון בני אדם בשנת ‪ .2000‬בה בעת‪ ,‬אספקת המים‬
‫בשנות התשעים החלו הרשויות בטהראן בשאיבה‬                                              ‫לעיר התרחבה ועלתה מרמה של כ־‪ 200‬מלמ״ש בשנות השבעים‬
‫אינטנסיבית של מי התהום‪ ,‬כדי להוריד את מפלסם (‪Taher-‬‬                                  ‫עד למיליארד מ״ק בשנה בסוף המאה העשרים (איור ‪ .)5.9‬כאשר‬
‫‪ .)Shamsi and Ardeshir, 2000‬המים המזוהמים שנשאבו‬                                     ‫מי הסכרים לא הצליחו לענות על הביקוש‪ ,‬התרחבה אספקת‬
‫הוזרמו להשקיית שדות חקלאיים (‪.)Bazargan-Lari et al., 2009‬‬
‫השאיבה גרמה לבעיה חדשה — היא הביאה להתכווצות הקרקע‬                                                          ‫המים על ידי שאיבת מי תהום מהפריפריה‪.‬‬
‫ולשקיעתה (‪ ,)Motagh et al., 2008‬ובדרך זו הופרה יציבות‬                                ‫ואולם‪ ,‬הגידול באוכלוסייה והגידול במערכת אספקת‬
‫הקרקע‪ ,‬התרחשו רעידות אדמה מלאכותיות והתמוטטו בתים‬                                    ‫המים לא היו מלווים בבניית מערכת לאיסוף שפכים‪ .‬השפכים‬
                                                                                     ‫חלחלו‪ ,‬ללא כל טיפול‪ ,‬מבורות הספיגה הביתיים באיטיות כלפי‬
                                                              ‫גבוהים‪.‬‬                ‫מטה‪ ,‬אל מי התהום‪ .‬מי התהום זוהמו בחנקות ובחיידקים מחוללי‬
‫הפתרון למשבר המים והשפכים של טהראן אפשרי‪ ,‬ויש‬                                        ‫מחלות (‪Shariatpanahi and Anderson, 1987; Joekar-Niasar‬‬
‫לנקוט את הצעדים הבאים‪( :‬א) להקטין את הדליפות מצנרת‬                                   ‫‪ .)and Ataie-Ashtiani, 2008‬בו בזמן‪ ,‬מפלס מי התהום עלה‬
‫אספקת המים בעיר (מוערך בכ־‪( ;)30%‬ב) להחליף את מקור‬                                   ‫בקצב של יותר ממטר לשנה‪ ,‬עד שהגיע לפני השטח (איור ‪,)5.10‬‬
‫המים לחקלאות‪ :‬במקום המים השפירים המוזרמים מההרים‪,‬‬                                    ‫מאחר שהאקווה החולית המצויה מתחת לעיר רדודה והתשתית‬
‫יש לספק מי תהום מזוהמים (המכילים דשנים)‪( :‬ג) לשאוב מי‬                                ‫שלה בנויה מסלעי יסוד אטימים‪ .‬מי התהום (הביוב) בצבצו בפני‬
‫תהום‪ ,‬לטפל בהם ולהשתמש בקולחים לגינון עירוני ולתעשייה;‬                               ‫השטח בדרום העיר‪ ,‬הציפו בניינים‪ ,‬יצרו ביצות וגרמו לבעיות‬
‫(ד) לשאוב את מי התהום בקצב השווה לקצב החלחול כדי למנוע‬
‫שקיעת קרקע ורעידות אדמה מלאכותיות; (ה) להמשיך ולבנות‬                                                     ‫‪1000‬‬       ‫‪ďđĤĪĎČĪĎ ĦđĤČč‬‬
‫את מערכת איסוף השפכים והטיפול בהם ולהוביל אותם דרומה‬                                                      ‫‪900‬‬  ‫‪ěČĕĔĘ Ĥėĝđ ĤČĘ Ĥėĝ‬‬
‫להשקיה חקלאית; (ו) לפזר את האוכלוסייה באמצעות הכשרתם‬
‫של מרכזי תעסוקה בפריפריה ולהקטין את קצב הגידול של העיר‪.‬‬                              ‫‪(ĥīĚĘĚ) ęĕĚĐ ĦėĕĤĢ‬‬  ‫‪800 ęđĐĦ ĕĚ‬‬
‫צעדים אלו ניתנים לביצוע רק עם ניהול אחראי ואינטגרטיבי‪.‬‬                                                   ‫‪700 ĪĎČĤģ Ĥėĝ‬‬
‫הניהול הנכון דורש חקיקת חוקים ויצירת תמריצים כלכליים‬
‫במטרה לעודד את ספקי המים ואת צרכני המים להוציא לפועל‬                                                     ‫‪600‬‬
‫את הצעדים הללו‪ .‬הפתרונות מותנים כמובן בהשקעות עתק‪ ,‬אך‬
                                                                                                         ‫‪500‬‬
    ‫אין ספק שאיראן מסוגלת להפנות לכך את התקציב הדרוש‪.‬‬
                                                                                                         ‫‪400‬‬
‫תשתיות מים וביוב בדרום אפריקה‪ :‬הדוגמה של דרום‬
                                                                                                         ‫‪300‬‬
‫אפריקה נועדה להמחיש עד כמה קשה לחבר את בני האדם‬
‫ברחבי העולם לתשתיות מים וביוב‪ .‬מתברר שמדובר במשימה‬                                                       ‫‪200‬‬

                                                                                                         ‫‪100‬‬

                                                                                                         ‫‪0‬‬

                                                                                                               ‫‪11111111111111112111111999999999999999999099996656665787898908777999860280846266286840048204‬‬
                                                                                                                                    ‫‪ęĕĜĥ‬‬

                                                                                                         ‫איור ‪ :5.9‬הגידול באספקת המים לטהראן בין השנים ‪2000-1955‬‬
                                                                                                                              ‫(‪)Tajrishy and Abrishamchi, 2005‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96