Page 94 - israel water resources
P. 94
פרק :5משבר המים העולמי 87
שבע השנים 1988-1981היו קשות במיוחד ,ומפלס המים באגם ěđėĕĦĐ ęĕĐ ĘČĤĥĕ
נאצר הלך וירד (איור .)5.12עקב כך מתו באתיופיה ובסודן
מיליוני בני אדם בצמא וברעב .מצרים המשיכה לצרוך את מנת ĐĔĒđĤ ĐĔĕĕĚď
המים הרגילה שלה מאגם נאצר ,שהצטברו בו מים רבים בשנים ĐĕĤďĜĝėĘČ
הקודמות (נפח תפעול מרבי של 164מיליארד מ״ק) .בסופה של ĐĕĔĐ Ĥėĝ ĐĕĔĐ Ĥėĝ
סדרת השנים השחונות ,בשנת ,1988ירד מפלס המים באגם עד ĐĜĕĠďČ ĤđģĝĕĤĠ
ל־ 3מ׳ מעל הסף הקריטי ,שבו מופסק ייצור החשמל במפעל ĐĕĔĐ Ĥėĝ ĤĕĐģ
ההידרואלקטרי (איור ,)5.12ותושבי מצרים התבקשו לראשונה
לחסוך במים .השנים ברוכות הגשמים שבאו לאחר מכן הרחיקו ĐĦĠĕĒ čĤĞ
את האיום .סכר אסואן הציל אפוא את מצרים מאסון .ואולם, ĐĕĔĐ Ĥėĝ ĦĕďđĞĝĐ
ההצלה הייתה לטווח של כ־ 30שנה .קצב הגידול של אוכלוסיית ĐĦĘď
מצרים עולה על קצב פיתוחם של מקורות המים ,ומאז שנת 2000
čđĘ ę ĕ Ĥ Ģ ĚĔđĕĝČ ĐĕĔĐ Ĥėĝ ĔđĕĝČ
נוצר מחסור ממשי של מים במצרים והיא נאלצה לייבא מזון. ĕďČĚē ĎČĜ ĐĕĔĐ Ĥėĝ
ĐĜĝĕČ ĎČĜ ĐĕĔĐ Ĥėĝ
ěČđĝČ 84
ěČđĝČ Ĥėĝ ĐđčĎĐ ěČđĝČ Ĥėĝ
ěČđĝČ ĤĎČĚ
)(ĤĢČĜ
ğđĝ ęĕ
190 ď'Ģ ĕĎĘď ĝđĘĕĜ
180
170 ĐđđĤĚ ĐĤčĔĞ
160
(ĪĚ) ęĕĐ ĕĜĠ ĘĞĚ ĐčđĎ150 ěĚĤđďĚđČ 12 čĥē Ĥėĝ
140 ĐĕĘđČ ĘčĎ Ĥėĝ ĐčĤĕĎ ĘČ
130 ęđĔĤē
120 ďČđđ
110
100 1966 1968 1970 1972 1974 1976 ĕĜČďČĚ
ĘđēėĐ ĝđĘĕĜĐ
ěďđĝ ĕĔĝđģ ĤĜĝ Ĥėĝ
ěčĘĐ ĝđĘĕĜĐ 50 ĦĚĕ
ĐĜĔ
Ĥėĝ
ĝĤĕĕĝđĤ
1980 1982 1984 1986
ęĕĜĥ
1964 1978 čĤĞ ĘČ Ĥēč ĘėĘĚ 30
1988
1990
1992
11222122990009009090009068204486
איור :5.12השתנות מפלס המים באגם נאצר שבמעלה סכר אסואן ĦđĢĕč ĦĘĞĦ
(על פי .)El Gammal et al., 2010שינויי המפלס העונתיים נובעים ďđĝ ĕĘĎĜđ'Ď
מגשמי המונסון בקיץ ובסתיו ,ומשחרור מים להשקיה בכל ימות השנה. ĦĞĢđĚĐ ĐĕĠđĕĦČ
ירידת המפלס הכללית בשנים 1988-1981נובעת מרצף של שנות ĕĘĎĜđ'Ď
בצורת. 24
ĦĚĕ ĔĤĝčđĘ ĕĜ ĘČĐĘđĚĕĜ ĐĕĜģ
ĔĤčĘČ ĦĚĕ
đĎĜđģ )(đĔđčđĚ ĐĎđĕģ Ĥėĝ
ĐĕĔĐ Ĥėĝ
באגן הנילוס קיימות עשר מדינות ,וחלוקת המים ביניהן ĐĕĝĤđđĔĘĕģĜ ĕđ ěČđČ Ĥėĝ ĞĢđĚ Ĥėĝ
אינה שוויונית .מאז השלמתו של סכר אסואן מנצלת מצרים
כ־ 55מיליארד מ״ק בשנה מהנילוס ,סודן כ־ 20מיליארד מ״ק ĦĚĕ Đ ďĐĘĠĜĚĎģ đ Č ĐĘĞĦ
בשנה ועוד כ־ 10מיליארד מ״ק נוספים מתאדים בשנה בממוצע ďĤČđďČ
מאגם נאצר .חלוקה זו מבוססת על הסכם לחלוקת מי הנילוס,
שנחתם בין מצרים לסודן בשנת ,1959אך ללא הסכמת המדינות Đ ĕ Ĝ Ē Ĝ ĔĦĚĕ ĕďĤČĕĘĕĚč ĐģĕĠĝ 24
האחרות .הנשיא סאדאת הכריז בשנת ,1979מייד לאחר חתימתו ĐĜĥč ģ"Ě
על חוזה השלום עם מדינת ישראל :״הגורם היחיד היכול להחזיר 0 Ě"ģ 500 ĐďĜČđĤ ĐĕĤđĔģĕđ
את מצרים למעגל המלחמה הוא המים״ .הוא התכוון לאתיופיה, ĕĚđČĘ-ěĕč ĘđčĎ
שבתחומה נקווים כ־ 85%ממי הנילוס ( .)Starr, 1991המאבק בין
מצרים לאתיופיה על מי הנילוס הוא מאבק האופייני לנהרות בין־ איור :5.11מפת אגן הנילוס (על פי סופר ,1993 ,וברור.)1995 ,
לאומיים .אתיופיה מספקת כאמור כ־ 85%ממי הנילוס אך צורכת
רק 1%ממימיו ,ואילו מצרים אינה מספקת כל מים לנהר וצורכת הצמחייה שסביב האגם) .האידוי מאגם נאצר משתנה בהתאם
כ־ 75%ממימיו (.)Gleick, 1998; Hefny and El-Din Amer, 2005 לשטח האגם .כשמפלס האגם יורד לרום 150מ׳ מעל פני הים,
הכרזת הנשיא סאדאת ממחישה את העוול שנגרם לאתיופיה שטח האגם מצטמצם לכ־ 4,000קמ״ר והוא מאדה כ־ 5מיליארד
בכך שנמנעת ממנה בכוח (באיום צבאי ממשי) הקמת מפעלים מ״ק בשנה .כשמפלס האגם עולה לרום 180מ׳ מעל פני הים,
לאספקת מים בתחומה .אתיופיה היא מהמדינות העניות בעולם, האגם מתפשט על שטח של כ־ 12,000קמ״ר והוא מאדה כ־15
והתל״ג שלה נמוך מ־ 100דולר לנפש בשנה .מפעלי מים באתיופיה
היו יכולים לסייע בהרחבת השטחים המעובדים ,בייצור מזון מיליארד מ״ק בשנה (.)El Gammal et al., 2010
לאוכלוסייה הרעבה ובמניעת תמותה של מיליונים מתושביה במבט לאחור ,סכר אסואן הביא לפיתוח כלכלי ניכר
במצרים ,בעיקר הודות להרחבת הייצור החקלאי (Strzepek
.)et al., 2008יתרה מכך ,הוא הציל את מצרים מחרפת רעב.
בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים התגבר תהליך
המדבור בצפון־מזרח אפריקה בשל כמה שנות בצורת רצופות.