Page 98 - israel water resources

‫פרק ‪ :5‬משבר המים העולמי ‪91‬‬

‫מצוקות המים במדינות הפרת והחידקל ילכו ויחמירו‬ ‫הנהרות‪ ,‬סוריה ניצלה כ־‪ 4‬מיליארד מ״ק ועיראק כ־‪ 55‬מיליארד‬
‫עם הזמן‪ ,‬ובמיוחד בחלקים הצחיחים של כל מדינה (‪Salman‬‬ ‫מ״ק‪ ,‬ויתר המים התאדו מהמאגרים ומהביצות או זרמו לים‪ .‬אם‬
‫‪ .)and Mualla, 2008; Mourad and Berndtsson, 2008‬אפילו‬ ‫התוכנית תושלם‪ ,‬תשתמש טורקיה בכ־‪ 20‬מיליארד מ״ק‪ ,‬ובכך‬
‫בטורקיה‪ ,‬העשירה יחסית בגשמים ובנהרות‪ ,‬חסרים מים במרכז‬ ‫תקוצץ הזרימה לסוריה ולעיראק‪ ,‬ושדותיהם של חקלאים רבים‬
‫המדינה‪ ,‬ברמת המדבר הדלילה בגשמים‪ ,‬ובמיוחד בעיר הבירה‬ ‫יתייבשו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקטנת הזרימה במורד הפרת והחידקל תגרום‬
‫אנקרה‪ .‬הפתרון למדינות אלו טמון כמובן בשיתוף פעולה בין‬
‫המדינות‪ ,‬ניהול יעיל של משאבי המים‪ ,‬חיסכון בהשקיה ושימוש‬ ‫להמלחת המים והמלחת הקרקעות המושקות‪.‬‬
‫בטכנולוגיות מתקדמות‪ .‬יש חוקרים המציעים להעביר מים‬ ‫המתיחות בין המדינות גרמה כבר בעבר לריכוז כוחות צבא‬
‫מאזורים עשירים בגשם לאזורים עניים בגשם (‪Bayazit and‬‬ ‫ולאיומים במלחמה‪ .‬בשנת ‪ 1974‬מילאו הסורים את אגם אסד‬
‫וכמעט פרצה מלחמה בין סוריה לעיראק‪ ,‬ובשנת ‪ 1991‬מילאה‬
‫‪ ,)Avci, 1997‬אך נדמה ששיטות אלו יקרות יותר‪.‬‬ ‫טורקיה את סכר אתא־טורק ושוב כמעט פרצה מלחמה‪ ,‬הפעם‬
‫בין טורקיה לסוריה‪ .‬באירוע זה הפסיקה טורקיה את הזרימה‬
‫‪ 5.5‬אסונות טבע הנגרמים ממים‬ ‫בנהר הפרת למשך חודש ופגעה קשות בייצור החשמל במפעל‬
‫ההידרואלקטרי הסורי‪ .‬עקב כך התייבשו שדות רבים בסוריה‬
‫משבר המים העולמי‪ ,‬כפי שתואר עד כה‪ ,‬נובע מהגורם האנושי‪.‬‬ ‫ובעיראק‪ .‬מאז ועד היום‪ ,‬כל הניסיונות לאכוף את שמירת החוק‬
‫התנהגות בני האדם והמדינות גרמה לניצול־יתר של מקורות‬ ‫הבין־לאומי (הנותן תוקף לזכות החזקה ההיסטורית של הסורים‬
‫מים‪ ,‬למחסור בתשתיות עירוניות של מים וביוב ולמאבקים בין‬ ‫והעיראקים) על טורקיה נתקלו בסרבנות מוחלטת של הטורקים‪.‬‬
‫מדינות על השימוש במקורות המים‪ .‬ואולם‪ ,‬משבר המים מתעצם‬ ‫בשנים ‪ 1999-1998‬סבל האזור מבצורות קשות‪ ,‬ובאותו הזמן‬
‫במקרים רבים שלא באשמתו של האדם אלא כתוצאה של כוח‬ ‫השלימו הטורקים בניית סכרים נוספים על נהר הפרת‪ ,‬ועל כן‬
‫התייבשו בעיראק שדות רבים ומיליוני בני אדם סבלו חרפת רעב‬
‫עליון‪ ,‬היינו אסונות הטבע‪ .‬בכך מתמקד פרק זה‪.‬‬ ‫(‪ .)Sofer, 1999; Kattan, 2001‬גם באגן ניקוז זה הוכח שבמזרח‬
‫מספר האנשים הנפגעים מאסונות טבע עולה משנה לשנה‪.‬‬
‫בראשית שנות התשעים (של המאה העשרים) נפגעו מדי שנה‬ ‫התיכון לא מספיק להיות צודק‪ ,‬צריך להיות גם חזק‪.‬‬
‫כ־‪ 150‬מיליון בני אדם‪ ,‬ובסוף אותו העשור נפגעו כ־‪ 200‬מיליון‬ ‫במסגרת המאבק על דעת הקהל הבין־לאומית יצאה‬
‫בני אדם בשנה (‪World Water Development Report, 2003,‬‬ ‫טורקיה ב״תוכנית צינור השלום״ (איור ‪ .)5.15‬התוכנית כללה את‬
‫‪ 90% .)2009‬מהם נפגעו מאסונות טבע הקשורים למים (האחרים‬ ‫הטייתם דרומה של נהרות הג׳יהן והסיהן הנשפכים לים התיכון‬
‫נפגעו מרעידות אדמה‪ ,‬התפרצויות געש וכדומה)‪ .‬אסונות‬ ‫באזור מפרץ אנטיוכיה (ספיקתם מוערכת בכ־‪ 15‬מיליארד מ״ק‬
‫הטבע השכיחים בעולם הם השיטפונות הנגרמים מסופות גשם‬ ‫בשנה — ‪ .)Bayazit and Avci, 1997‬על פי התוכנית‪ ,‬מי הנהרות‬
‫(‪ 50%‬מבני האדם שנפגעו)‪ ,‬אחריהם מגפות הנגרמות בשל‬ ‫יוזרמו בחלקם דרומה‪ ,‬לסוריה ולירדן‪ ,‬ויגיעו עד החוף המערבי‬
‫המים המזוהמים (‪ ,)28%‬לאחריהם הבצורות (‪ ,)11%‬לאחריהם‬ ‫של ערב הסעודית‪ ,‬ובחלקם יוזרמו דרום־מזרחה‪ ,‬אל מדינות‬
‫גלישות בוץ ושלג (‪ )9%‬ולבסוף הרעב (‪ .)2%‬מחצית מהאסונות‬ ‫המפרץ הפרסי‪ .‬ואולם‪ ,‬תוכנית זו נועדה ליצור דעת קהל אוהדת‬
‫התרחשו באסיה ואפריקה‪ .‬הנזקים אינם רק בנפש אלא כמובן‬ ‫ולא יותר‪ .‬העלות השוטפת של הזרמת מים למרחקים כאלו יקרה‬
‫גם ברכוש‪ .‬הנזק הנגרם מאסונות טבע הקשורים למים נאמד‬ ‫מהתפלת מים‪ ,‬וגם עלות הקמתה של מערכת ההובלה יקרה‬
‫במאות מיליארדי דולרים בכל שנה‪ .‬להלן סקירות קצרות על‬
‫אודות מאפייני האסונות הנגרמים בשל סופות גשם‪ ,‬בשל מגפות‬ ‫ממנה לאין שיעור‪.‬‬
‫ובשל גורמים אחרים‪ .‬לאחר מכן מובאת דוגמה קלסית מאסונות‬
‫הטבע בבנגלדש‪ ,‬מדינה אסייתית שפוקדים אותה אסונות טבע‬ ‫‪ĐĕģĤđĔ‬‬‫‪ěĐĕĝ‬‬ ‫‪ęĕĐ‬‬ ‫‪ĐĤĐĜĚ‬‬
‫‪ĕĠĝėĐ‬‬ ‫‪ĤđĜĕĢ‬‬
‫בתדירות גבוהה ובעוצמה קשה‪.‬‬ ‫‪ĐĜďĞ ěĐĕ'Ď‬‬

‫סופות גשם ושיטפונות‪ :‬סופות גשם בעלות עוצמה גבוהה‬ ‫‪ěĕĝĕĤĠģ‬‬ ‫‪čĘēĐĕĤđĝ‬‬
‫‪ĕĝĤøŐÿ Đ‬‬
‫מתרחשות בעיקר באזורים הטרופיים סביב קו המשווה‪ .‬לסופות‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪Ęģďĕē‬‬‫‪ěđĜčĘ‬‬‫‪ĝĚđē‬‬‫‪ĦĤĠ‬‬ ‫‪ěČĤĕČ‬‬
‫אלו שמות שונים‪ :‬הוריקן באוקיינוס האטלנטי‪ ,‬טייפון באוקיינוס‬
‫השקט וציקלון באוקיינוס ההודי‪ .‬ההוריקן תוקף בעיקר את דרום־‬ ‫‪ěďĤĕ‬‬‫‪ģĥĚď‬‬ ‫‪ģČĤĕĞ‬‬
‫מזרח ארצות הברית‪ ,‬מקסיקו ואמריקה התיכונה‪ .‬טייפון תוקף‬ ‫‪ĝđĘĕĜ‬‬
‫בעיקר את סין‪ ,‬הפיליפינים ווייטנאם‪ .‬הציקלון תוקף בעיקר את‬ ‫‪ĘČĤĥĕ ěČĚĞ‬‬
‫הודו‪ ,‬מיאנמר ובנגלדש‪ .‬סופה כזו עלולה להביא באירוע קיצוני‬ ‫‪ěďĤĕ‬‬
‫לירידה של יותר מ־‪ 1,000‬מ״מ גשם ביום אחד‪ .‬גשמים בכמויות‬ ‫‪Ħĕđđė‬‬
‫אלו גורמים בהכרח להצפות קשות‪ ,‬לגלישות בוץ ולפגיעה בנפש‬
‫וברכוש‪ .‬גודל אגן הניקוז ומבנהו משפיעים כמובן על כמויות המים‬ ‫‪ęĕĤĢĚ‬‬ ‫‪Ęĕčđ'Ď‬‬ ‫‪ġĤĠĚĐ‬‬ ‫‪čĝē‬‬
‫המנוקזות ועל עוצמת הזרימה‪ .‬שיטפונות עלולים להתרחש גם‬ ‫‪ęĚď‬‬
‫כתוצאה של הפשרה מהירה של שלגים וקרחונים (למשל‪ ,‬עקב‬ ‫‪ĤĔČģ ĕČčđď‬‬
‫התפרצות הר געש) או בשל פריצת סכר וניקוז המאגר שמאחוריו‬
‫‪đčĜĕ ĐĜĕďĚ‬‬ ‫‪ğđĠđĐĕčď-đčČ ĦđĕđĤĕĚČĐ ĔģĝđĚ‬‬
‫(למשל‪ ,‬עקב רעידת אדמה)‪.‬‬ ‫‪Đď'Ď‬‬ ‫‪ĦđĕčĤĞĐ‬‬
‫‪ĦĕďđĞĝĐ čĤĞ‬‬ ‫‪ĦđďēđČĚĐ‬‬
‫‪ĐėĚ‬‬
‫‪ěČĚđĞ‬‬
‫‪ğđĝ ęĕ‬‬
‫‪ěďđĝ‬‬

‫‪ĐČĕĤĦĕĤČ‬‬ ‫‪ěĚĕĦ‬‬ ‫‪ĕčĤĞĐ ęĕĐ‬‬

‫‪ĐĕĠđĕĦČ‬‬ ‫‪ěďĞ ġĤĠĚ‬‬
‫‪0 Ě"ģ 1000 ĕĔđčĕ'Ď ĕĘĚđĝ‬‬

‫איור ‪ :5.15‬התוכנית הטורקית — תוכנית צינור השלום (‪.)Soffer, 1999‬‬