Page 100 - israel water resources
P. 100
פרק :5משבר המים העולמי 93
בחודשי היובש אין לחקלאים בבנגלדש ברירה אלא אסונות טבע אחרים :פרט לשיטפונות ולמגפות ,אסונות
להשקות את השדות .הם שואבים במישרין מהנהרות כ־15
מיליארד מ״ק בממוצע ,אך כמות זו אינה מספקת .לפיכך הם טבע אחרים גם הם נגרמים בשל מים .הבצורות נפוצות ביותר
שואבים כמות נוספת של כ־ 35מיליארד מ״ק בממוצע ממי בשולי רצועת המדבריות בין קווי רוחב 30-25מצפון ומדרום
התהום .שאיבת מי התהום היא מעל ומעבר להתחדשות לקו המשווה .התופעה דומיננטית ביותר באפריקה ,ברצועה צרה
הטבעית ,ולכן מפלס מי התהום יורד בהתמדה .באזור עיר הבירה, בדרום מדבר סהרה הנקראת הסאהל ,באזור שלפעמים יורדים
דאקה ,קצב ירידתו של מפלס מי התהום הוא יותר ממטר לשנה. בו גשמים המאפשרים פיתוח של התיישבות ,ולפעמים יש שם
התוצאה הבלתי נמנעת היא חדירה מתמדת של מי ים מלוחים רצף שנות בצורת הגורמת לחרפת רעב .הבצורות נפוצות גם
בדרום־מערב אסיה ,באיראן ,אפגניסטן ,פקיסטן ,בצפון־מערב
אל מאגרי מי התהום והשבתת קידוחים רבים. הודו ובמערב סין .הבצורת מתרחשת לעיתים גם באוסטרליה
תושבי בנגלדש חיים במורד הנהרות ,שם איכות המים
ירודה ביותר בשל השפכים המוזרמים לנהרות במטרופולינים ובדרום־מזרח ארצות הברית.
הצפופות בהודו ובסין .הנהרות מכילים פתוגנים הגורמים במקרים נדירים מאוד ,גלי צונאמי הנגרמים בשל רעידות
למחלות זיהומיות קשות ,ובכללן כולרה ,טיפוס ומלריה .בעבר אדמה באוקיינוס עלולים להביא להצפת חופים במי ים מלוחים.
שתו התושבים רק את מי הנהרות ובריאותם כמובן נפגעה .בשל המים המלוחים מחלחלים לתת־הקרקע באזורים המוצפים
הסכנה הבריאותית עברו התושבים בשנות השבעים (של המאה וממליחים את מי התהום של האקוות החופיות .גלי צונאמי
העשרים) לשתיית מי תהום .הממשלה סייעה לחפור מיליוני פגעו בעבר במי התהום באזור המטרופולין של טוקיו והשביתו
בארות בכל הכפרים והערים .בדיעבד התברר שמי התהום את בארות המים המקומיות .התוצאה הייתה קשה ,מאחר שהיה
גרועים אפילו יותר בשל תכולת הארסן הגבוהה במים ,שמקורו צורך לספק מים ממקומות אחרים .באזור טוקיו יש אקוויפר
בסלעים המכילים את מי התהום (בדומה למי התהום במערב סין, עמוק יותר ,אך השאיבה ממנו מוגבלת מאחר שהיא גורמת
וייטנאם ,פקיסטן ותאילנד) .הארסן גורם למחלות עור ,מחלות לשקיעת קרקע (כמו במקסיקו סיטי ובטהראן) .לאחר הצונאמי
כלי דם ,סכרת ,בעיות פוריות וסרטן .למרבית תושבי בנגלדש אין חזרו ,בלית ברירה ,לשאוב ממנו ,ואכן נגרמה בטוקיו שקיעת
מים חלופיים ,והם נאלצים לשתות את המים המכילים ארסן.
למרות המחלות והמגפות הרבות ,עדיין סיבת המוות העיקרית קרקע בלתי רצויה.
בבנגלדש היא תת־תזונה. אסונות הטבע בבנגלדש :אסונות טבע הנגרמים בשל המים
בזמן שיטפון עלולים 70%משטח המדינה להתכסות במים.
אירועים אלו מתרחשים בזמן סופות ציקלון קיצוניות .התדירות מכים את בנגלדש באופן תמידי :בצורות בעונת היובש ,הצפות
האופיינית היא שלושה שיטפונות קיצוניים בכל עשר שנים. בעונת הגשמים ,מחלות ומגפות בשל שתיית מים מזוהמים
הזרימה החזקה גורמת בדרך כלל גם לסחיפת קרקעות ,מפולות וסחיפת קרקע והרס תשתיות בשל סופות גשם קיצוניות .אלפי
בוץ והרס תשתיות (כבישים ,פסי רכבת וכדומה) .עשרות אלפי אנשים נהרגים משיטפונות בכל שנה ,עשרות אלפים מתים
דונם של קרקע מעובדת נעלמים מדי שנה .בשנים האחרונות מרעב בשנות בצורת קיצוניות ,מיליוני בני אדם מאבדים את
הוקמה מערכת ניטור המתריעה בפני הסופות והשיטפונות כל רכושם בכל שנה עקב שיטפונות ועשרות מיליוני בני אדם
ומצילה חיים רבים ,אך הרכוש שנפגע הוא ללא תקנה .בכל שנה נפגעים ממחלות והופכים לבעלי מומים .אוכלוסיית בנגלדש
הופכים מיליוני בני אדם לפליטים חסרי בית ,והם לוקים בדרך מונה כ־ 170מיליון בני אדם ,והיא אחת המדינות הצפופות
והעניות בעולם .למרות המאמצים הכבירים של ממשלת בנגלדש
כלל בתת־תזונה. והמוסדות הבין־לאומיים להתמודד עם הקשיים ,פתרון של ממש
האפשרות היחידה להתגונן בפני הבצורות וההצפות אינו נראה באופק .מציאות זו קיימת בבנגלדש בשל האקלים
בבנגלדש היא השגת שליטה (חלקית) על הזרימה בנהרות הטרופי השורר באזור ובשל היותה ארץ שטוחה לחלוטין באזור
באמצעות סכרים ואגמים מלאכותיים ,באופן שמים יישמרו שבו נשפכים אל האוקיינוס שני נהרות ענק (World Water
מהעונה הגשומה לעונה היבשה .ואולם ,השגת השליטה על .)Development Report, 2009להלן רקע הידרולוגי ובהמשך
הזרימה אפשרית אך ורק במדינות השכנות (הודו וסין) ,בעלות
הטופוגרפיה ההררית .בנגלדש לעומתן היא ארץ שטוחה פירוט של האסונות והניסיונות להתמודד עם הבעיות.
ונמוכה ,ולכן הדבר איננו אפשרי .רק באמצעות שיתוף פעולה נהר הגנגס ,הזורם לאורך 2,500ק״מ ,מנקז את רכס הרי
בין המדינות ניתן יהיה להקטין את בעיית השיטפונות בעונת ההימלאיה המערבי (בהודו ובנפאל) ,ונהר הברהמפוטרה ,הזורם
הגשמים ולתגבר את אספקת המים בעונה היבשה .הקצאת לאורך 2,800ק״מ ,מנקז את רכס הרי ההימלאיה המזרחי (בסין
מים להשקיה מהסכרים בעונת היובש תאפשר גם להקטין את ובהודו) .שני הנהרות נפגשים בבנגלדש ומתנקזים אל מפרץ
שאיבת־היתר של מי התהום ,וכך להאט את המלחת האקוות. בנגל באוקיינוס ההודי (איור .)5.17הספיקה המשותפת של שני
למרות המאבקים ההיסטוריים שהתחוללו בעבר בין הודו הנהרות מסתכמת בממוצע ב־ 1,200מיליארד מ״ק בשנה .זוהי
לבנגלדש ,סביר להניח שבעתיד יושג שיתוף פעולה בין המדינות הספיקה (המשותפת) השלישית בעוצמתה בעולם (אחרי נהר
משתי סיבות :ראשית ,הודו גם היא זקוקה לסכרים ומאגרים על האמזונס באמריקה ונהר הקונגו באפריקה) .האקלים הטרופי
נהר הגנגס (פרטים להלן בפרק ;)5.6שנית ,בעידן המודרני מרבית השורר באזור מתאפיין בגשמי מונסון היורדים במשך שלושה־
המאבקים בין המדינות על מקורות מים משותפים מסתיימים ארבעה חודשים (יולי-אוקטובר) בעוצמה רבה .בתקופה זו
במשא ומתן ובהסכמים לשיתוף פעולה (מסגרת .5ו) .הפתרון מתחוללות סופות גשם עזות והנהרות עולים על גדותיהם .ביתר
לבעיית המים מכילי הארסן טמון בהקמת מתקני טיהור על החודשים ,האקלים יבש והבצורת שכיחה .הגשמים היורדים
בארות השאיבה או בחפירת בארות עמוקות יותר אל אקוות בבנגלדש הם בעובי של 4,000-1,200מ״מ בשנה ,אך 90%מהם
יורדים בעונת המונסון .החימום העולמי הנגרם בשל השתנות
המכילות מעט ארסן.
האקלים עלול להגביר את הגשמים בבנגלדש ב־ 5%נוספים.
