Page 102 - israel water resources
P. 102

‫פרק ‪ :5‬משבר המים העולמי ‪95‬‬

                           ‫‪ 	5.6‬ליקויים במדיניות‪ ,‬בחקיקה ובניהול‬

‫הטיית המים בתעלות משופעות אל השדות‪ ,‬קיימת בעולם‬                      ‫כאמור לעיל‪ ,‬במהלך עשרות השנים האחרונות מדינות רבות‬
‫עוד משחר ההיסטוריה‪ ,‬והיא התפתחה בשל המגבלות ביכולת‬                   ‫ברחבי העולם מתמודדות עם משבר מים‪ ,‬המלווה לפעמים‬
‫השאיבה‪ .‬יעילות ההשקיה בהצפה נמוכה מ־‪ ,50%‬מאחר ששיעור‬                 ‫במשבר מזון ומשבר בריאות‪ ,‬ואלה גורמים בעקיפין למשברים‬
‫ניכר של המים מתאדה לאטמוספרה בטרם הגיעם לצמחים‪.‬‬                      ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים ופוליטיים‪ ,‬העלולים להפר את היציבות‬
‫יעילות ההשקיה בממטרות גבוהה יותר (כ־‪ ,)75%‬ויעילות‬                    ‫העולמית‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬כיצד ניתן להתמודד עם המשבר?‬
‫ההשקיה בטפטפות גבוהה הרבה יותר (כ־‪ .)90%‬באמצעות‬                      ‫מסתבר שפתרונות דווקא קיימים‪ ,‬אך הסיכוי ליישומם נמוך בשל‬
‫טפטפות ניתן לחסוך כמחצית ממי ההשקיה ולקבל את אותה‬                    ‫בעיות של מדיניות‪ ,‬חקיקה וניהול‪ .‬תחילה אפרט את השיטות‬
‫הכמות של התוצרת החקלאית‪ .‬כיום ‪ 80%‬מהשדות החקלאיים‬                    ‫העיקריות להתמודדות עם המשבר‪ ,‬ובהמשך אסביר את הקושי‬
‫בעולם מושקים בהצפה‪ 15% ,‬מושקים בממטרות ו־‪ 5%‬מושקים‬
‫בטפטפות (‪ ,)IAID, 2013‬ולכן פוטנציאל החיסכון הוא עצום‪.‬‬                                                                             ‫ביישומן‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬ניתן להגדיל את היבול החקלאי ליחידת שטח נתונה‬
‫פי ארבעה כאשר משתמשים בדשנים‪ ,‬בחומרי הדברה ובזנים‬                    ‫דרכים להתמודדות עם משבר המים‪ :‬הטיית מים מנהרות‬
‫משובחים (מהונדסים גנטית)‪ .‬מדינת ישראל הייתה חלוצה‬
‫בתחום זה (מסגרת ‪.5‬א)‪ .‬יישום שיטות מודרניות בחקלאות‬                   ‫עבור השקיה חקלאית ושימוש עירוני היא השיטה הנפוצה‬
‫ברחבי העולם הוא הפתרון הנכון והפשוט למשבר המים ולמשבר‬                ‫והמועדפת בעולם‪ .‬זוהי הדרך העיקרית שבה הגדילו במרבית‬
‫המזון‪ .‬כמובן‪ ,‬יישום הפתרון דורש חינוך‪ ,‬הסברה‪ ,‬הדרכה והכוונה‬          ‫המדינות את היצע המים עבור הביקוש הגואה‪ .‬הטיית נהרות‬
                                                                     ‫לא זו בלבד שהגדילה את היצע המים באזורי המחסור‪ ,‬אלא‬
               ‫ממשלתית באמצעות תמריצים כלכליים וחקיקה‪.‬‬               ‫גם ויסתה את הזרימה בנהרות והקטינה את בעיות השיטפונות‬
‫ניתן לגייס את הטכנולוגיה באופן נוסף — השבת שפכים‬                     ‫וההצפות‪ .‬למרות היתרונות הגדולים של השיטה‪ ,‬יש להגביל‬
‫והתפלת מי ים (‪ .)Siegel, 2015‬הבעיה היא כמובן העלות‬                   ‫את השימוש בה בהתאם למערכת האקולוגית‪ .‬אסור להוריד‬
‫הגבוהה הדרושה לטיפול בשפכים ולהתפלה‪ .‬פתרונות אלו‬                     ‫את הספיקה בנהר לרמה נמוכה מדי‪ ,‬העלולה לפגוע במערכת‬
‫ניתנים אפוא ליישום במדינות עשירות שבהן קיים מחסור במים‪.‬‬              ‫האקולוגית‪ ,‬בחי ובצומח‪ .‬האסון האקולוגי של ימת ארל צריך‬
‫ישראל משמשת היום כמודל עולמי לטיפול בשפכים והשבתם‬                    ‫לשמש תמרור אזהרה‪ .‬פרויקטים מוצלחים מסוג זה בוצעו‬
‫לחקלאות (מסגרת ‪.5‬ג)‪ .‬השקיה בקולחים קיימת היום גם‬                     ‫בנהרות הנילוס‪ ,‬הפרת‪ ,‬החידקל והירדן‪ .‬פרויקטים נוספים בוצעו‬
‫בספרד‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬ירדן ותוניסיה‪ .‬במקומות‬              ‫בנהר הקולורדו‪ ,‬כפי שמתואר בהמשך הפרק‪ .‬הפרויקט הנועז‬
‫רבים בעולם משקים את השדות החקלאיים בשפכים הגולמיים‪,‬‬                  ‫ביותר מסוג זה מתבצע כיום בסין‪ ,‬כפי שתואר לעיל‪ .‬מסתבר‬
‫למשל במקסיקו‪ ,‬פקיסטן וגאנה‪ ,‬אך הם מסתכנים בכניסת‬
‫פתוגנים למוצרים החקלאיים‪ .‬ההשקיה בעולם בקולחים‬                                      ‫שפרויקטים נוספים כאלה יתפתחו ברחבי העולם‪.‬‬
‫ושפכים מסתכמת ב־‪ 7%‬מהצריכה העולמית‪ ,‬והיא כמובן ניתנת‬                 ‫הפרויקט השאפתני ביותר מסוג זה החל לקרום עור וגידים‬
‫להרחבה‪ .‬התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה משמשת אף‬                   ‫בהודו ונמצא עכשיו בשלביו הראשונים (‪River Interlinking‬‬
‫היא פתרון למדינות עשירות‪ .‬גם במקרה זה יכולה ישראל לשמש‬               ‫‪ .)Project‬הרעיון המרכזי הוא להעביר מים מנהרות העשירים‬
‫מודל עולמי‪ .‬לאחרונה הוקמו מפעלי התפלה גם בקליפורניה‪,‬‬                 ‫במים (בעיקר הגנגס והאינדוס) לנהרות דלי מים‪ .‬המטרה היא‬
‫פלורידה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬סין ומצרים‪ .‬כיום‪ ,‬כמות המים המותפלים‬              ‫לבנות ‪ 34‬מובילים (תעלות‪ ,‬מנהרות וצינורות) שיחברו בין‬
‫היא כ־‪ 0.2%‬מצריכת המים העולמית (‪Human Development‬‬                    ‫הנהרות‪ ,‬באורך כולל של יותר מ ‪ 10,000‬ק״מ‪ ,‬בעלות כוללת של‬
                                                                     ‫‪ 150‬מיליארד דולר ובמטרה להזרים ‪ 150‬מיליארד מ״ק של מים‬
                                                     ‫‪.)Report, 2006‬‬  ‫בשנה (‪ .)Shukla and Asthana, 2005; Pant et al., 2008‬הפרויקט‬
‫להלן מפורטים שני פתרונות נוספים להתמודדות עם‬                         ‫אמור להתמודד עם ריבוי האוכלוסין בהודו‪ ,‬שלפי התחזית תגדל‬
‫משבר המים העולמי‪ .‬הפתרון הראשון מיושם בהרחבה בעולם‬                   ‫ב־‪ 300‬מיליון תושבים עד שנת ‪ .2050‬פרויקט זה יקטין כמובן‬
‫וניתן להרחבה נוספת‪ .‬הפתרון השני הוא המפתח להתמודדות‬                  ‫את בעיית ההצפות בבנגלדש‪ .‬הוויכוחים על כדאיותו החלו‪,‬‬
‫נכונה עם משבר המים העולמי‪ ,‬אך יישומו קשה ביותר‪ ,‬ואולי‬                ‫והמגבלה העיקרית היא כמובן יציבות המערכת האקולוגית‪ ,‬ועל‬

                           ‫עקב כך עלול משבר המים אף להחריף‪.‬‬                            ‫כן ייתכן שחלק ניכר מהפרויקט לא יצא לפועל‪.‬‬
                                                                     ‫אפשרות נוספת להתמודדות עם בעיית המחסור במים‬
‫סחר בין־לאומי במים וירטואליים‪ :‬הסחר הבין־לאומי‬                       ‫בעולם היא הגברת ניצולם של מי התהום‪ .‬בדומה לנהרות‪,‬‬
                                                                     ‫אף כאן יש מגבלה חמורה של יציבות המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫במוצרי מזון מאפשר לספק למדינה מוצרים מחו״ל ולצמצם את‬                 ‫במקומות רבים בעולם מי התהום מנוצלים באופן בר־קיימא‪,‬‬
‫ייצור המזון העצמי‪ .‬הסחר העולמי מאפשר לגדל את המוצרים‬                 ‫למשל באירופה וברוסיה‪ .‬במקומות אחרים יש שאיבת־יתר‪ ,‬והיא‬
‫החקלאיים במדינות שבהן המים מצויים בשפע‪ ,‬וכמובן מאפשר‬                 ‫תביא במוקדם או במאוחר לפגיעה אקולוגית‪ .‬ההתרחשות בצפון‬
‫למדינות הדלות במים לקנות מוצרים חקלאיים בשווקים הבין־‬                ‫סין צריכה לשמש תמרור אזהרה‪ ,‬מכיוון שלא כל מדינה מסוגלת‬
‫לאומיים‪ .‬בניגוד לשיטות הקלסיות להתמודדות עם משבר‬                     ‫להתמודד עם הבעיה באופן שעשתה זאת סין‪ .‬ואולם‪ ,‬עדיין קיים‬
‫המים העולמי‪ ,‬שנועדו להגדיל את מצאי המים באזורי המחסור‪,‬‬
‫הסחר במים וירטואליים נועד לצמצם את הביקוש למים באזורי‬                            ‫בעולם פוטנציאל רב להרחבת ניצולם של מי התהום‪.‬‬
                                                                     ‫יישום שיטות טכנולוגיות חדשות הינו אפיק נוסף‬
                                                            ‫המחסור‪.‬‬  ‫להתמודדות עם משבר המים העולמי (‪ .)Siegel, 2015‬כמות מים‬
‫הסחר במזון שקול לסחר במים ששימשו לייצור המזון‪,‬‬                       ‫עצומה מבוזבזת היום בכל העולם עקב שימוש בשיטות השקיה‬
‫ולפיכך הוא נקרא סחר ב״מים וירטואליים״ (‪ ,)Allan, 2000‬היינו‬           ‫פרימיטיביות‪ .‬השקיה בהצפה בכוח הגרביטציה‪ ,‬היינו על ידי‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107